בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
תשע"ו, גליון 109

3 דברים קצרים לט"ו בשבט

undefined

רבנים שונים

טו בשבט תשע"ו
3 דק' קריאה
לשוב אל הגן
הרב עומר הלוי מרצה בחסידות
האילן השואף לצמוח, להזדקף, לטפס לשמים ולממש את עצמו בנתינת פירות מתוקים לעולם, הוא המסמל את האדם. מהעת שבשלה דעתו של אדם הוא חש את הצורך להתפתח רוחנית, לטפס אל בוראו, לתת מכישרונותיו ויכולותיו לכל הסובב אותו.
הצעד הראשון בדרך להיות אילן מאכל, הוא נטיעת הגרעין באדמה. קליטת הגרעין בקרקע מזוהה עם שבירה וריקבון. אך בכדי לנבוט ובהמשך גם להכות שורשים, להיתמר בגזע ובענפים, ובסוף אף לתת פירות מתוקים – מוכרח הגרעין לחוות את אותו משבר קריטי.
כך בדיוק היא דרך צמיחתו הרוחנית של האדם: הבורא שתל אותנו בעולם פיזי בכדי להפוך אותו למקום עדין ונאצל יותר; לגלות בתוכנו ממד נעלה של קדושה וטוהר. כל צורת צמיחה באה בעקבות קושי ומשבר. אתגרי החיים נועדו לחשוף את הממדים העמוקים ביותר של נשמתנו ולהצמיח את פירותינו. כך נשיב את המציאות כולה למקורה האמיתי, בגן־עדן מקדם.

התחדשות הארץ והתחדשות המצוות
הרב יהודה זולדן מפקח תורה שבעל פה בחמ"ד
לארץ ישראל קדושה עצמית. מכוח אותה קדושה, יש מצוות ייחודיות אותן יש לקיים רק בארץ ישראל ובגידוליה - מצוות התלויות בארץ. ההתבוננות האישית והלאומית במהותו של היום היא בשני מישורים שקשורים זה לזה: קודם כל, התחדשות והעמקה בהבנת מעלת ארץ ישראל ובניינה בדור זה. בעוד שבמשך שנים רבות שממו עליה האויבים שישבו בה, כיום, ברוך ה', מאירה הארץ פנים לבנים ולבנות השבים אליה, והיא נותנת פירות וירקות בעין יפה. כדברי רבי אבא, "אין לך קץ מגולה מזה" (סנהדרין צח).
שנית, יש לנו התחדשות בקיום המצוות התלויות בארץ. בגלות לא מקיימים כלל מצוות מעשרות או שמיטה. המצוות כיום חלות אמנם מדרבנן בלבד, אבל אנו מתקדמים, ולאט לאט החיבור למצוות אלו יהיה במלוא עוזו, וחובתן תהיה מהתורה. קיום כל המצוות מהתורה בשלמותן מקרב אותנו לימים גדולים עוד יותר. זה דורש היערכות אמונית, נפשית והלכתית. קומה אחרת, חדשה וגבוהה יותר בקיום מצוות ובחיבור של העם לארץ, ההולכת ונבנית בידינו ולנגד עינינו.
,

העבודה מסייעת לעבודה
הרב דוד אמיתי ישיבת אלון מורה
לפני כמה שנים, הלכתי ברחובות ירושלים באחד מימי שבט החורפיים, ופגשתי את הרב ישראל אריאל, אף הוא מיצהר. שאלתי אותו: "ר' ישראל, אולי תספר לי דבר תורה מחזק לט"ו בשבט?". הרב ישראל אמר לי: "אספר לך סיפור שיחזק אותך יותר מכל דברי התורה שאוכל לומר לך".
וכך סיפר: "לפני כמה שנים השתתפתי בהרצאה של יוצא האצ"ל. לאחר ההרצאה ניגשתי לשוחח איתו, והוא אמר שהוא מבולגריה. התפלאתי, כיון שבבולגריה לא נשארו הרבה יהודים דתיים. שאלתי אותו, והוא ענה שאכן, הוא הגיע מבית שכמעט לא ידע דבר על יהדות. לא פסח, לא שבת ולא חנוכה. שום דבר. 'רק פעם בשנה, באמצע החורף, היה אירוע מיוחד: סבתא היתה מזמינה את כל המשפחה לארוחת ערב חגיגית שבה אכלו הרבה פירות. בארוחות האלה היא סיפרה שהלילה הוא יום ההולדת של העצים, ולכבוד היום החגיגי, בחצות הלילה - העצים מנשקים זה את זה. הייתי אז ילד קטן, והשתוקקתי לראות את הנשיקות. התאמצתי מאוד והמתנתי ער עד חצות הלילה. ברגע המיוחל יצאתי החוצה בציפייה, אך לאכזבתי לא ראיתי כלום. כל העצים נשארו במקומם. סיפרתי לסבתא שלא ראיתי שום דבר, והיא אמרה לי: 'טיפשון שלי, בטח שלא. דע לך, רק העצים בארץ ישראל מתנשקים בלילה הזה...'. מאותו יום גמלה בליבי החלטה לעלות לארץ, ובסופו של דבר אכן עליתי, והנה אני פה'".
וכך סיים הרב ישראל את סיפורו: "תראה כמה נפלא, יש יהודים שלא חנוכה ולא פסח שמרו עליהם, אפילו לא יום כיפור. רק ט"ו בשבט!".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il