סדר הספר
- ח - 102 וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד הֵנָּה, אֲנִי רוֹאֶה לִזְכֹּר עִנְיַן הַסֵּפֶר וּמִסְפַּר מַאֲמָרָם, וְאַחַר כָּךְ אָחֵל לְבָאֲרָם, וְאַקְדִּים בְּהַתְחָלָתָם זִכְרוֹן מַה שֶּׁבָּא בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ אָבִיא עֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים הַמֻּשְׂכָּלִים כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי.

וְאֹמַר כִּי כָּל מַאַמְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה עֲשָׂרָה. הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן בְּשֶׁהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ מְחֻדָּשׁ. הַמַּאֲמָר הַשֵּׁנִי בְּשֶׁהַבּוֹרֵא אֶחָד. הַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִוּוּי וְאַזְהָרָה. הַמַּאֲמָר הָרְבִיעִי בָּעֲבוֹדָה וְהַמֶּרִי. הַמַּאֲמָר הַחֲמִישִׁי בַּזְּכֻיּוֹת וּבַחוֹבוֹת. הַמַּאֲמָר הַשִּׁשִּׁי בַּנֶּפֶשׁ וּבְעִנְיַן הַמָּוֶת וּמַה שֶּׁאַחֲרָיו. הַמַּאֲמָר הַשְּׁבִיעִי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. הַמַּאֲמָר הַשְּׁמִינִי בִּגְאֻלַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַמַּאֲמָר הַתְּשִׁיעִי בַּגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ. הַמַּאֲמָר הָעֲשִׂירִי בַּמֶּה הוּא הַטּוֹב לָאָדָם שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
103 וְאָחֵל בְּכָל מַאֲמָר בְּמַה שֶּׁהוּא לוֹ מִמַּה שֶּׁהוֹדִיעָנוּ אֱלֹהֵינוּ, וּבְמַה שֶּׁמְּחַזְּקוֹ מִן הַמֻּשְׂכָּל, וְאַחַר כֵּן אַסְמִיךְ לוֹ מִי שֶׁנָּטָה אֵלָיו, וּמִי שֶׁחָלַק עָלָיו מִמִּי שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי, וְאֶזְכֹּר מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַדְּבָרִים וּמַה שֶּׁיֵּשׁ עָלָיו מִן הַתְּשׁוּבוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֶחְתֹּם בִּרְאָיוֹת הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר לָעִנְיָן הַהוּא אֲשֶׁר לוֹ הַמַּאֲמָר. וּמֵהָאֱלֹהִים אֶשְׁאַל לְהַיְשִׁירֵנִי וְכָל מִי שֶׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וּלְהַגִּיעֵנִי אֶל תַּאֲוָתִי, בַּעֲדוֹ וַחֲסִידָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ קָרוֹב%.

נִשְׁלְמָה הַהַקְדָּמָה.


ביאורים
102 -ח- סדר הספר
סדר הספר הוא: המאמר הראשון – שהעולם נברא ומחודש ולא נצחי, נברא על ידי בורא, "יש מאין". המאמר השני – אחדות הבורא. המאמר השלישי – בירור עניין המצוות וחלוקתן. המאמר הרביעי – הבחירה החופשית. המאמר החמישי – עשרת סוגי האנשים שיש ביהדות. המאמר השישי – הנפש והמוות. המאמר השביעי – תחיית המתים. המאמר השמיני – הגאולה. המאמר התשיעי – הגמול והעונש בעולם הבא. המאמר העשירי – ההנהגה הראויה לאדם בעולם הזה.
103 בכל נושא יובאו תחילה הפסוקים הנוגעים אליו, לאחר מכן יוסבר ההיגיון. אחר כך יוזכרו הדעות הסוברות כפי שהוסבר והדעות החולקות על כך. נביא את טענות החולקים ואת התשובות שיש להשיב עליהן. לבסוף נחתום את המאמר על ידי ציטוט הנבואות הנוגעות אל הנושא.

הרחבות
קרוב ה' לכל קוראיו
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קָרוֹב. רס"ג מתבסס על הפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת" [תהלים קמה, יח], וכוונתו לומר שה' קרוב תמיד, ובכל מקום שקוראים אליו – הוא שומע. האבן עזרא מבאר: "אם המלך יהיה רחוק – לא יכול להושיע קוראיו. וה' לעולם קרוב הוא – רק לאשר יקראוהו באמת" [שם]. לפי דבריו, אדם שמנסה להתקרב אל ה' בענווה – יהיה ה' קרוב אליו.
המלבי"ם מסתמך על הפסוקים בהמשך, וכותב שישנה חלוקה בעניין קרבת ה' בין העובדים מאהבה לעובדים מיראה: "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע, ואז ויושיעם, רק אחרי ששועו לישועה. אבל – שומר ה' את כל אוהביו – את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבוא עליהם צרה ולא יצטרכו לצעוק" [שם].
פירוש אחר כותב הרד"ק : "מאיזה עם שיהיה ובלבד שיקראהו באמת, שפיו ולבו שוים" [שם]. לפי פירוש זה הדגש הוא במילה 'כל' – הקב"ה קרוב לכל האומות – אם הם אכן מנסים להתקרב אליו, מקיימים את שבע מצוות בני נוח ופיהם ולִבם שווים.

לעילוי נשמת ר' אברהם בן ר' משה ומרת שהלה עטייה זצ"ל
לעילוי נשמת מרים בת משולם יהודה ע"ה