בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

הדרך הנכונה

הרב דוד העיף מבט בבית של ערן והצטמרר לראות צלב עשוי מעץ על גבי הטלוויזיה

undefined

עודד מזרחי

שבט תשע"ו
3 דק' קריאה
הרב דוד מכפר הנגיד עמד לצאת לקראת י' בשבט (יום תחילת נשיאותו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל) לבית המדרש 770 בניו יורק.

לפני נסיעתו התקשר אליו עוז הקלידן, חברו מלהקת הרוק 'סנסיטיב בלאק' לפני שחזר בתשובה, ואמר: "אחי ערן גר בניו יורק והוא נשוי לגויה. תבקר אצלו ותראה מה קורה איתו".

הרב דוד לא ידע איך יוכל לעזור ליהודי שנשוי לגויה, ובכל זאת רשם את מספרו.
לאחר שהגיע לארצות הברית והתארגן במקום, התקשר לערן וסיפר לו שהוא נמצא בניו יורק ואם ירצה, יבוא לבקרו. ערן שמח מאוד לשמוע את הרב דוד, שפעם העריץ מלהקת הרוק של אחיו המבוגר, ונתן לו את כתובתו, בדירה הנמצאת בשכונה שגובלת בשכונת הארלם. הם קבעו שייפגשו בתשע בערב.
עלה בדעתו של הרב דוד לקנות בעבורו מזוזה, וכך עשה.
הוא יצא לקראת תשע בערב לתחנת הרכבת התחתית בקראון הייטס בשכונת ברוקלין שבה התגורר, והתפלא למוצאה שוממה מאדם. לתומו סבר שזה בגלל שמדובר באזור יהודי, והיהודים לא נוהגים לצאת מאוחר בערב. כעבור זמן מה הגיעה הרכבת שהייתה כמעט ריקה מאדם. הוא עלה עליה ולאחר זמן מה הגיע לתחנה האמורה על גבול הארלם. כאשר ירד שוב מצא תחנה ריקה כמעט. זו הייתה הרגשה מאוד לא נוחה, אפילו מפחידה. היה שם צעיר שחור עם שרשרת זהב על ידו וצלב זהב על חזהו. הרב דוד התפלל בלבו שהנסיעה הזאת תסתיים בשלום.
גם הרחוב היה שומם מאדם. לא היה את מי לשאול איך להגיע לכתובת הרשומה על הפתק. הרב דוד החל ללכת לכיוון כלשהו בתקווה לפגוש מישהו שינחה אותו. היו שם בניינים ענקיים, מלאים בדירות ישנות. יצאה לקראתו אישה שחורה. הוא ניגש אליה עם הפתק ושאל באנגלית הרצוצה שבפיו אם היא מכירה את הכתובת.
"לא!", ענתה והוסיפה מיד, "לא כדאי לך להמשיך הלאה. נכנסת להארלם..."
הרב דוד הודה לה ומיד הפך את כיוון הליכתו. לאחר מרחק מה ראה פיצוציה. הוא נכנס פנימה ושאל את המוכר איך להגיע לכתובת שבידו, והלה הדריכו להגיע ליעדו.
לבסוף הגיע לכתובת ונקש על דירתו של ערן. הלה קיבל את פניו בחיבוק ובחום רב ולאחר מכן הציגו בפני אשתו. הרב דוד העיף מבט בבית והצטמרר לראות צלב עשוי מעץ על גבי הטלוויזיה. השניים החלו לשוחח על זיכרונות העבר ועל מה שקורה כעת בחייהם.
לבסוף אמר הרב דוד: "תשמע, הבאתי לך מזוזה. אתה רוצה שאקבע אותה על משקוף הכניסה לבית?"
"כן, בטח!", התלהב ערן.
לאחר שבירך וקבע את המזוזה, נפרד הרב דוד מערן ויצא לעבר תחנת הרכבת התחתית. בתום נסיעה שוממת ופסיעה מהירה ברחובות ארוכים וריקים מאדם נשם לרווחה ושמח בלבו על המצווה שקיים, למרות שלא היה לו שום מושג מה יכולה לחולל מזוזה בבית של יהודי שהתרחק לגמרי מעמו ומעצמו.
כעבור שנים אחדות בערב אחד, כאשר הרב דוד היה בבית הכנסת בכפר הנגיד, התקשר אליו עוז הקלידן ואמר: "יש לי הפתעה בשבילך. אחי ערן הגיע לארץ מארצות הברית לחופשה של חודש. הוא מאוד רוצה להיפגש איתך כעת".
הרב דוד נזכר באותו לילה ניו יורקי אפל והסתקרן לדעת מה עלה בגורלו של ערן.
כעבור שעה קלה הגיע ערן עם גיטרה על שכמו, כיפה על רעמת שערו הארוך, מן הסתם לכבוד בית הכנסת.
הוא פנה מיד לרב דוד: "אתה יודע מה קרה באותו ערב שהגעת אליי לניו יורק?"
"לא", ענה הרב דוד, "מנין לי לדעת?!"
"נפרדתי מאותה אישה באותו ערב!"
הרב דוד הופתע מאוד. למיטב זכרונו לא נראתה שום בעיה ביניהם כאשר ביקר בביתם.
"מה קרה בדיוק?", התעניין.
"היינו תמיד בקטע שצריך לאהוב את כל בני האדם ואת כל הדתות, אתה יודע, שלום עולמי ואהבה בלי גבולות. לפני שבאת לבקר אמרתי לה: 'עכשיו מגיע לבקר אותי רב יהודי. אני לא רוצה שירגיש לא בנוח. בואי נוריד לפחות את הצלב מהטלוויזיה'. היא הייתה נסערת והחלה לצעוק עליי: 'מה פתאום שאני אוריד את הצלב? זו האמונה שלי!'"
"ברגע שראיתי אותה ככה, אמרתי לעצמי: לא מתאים לי לחיות עם גויה! אחרי ששמת מזוזה ויצאת מהבית, מיד התחלתי לארוז את החפצים שלי ונפרדתי ממנה. אחר תקופה קצרה התגרשנו. מאז אין מצב שאני נמצא בקשר עם בחורה גויה".
הרב דוד חיבק את ערן ונזכר בחיבוקם לפני כמה שנים. הוא הרהר בלבו, שלפעמים אנחנו שומעים על דתי שירד מדרך התורה או חילוני שהתחתן עם גויה, ואנחנו מתלבטים איך להתנהג: האם להפנות לו עורף או אדרבה לחבקו ובכך לתת סיכוי לטוב הגנוז בקרבו. אחרי המקרה הזה היה ברור לו לגמרי מהי הדרך הנכונה.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il
מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il