בית המדרש

  • מדורים
  • מאמרים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

שבת באמצע השבוע

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אדר א תשע"ו
3 דק' קריאה
האחים הקדושים, רבי אלימלך ורבי זושא, היו מרגישים את קדושת השבת במהלך כל השבת, ובייחוד בשעה שישבו בסעודת השבת עם תלמידיהם ואמרו בפניהם דברי תורה.
פעם אחת, כשנפגשו השניים, אמר רבי אלימלך לאחיו- 'אחי, אימה תוקפת אותי לעיתים, שמא הרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את ה' איננה עבודה אמיתית'.
הסכים איתו אחיו רבי זושא, והציע שעל מנת לבדוק את הנושא לעומקו, יערוך כל אחד ביום חול סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ויאמר בה לפני תלמידיו דברי תורה. והיה – אם במהלך הסעודה ירגיש את קדושת השבת, סימן שכל הרגשותיו הם דמיונות, אך אם לא ירגיש כלום – הרי זו ההוכחה שהרגשת השבת שלו היא הרגשה אמיתית.
ביצעו שני האחים את החלטתם. באחד מימות החול, לבשו את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ואמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה, מיד כשלבשו בגדי שבת, בא לליבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבת.
כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך – 'אם כך הדבר, מה נעשה'?
הלכו השניים לרבם המגיד ממעזריטש זיע"א לספר לו את אשר בלבבם. אמר להם הרב המגיד – 'אם לבשתם מלבושי שבת, בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. לפיכך, אינם צריכים לחשוש כלל'.
בשבוע הבא, כא' אדר, יחול יום ההילולא של הרבי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א. הסיפור בו פתחנו צופן בחובו מסר עמוק, המחובר למצוות השבת המופיעה בפרשתנו. תורת החסידות מדברת על שלושה מימדים הקיימים בעולם – עולם (מימד המקום), שנה (מימד הזמן), נפש (מימד האנשים), ראשי תיבות – עש"ן.
בשלושת המימדים הללו מצויות מדרגות של רוחניות וקדושה: בעולם – ארץ ישראל והמקדש, בשנה – השבת והמועדים, ובנפש – ישראל והכהונה. מימד הזמן הוא הרוחני ביותר משלושת המימדים, שהרי אין לו גוף חומרי שאפשר לראותו או למששו כמו המקומות והאנשים.
האחים הקדושים מנסים לתהות על שורשו של רגש קדושת השבת. זהו ניסיון לתהות על השורש של שיא הרוחניות. רגש הוא דבר רוחני, הזמן הוא המימד הכי רוחני, והשבת, כאמור, היא מוקד הרוחניות שבתוך מימד הזמן. (השבת רוחנית ושמימית אף יותר מהמועדים, שהרי 'שבת קביעא וקיימא'. השבת היא מעשה ה', בשונה מהמועדים שקדושתם נובעת מקדושת ישראל).
בחלק הראשון של הסיפור, ברור לאחים הקדושים, שרגש קדושת השבת הוא רגש אמיתי, רק אם הוא רגש שבא מלמעלה – ממעשה ה'. כדי לבדוק את העניין, הם מחליטים ליצור 'שבת אנושית', ולבחון האם הרגשות בשבת האנושית ישוו לרגשות של השבת האלוקית. כשהם מרגישים את אותם הרגשות, נשמטת הקרקע מתחת רגליהם, והם הולכים לבקש תשובה מרבם.
כאן מחדש הרב המגיד חידוש עצום – הרגש מגיע מבגדי השבת. מבחינה מסוימת, הבגד הוא שיא החומריות – מעשה ידי האדם. בגד – לשון בגידה. הבריאה האלוקית לא הייתה זקוקה לבגדים, אך בעקבות חטא אדם הראשון זקוקה היא לבגדים שיסתירוה. האדם לובש בגדים, שבהם הוא 'מייחצן' את עצמו בדרך שבה הוא מעוניין שיפגשוהו, דרך שמחפה לעיתים על מהותו האמיתית.
יש כאן מפגש מדהים בין מעשה האדם למעשה ה'. ה' מצווה אותנו לקדש את השבת גם בעניינים חומריים כבגדי שבת ואוכל טעים. לבגדים מצד עצמם אין כוח להמשיך את קדושת השבת, ואכן - בגדים יפים כמו בגדי השבת לא ימשיכו את קדושת השבת. אולם, בגדי השבת, ממשיכים את קדושת השבת, מכוח העובדה שלבשו אותם בשבת. כלומר, כשהאדם מבטל את מעשיו וחומריותו למעשה ה', הרי הקדושה והרוחניות שורים ונדבקים ממש במעשיו ובחומר שלו.
ובימינו, רבים הם מחפשי הרוחניות השואפים לעשות זאת בדרך ייחודית משלהם. חשוב שנזכור, שלרוחניות זו נזכה רק אם נדע לקשר את מעשינו שלנו לצו האלוקי, שניתן לנו על ידי הבורא בתורתו הקדושה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il