בית המדרש

  • מדורים
  • מאמרים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

משיב המצוות האבודות

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אדר א תשע"ו
2 דק' קריאה
ב- ג' אדר השנה, ימלאו 102 שנים לפטירתו של רבי אליהו דוד תאומים, המכונה – 'האדר"ת' (חותנו של הראי"ה קוק זצ"ל). מגדולי עולם היה האדר"ת, ובצד גאונותו בתורה היה גם בעל מידות נעלות ומדקדק במצוות. ביחוד דבק במידת האמת.
ומספרים שבעת שהאדר"ת כיהן כרבה של פוניבז', ביקשוהו בני קהילת מיר לכהן כרבם, והציעו לו משכורת גבוהה יותר. האדר"ת שפיזר תדיר את כספו לצדקה, סבל ממחסור תמידי, ונענה לבקשתם. כששמעו בני פוניבז', שרבם מתכוון לעוזבם, הציעו לו משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהציעו בני מיר.
אולם, בעקבות מעשה מסויים החליט האדר"ת לעבור למיר בכל מחיר. וכך היה המעשה – פועל אחד נשכר על ידי אחד הסנדלרים, וחזר בו מהסיכומים בנימוק, שגם האדר"ת חזר בו מכתב רבנות מיר. בעקבות זאת הודיע האדר"ת בדרשת שבת שובה, ש"לא אשאר בפוניבז' בשום אופן בעולם בלעדי רשות מבני מיר".
תשוקתו של האדר"ת לגאולה הייתה עצומה עד שכתב –" אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף, כמו שמביאני זכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני במו - זולגות עיני דמעות".
הצירוף המיוחד של דקדוק במצוות, מידת האמת ותשוקת הגאולה, הוביל את האדר"ת להיות מחלוציו של מפעל מיוחד לגאולת ישראל - השבת מצוות אבודות. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות. מצוות אלו הן החוטים המקשרים אותנו עם בורא עולם, וככל שאנו זוכים לקיים מגוון גדול יותר של מצוות, כך הקשר שלנו לבורא מתחזק.
לצערינו, בעקבות הגלות הסתתרו מאיתנו רוב(!) המצוות - מצוות המקדש, הסנהדרין, היובל ועוד. ב"ה בדורות האחרונים, מתחילות לשוב אלינו כמה מצוות - מצוות התלויות בארץ ועוד. האדר"ת היה מהראשונים שחיפשו דרכים לעורר לחיים מצוות אבודות ונשכחות. בשלוש מצוות היה ממש ראש וראשון – ביעור מעשרות, ווידוי מעשרות והקהל.
וכך כתב עליו הרב יוסף צבי הלוי אב"ד יפו בהקדמה לספרו 'השקפה לברכה': "ואף פעם לא שמעתי ששקדו לתקן להודיע ולהזהיר על קיום מצות ביעור ווידוי המעשרות, כאילו היא מצוה אשר לא כתובה בתורה. רק בזמן שעלה אליהו לארץ הקדושה, הוא ניהו הרב הגדול האדר"ת זצ"ל, ונתקבל לרב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, הדפיס מודעות ואזהרות בשנת השמיטה תרס"ג, לקיים מצות ביעור ווידוי מעשר, כמו שכתוב בתורה. הוא שלח אלי המודעות והאזהרות הנזכרות, להפיצם בכל המושבות, למען ידעו לקיים בפועל, וגם חידש חידושים רבים במקצוע זה, ופתר הרבה ספקות בדיני ביעור ווידוי...".
גם בתחום מצוות 'הקהל', שאי אפשר לקיימה בימינו, חיבר קונטרס 'זכר למקדש' בו עורר לפחות לעשות זכר להקהל. (מנהג מיוחד היה לאדר"ת – את הקונטרסים בענייני מצוות מחודשות, הדפיס בעילום שם, אך כתב להם הסכמה והערות בשמו, כאילו חיבר רק את ההערות, וכך הסווה את זהותו כמחבר. ובכל זאת, בסוף התגלה שהוא המחבר והמחדש, מפני שבחיבורים אחרים שלו פלט קולמסו – כמו שכתבתי בקונטרסים אלו...).
השבת פותחים אנו את סדרת הפרשות העוסקות בבניית המשכן והמקדש. רבות מהמצוות ה'מסתתרות' תלויות במקדש, ובהם תלוייה השראת השכינה, כנאמר בפרשתנו – "ושכנתי בתוכם". עלינו ללכת בדרכו של האדר"ת, ולעשות ככל יכולתנו להשיב את כל המצוות למקומן, ולזכות לגילוי שכינה במהרה בימינו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il