בית המדרש

  • מדורים
  • חסידים מספרים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

התחלה חדשה

ר' יוחנן היה סנדלר. לא איש מיוחס או עשיר, אלא סנדלר. השלשלת התחילה ממנו. כשם שר' יוחנן התחיל שלשלת חדשה, כך יש אפשרות בדור מן הדורות, לאחד מצאצאיו של אותו ר' יוחנן הסנדלר, לחדש שלשלת חדשה.

undefined

הרב אריה הנדלר

טבת התשס"ה
3 דק' קריאה
חסידים מספרים כי כשהיה רבי דוב בער שלימים כונה המגיד ממזריטש, ילד בן חמש, נפלה דליקה בבית אביו. ראה את אמו ממררת בבכי ושאל אותה: "אמא, כלום יש להצטער כל כך על אבדן בית?". "לא על הבית אני מקוננת" השיבה האם, "אלא על שריפת מגילת שלשלת היוחסין שלנו. היא מתחילה בתנא רבי יוחנן הסנדלר". "אין בכך כלום" אמר הילד, "אני אמציא לך שלשלת יוחסין חדשה, שתתחיל בי".

הסיפור שלנו מוטל בין שני קטבים, מסורת מול חידוש. הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם המגיד ממזריטש בהיותו בן חמש. הילד הצעיר מסמל את החידוש, את הרעננות בעוד האב והאם מסמלים את המסורת ואת הישן. הדליקה נופלת בבית אביו של ר' דוב בער. האיזכור של בית האב בהקשר של הסיפור שלנו הוא משמעותי ביותר. אחד המציינים החשובים ביותר במפקדי ישראל השונים הוא "ויתילדו על משפחותם לבית אבותם". המפקד הבא לייחס את השבטים על המבנה הפנימי שלהם, עוסק בקשר שבין המשפחות השונות לבין בתי האבות שלהן. בית האב הוא מציין של ייחוס. השרפה האוחזת בבית האב, מסמלת את אבדן הייחוס. זאת ועוד, בהקשר של ההתייחסות בעת המפקד מזכירים בעלי החסידות את דברי חז"ל ש"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי לידי מעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". ההתפקדות לבית אבות איננה ייחוס גרידא אלא גם המשכיות של דרך אידאולוגית, מוסרית ודתית. השמירה על מגילת היוחסין יש לה משמעויות בהקשר של שימור הדרך המסורה לכל משפחה כמורשת אבות.

הילד הרואה את אימו הממררת בבכי חושב כי הבכי הוא על הבית שנשרף, על העצים ועל האבנים, ומשום כך איננו מבין על מה הבכי הגדול. דעתו של הילד אינה נתונה למגילת היוחסין. הוא ילד, וילד חי את חיי הנעורים את ההתחדשות, ולא את העבר. אימו מסבירה לו כי דעתו נתונה לא לבית שנשרף אלא למגילת היוחסין המייחסת את משפחתה וממילא גם את המגיד עצמו, לר' יוחנן הסנדלר. כששומע זאת הילד הוא מציע לאמו שלשלת יוחסין חדשה, שלשלת יוחסין שתתחיל ממנו.

יש כאן מספר מרכיבים שכולם מדברים על אותו רעיון. בנוהג שבעולם שלשלת יוחסין עוברת מן הדור הזקן אל הדור הצעיר ואילו כאן הילד מציע לאימו שלשלת יוחסין. בנוהג שבעולם כיוון הזרימה של שלשלת יוחסין הוא מן העבר על ההווה והעתיד ואילו כאן מציע הילד לאמו שלשלת יוחסין המתחילה בו ותהיה ראויה גם עבורה. בנוהג שבעולם מביעה שלשלת יוחסין התבטלות כלפי הדורות שהיו והבנה שאם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם, אולם כאן מציע הילד את עצמו בתור מייסד השלשלת. זאת ועוד, הצעה זו אמורה להוות אלטרנטיבה לשלשלת היוחסין שהיתה מצויה בידי המשפחה מר' יוחנן הסנדלר. עולם הפוך ראיתי...

האמת היא שדבריו של ר' דב בער לאמו משקפים תהליך הרבה יותר עמוק מזה המתרחש בבית השרוף של משפחת המגיד ממזריטש. התהליך הוא בעצם התהליך החסידי, הבא בסערת נעורים אל תוך עולם מסודר ומיוחס, אל תוך עולם שמורשת העבר הינה משמעותית ביותר עבורו. אל העולם הזה פרצה החסידות ורצתה להציב מהלך חדש. מהלך שכולו מושפע מרוח נעורים, מתסיסה רוחנית, מהלך האמור לפתוח דף חדש בדרך עבודת ה'. המגיד מציע לאימו שלשלת חדשה שתתחיל ממנו. הוא חש ברוח המפעמת בקרבו, ומתוך תחושה עמוקה של תודעה עצמית הוא מציע לה את השלשלת שלו, את החידוש שלו. ההיסטוריה למדה אותנו שהמגיד ממזריטש קיים את ההבטחה. הוא זכה להעמיד שלשלת ענפה ומכובדת של מנהיגות חסידית, שלשלת שהתחילה מהמקום בו הוא עמד ובמידה מסוימת לא נסמכה על השלשלות שקדמו לה.

חידוש השלשלת על חורבותיו של הבית השרוף דווקא, על רקע שריפת מגילת היוחסין הישנה, מקבלת משמעות קיצונית עוד יותר. יש כאן מעין תחושה כי העולם שהיה מכין מקום לעולם חדש. היהדות עם כל מסגרת המסורת והמורשת, נותנת מקום גם ליצירת דרכים חדשות.

זאת ועוד, יש לראות את דבריו של ר' דב בער כמייסד שלשלת, על רקע השלשלת הקודמת שאבדה, השלשלת של ר' יוחנן הסנדלר. ר' יוחנן היה סנדלר. לא איש מיוחס, לא איש עשיר, סנדלר. השלשלת התחילה ממנו. משמעות הדברים היא שיש אפשרות להתחיל שלשלת חדשה. כשם שר' יוחנן התחיל שלשלת חדשה, כך יש אפשרות בדור מן הדורות, לאחד מצאצאיו של אותו ר' יוחנן הסנדלר, לחדש שלשלת חדשה.

ההסטוריה של הרוחניות בעולם מלאה בסיפורי שלשלות חדשות. יש והמציאות מכתיבה את העלמותן של שלשלות ישנות. יש והמציאות שורפת את הבית הישן. אז, יש הנתקפים בכאב ובהתרפקות על העבר שהיה ונגוז. ברגעים שכאלו מתעורר הכח החיוני של הרוח, זה המתלבש בלבוש של נעורים והתחדשות, ומביא לעולם שלשלת חדשה תחת זו שהיתה ואינה עוד.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il