האם מותר ללמוד תורה מפי רבנים שנחשדו או הורשעו במעשים לא ראויים?
כלל גדול קבעו רבותינו: "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו". אמנם מי שיתפוס כלל זה כפשוטו לא יוכל ללמוד תורה לעולם, חלילה, שהרי מי יאמר שמסתובבים בתוכנו מלאכי ה'? אולם הביאור הוא שהרב צריך להיות לפי ערך הדור ומעלותיו – איש מעלה בעל מידות טובות, ולא אדם שהתפרסמו עליו עניינים חמורים שאינם ראויים.
עם זאת, אם הרב רק נחשד חשד בעלמא, יש להפקיד את העניין בידי אדם ראוי ונאמן שיברר את העניין, אולם משנודע שאכן כך, אדם זה אינו הכלי הראוי להעביר את התורה.

מהי כוונה במצוות?
חלק גדול מהמצוות עוסק בעולם העשייה. המבחן המעשי הוא המכריע אם קיימנו את המצווה ויצאנו ידי חובה או לא, אלא שהעולם המעשי הוא כגוף שיש לו נשמה – והנשמה היא הכוונה.

קרוב אליך (533)

הרב יהושע שפירא

add_alert

162 - מהי כוונה במצוות?

163 - איפה הלהט???

164 - "רק" ניגונים

טען עוד

למשל, אם אדם שומע שופר ונפשו לא זעה, הוא אמנם יצא ידי חובת המצווה, אך כגוף ללא נשמה. כולנו יודעים עד כמה שמיעת קול שופר מהפכת אותנו לטובה. כשאדם שומע שופר ומכוון ליבו להתקרב לאביו שבשמיים, לשפר מעשיו, לשוב בתשובה ולשמוע את קול שופרו של משיח – פעולת השופר חודרת לכל אישיותו.
לא כל מצווה היא נדירה ומעוררת כמצוות השופר, אך האמת היא שבכל מצווה, לפי עניינה, ישנה כוונה – מחשבות, רעיונות והתכווננות של האישיות להידבק בה' על ידי הצביון המיוחד של המצווה שלפנינו.

האם מותר לגור במקום בו תהיה לי השפעה חיובית על הסביבה, אך יש גם חשש שאפגע, האם לוותר על הניסיון להשפיע?
הניסיון מראה שבמקומות רבים, אנשים שהלכו להשפיע על אחרים מתוך עמדה נכונה, זכו למעלה גדולה – הם, בניהם וצאצאיהם – יותר מאלה שנשארו בסביבה תומכת אך נהגו כמקבלים ופסיביים.
רבותינו היו שולחים את התלמידים ללמד תורה, וכמו שמסופר במדרש על תלמידי רבי עקיבא, שמלאו את כל ישראל תורה, ומכאן אתה למד שהם נשלחו גם למקומות שלא היה בהם תורה.
הרבי מליובאוויטש היה מטעים בעניין זה הלכה מהלכות הגעלת כלים: "איידי דטריד למפלט לא בלע", ופירושו: כשהכלי טרוד לפלוט את האצור בקרבו, הוא אינו פנוי לבלוע. ובמו עיני זכיתי לראות רבים וטובים שיצאו לשליחות והתעלו יותר מחבריהם שנשארו בקרבת החממה.