בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מקץ
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך הספר "תורה על הפרשה"

פרשת מקץ

undefined

הרב מאור צוברי

2 דק' קריאה
מספר המדרש: (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין" אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו (יוסף): אתה על אלהיך, אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם (כמו שכתוב, מא, א): "ופרעה חלם והנה עומד על היאור", אבל הצדיקים – אלהיהם מתקיים עליהם (כמו שכתוב, כח, יג): "והנה ד' נצב עליו", עד כאן המדרש.
שואל המגיד מדובנא: מאמר חכמים פה סתום וחתום, גם מה שהציבו מקורם על דברי שלמה (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין", מה רצו חז"ל בכתוב זה, ומה הקשר לכאן?
ומתרץ בדרך משל:
עשיר אחד שהיה מסחרו גדול עד שכל הסוחרים מהעיירות הסמוכות באו אליו לקנות סחורה, ומנהגו היה להתאחר בכל יום בבית התפילה עד קרוב לחצות היום, פעם אחת בא אדם מעיר נוכריה לביתו ושאל על העשיר, אמרה לו אשתו שבעלה טרם חזר מבית המדרש, והלך לו, כשהגיע העשיר סיפרה לו אשתו מה שקרה, וגער בה העשיר על זה שלא קראה לו מבית המדרש ושלחה את אותו אדם לדרכו.
לימים בא איש זר לביתו ושאל על העשיר, אמרה לו אשת העשיר: שב פה, ואני אלך לקרוא לו, כשהגיע העשיר לביתו נתן לאותו אדם שלום ושאל על אדוניו, סיפר לו אותו אדם שהוא איש עני ודל ומבקש עזרה מנדיבי העם, נתן לו העשיר מתנה מצד הכרח, והלך לו העני, אח"כ חרק שן (כעס) על אשתו ואמר לה קראת לי בשביל "לפצוע בי" (כלומר בשביל שיקחו ממני משהו, שהרי העני לקח מתנה מהעשיר), אמרה לו אשתו: הרי ככה ציווית עלי, לקרוא לך כשבאים אורחים, ענה לה העשיר עליך לשאול אותו תחילה מה בקשתו ואם תשמעי ממנו משהו לטובתנו, תקראי לי, אבל אם בא לקבל מתנה, עני לו שאין האיש בביתו!
הנמשל: פרעה היה נבוך ומתעה בחלומו, ולא ידע אל מה ירמוז החלום, אם אל מה שיוציא טובתו או רעתו.
והנה חכמים אמרו 1 : "חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא" (חלום שלא נפתר כמו אגרת שלא נקראת), ואמרו חכמים עוד (שם): "כל החלומות הולכין אחר הפה", כי כל עוד לא נפתר החלום הוא כמו אגרת חתומה, ולא יועיל ולא יזיק, מעתה, האמנם כי פרעה רצה מאד לדעת פתרון חלומו, אבל חשש מלספר אותו לאדם שמא יפתור אותו לרעתו, מה שאין כן כשלא יהיה נפתר, אין לפחד מאומה, על כן בבוא יוסף לפניו הקדים ואמר לו פרעה: אשמיעך חלומי, ואתה לא תפתור אותו, מלבד אם לבך יגיד כי הוא מרמז לטובתי, ואם מרמז לרעתי יהיו הדברים עצורים בלבך ולא תוציא אותם בפה!
ועכשיו מובן המדרש שהביאו חכמים פסוק "כי בא החלום ברב ענין", כלומר: לבעבור כי החלום נוטה לעניינים רבים, לטוב ולרע, וכל עוד לא נפתר אין לחוש על רעתו, על כן פרעה בהתפעמות רוחו הקדים ואמר אל יוסף: מי מתקיים על מי, אני על אלהי, או אלהי עלי? כלומר: אם החלום רומז על גדולתי שאשיג מאתו או להיפך, עד שהשיב לו יוסף: אתה על אלהיך. כלומר: אני מבין כי תתרומם קרן מלכותך על ידו, וכמו שאמר (מא, טז) "אלקים יענה את שלום פרעה", וכן היה, כי על ידי הרעב בא אליו כל זהב הארץ.




^ 1.ברכות נה.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il