זאבי ששון קם בעונג שבת ואמר: "יש לי סיפור מדהים. אני בטוח שיהיה לכם קשה להאמין שהוא אמתי, אבל הוא אמתי לחלוטין ובאמת זכיתי לשמירה משמיים".
"הגעתי לתאילנד לפני כחודש, נחתתי בבנגקוק ומיד המשכתי בטיסה לצ'אנגמיי, שם התעכבתי כמה שעות והייתי אמור להמשיך באוטובוס לפאיי שבצפון. לפני שעליתי לאוטובוס הלכתי לצ'יינג' ופרטתי שטר של מאה דולר, הבנקאית נתנה לי מעטפה די עבה אך לא ייחסתי לכך חשיבות. רק כשהתיישבתי באוטובוס הוצאתי את המעטפה והתחלתי לספור. לתדהמתי גיליתי שהיא נתנה לי מאה וחמישים אלף באט (שווה ערך לחמשת אלפים דולר!).
"הייתי המום ולא ידעתי בדיוק מה עלי לעשות. שאלתי מטיילים ישראלים שהיו איתי באוטובוס, חלקם אמרו לי "הרווחת! תטייל ותהנה", וחלקם אמרו לי שלא כדאי להסתבך, ושאחזיר את הכסף בהקדם. החלטתי שברגע שאגיע לפאיי אמצא דרך להחזיר את הכסף. עברו כמה דקות ופתאום עוצר האוטובוס בצד. שוטרים עולים לאוטובוס ומבקשים מכולם לרדת ולהראות להם תעודות מזהות. אני יורד בחשש גדול, מראה לשוטר את הדרכון והוא מורה לי לעבור. שאלתי את השוטר מה מחפשים, והשוטר אמר לי שתייר שדד סכום גדול של כסף מאחד הצ'יינג'ים בצ'אנגמיי. נבהלתי מאוד ולא ידעתי מה לעשות.
מיד כשהגעתי לפאיי חיפשתי את מספר הטלפון של הבנק, צלצלתי ואמרתי שנתנו לי בטעות סכום כסף גדול מדי. הם ביקשו שאשאר במלון שבו אני נמצא ותוך כמה שעות תגיע אלי הבנקאית לקחת את הכסף. חמש דקות אחר כך הגיע שוטר ונעמד לשמור עלי, הבנקאית אכן הגיעה אחרי כמה שעות וספרה את הכסף באנחת רווחה. היא הסבירה לי שאם לא היתה מוצאת אותי היא הייתה צריכה לשלם את הכסף מכיסה, והסכום שווה למשכורת של שנתיים! היא גם אמרה לי שמשום מה הקלידה במחשב שנתתי לה חמשת אלפים דולר, והיה כתוב לה כמה באטים לתת לי.
"עדיין לא הצלחתי להבין איך זה שעצרו אותנו בדרך ובדקו לי את הדרכון ומשום מה לא עצרו אותי. סביר להניח שאם היו עוצרים אותי, היו מאשימים אותי בגניבה וכל הסבריי לא היו מועילים. אבל כשהיא הראתה לי את הטופס שמלאה בדלפק, הבנתי את גודל הנס שקרה לי ועד כמה ה' שמר עלי. הצגתי לה תעודת סטודנט של מכללת אריאל, והיא כתבה שם פרטי "אריאל", שם משפחה "מכללת"... לכן, השוטר שעצר את האוטובוס חיפש את השם 'אריאל מכללת' ובזכות זה לא נעצרתי".
זאבי סיים לספר בהתרגשות, ואז הגיע תורי לספר לו שעכשיו אני מבין. לפני כמה שבועות צלצל אלי השליח בצ'אנגמיי וסיפר שהמשטרה הגיעה לבית חב"ד וחיפשה בחור בשם "אריאל מכללת". הוא לא הבין מה זה השם הזה, ואמרתי לו שכנראה השוטר לא הגה את השם בצורה נכונה...