בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימודי אמונה
לחץ להקדשת שיעור זה

תכנית 'בנין אמונה' – ותוכנית ההרחבות ב'חצר המשכן'

undefined

סיון תשע"ו
46 דק' קריאה
מבוא
כתב רבנו הרמח"ל 2 , בהקדמה לספרו 'דרך השם':
'יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו, מראית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב. כי אמנם ציור חלקים רבים אשר לא נודע קשרם ומדריגתם האמתית בבניין הכול המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת.'
אחת הבעיות המרכזיות הקיימות בתחום לימוד האמונה, הינה העובדה, שבשונה מלימוד החלק המעשי וההלכתי שבתורה שבעל פה, שבהם, שבו קיים סדר מובנה וברור, החל ממדרשי ההלכה עבור למשנה ולתלמוד וכלה במפרשים ובפוסקים עד דורנו, הרי, שבלימוד האמונה, לא כך הדבר, ומשום כך, רבה המבוכה, ורבים וטובים המעוניינים ללמוד, לא 'מוצאים את ידיהם ורגליהם', עקב מרחבי ה'אין סוף' של העולם האמוני, ריבוי השיטות המחשבתיות ושפע היצירה בתחום זה במהלך הדורות. מכשול זה, על פי רוב, מונע לימוד מסודר, שיטתי ומדורג מן הבסיסי אל המורכב.
ברצוננו להציע ללומדים היקרים, ובפרט לבחורי ישיבות צעירים הנמצאים בראשית דרכם בתחום, 'שלד בסיסי' של תכנית לימודי אמונה מסודרת, אשר, לכל הפחות, תסייע בידיהם בהתמצאות בכתבים השונים ובמהותם. ואם כי, יש המערערים מכל וכל על תכניות לימודים מסוג זה, הלא על כך נאמר בגמרא: 'מיני ומיניה יתקלס עילאה' (סוטה מ.).
בסיס התוכנית, גובש מתוך התייעצות עם תלמידי חכמים מובהקים, שהתמחו כבר שנים רבות, בהעמדת תלמידים בתחומי דעת ה' ותורתו.
עקרונות תורניים מקדימים:
• 'ראשית חכמה יראת ה'' (תהילים קיא' י'), עלינו לדאוג כל הזמן ש'יראת חטאנו תקדם לחכמתנו' (כהדרכת רבי חנינא בן דוסא במסכת אבות ג', ט'), וכמו כן, לוודא ש'מעשנו יהיו מרובים מחכמתנו', (שם) אלו תנאים מקדימים לזכות לסייעתא דשמיא בלימוד האמונה ופנימיות התורה אשר בכוחם לגרום לכך, שהתורה תיעשה לנו ל'סם חיים' ולא ח"ו, להיפך (וראה בהרחבה דברי הגמרא שבת לא:). 'ולזאת ראוי להאדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד. להתחשב מעט עם קונו ית"ש בטהרת הלב ביראת ה'. ולהטהר מעונותיו בהרהורי תשובה. כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתוה"ק בדבורו ורצונו ית"ש. וגם יקבל ע"ע לעשות ולקיים ככל הכתוב בתורה שבכתב ובע"פ ואשר יראה ויבין דרכו והנהגתו מתוה"ק. וכן כשרוצה לעיין בדבר הלכה. ראוי להתפלל שיזכהו ית' לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. לכוין לאמיתה של תורה (נפש החיים שער ד' פרק ז').
• לכתחילה, תורה לומדים מרב – ולא מתוך ספרים... ועל כן, 'עשה לך רב והסתלק מן הספק' – על כל אחד מהלומדים למצוא לעצמו במהלך הזמן, ת"ח שיכיר אותו ויוכל להכווין אותו ולענות לו על שאלותיו בענייני אמונה – על מנת שלא ישתבש בדעותיו. וכך כותב הרב: 'לכל מקצוע ומקצוע, יהיו מורים מומחים ומובהקים יראי ה' וחכמי לב, אשר יורו את התלמידים, תלמידי הישיבה המרכזית, את כל הדרוש ללימודם והתפתחותם בתוך כותלי הישיבה ובזמניה הקבועים וגם מחוץ לשערי היכל הישיבה וחוץ לזמנים הקבועים שלה, הכול לפי הצורך של כל תלמיד ותלמיד, כל הליכות המקצועות השונים ואת כל הלמודים והידיעות הדרושים לכל מקצוע ומקצוע וכיוצא בהן' ' (מאמרי, שם)
• רצון לגדול בתורה ולעשות נחת ליוצרנו, ולכל הפחות: רצון - לרצות זאת...

עקרונות לימודיים מנחים:
• לימוד והתקדמות בו זמנית ו'במקביל' בארבעה 'מסלולים':
1. ספרי יסוד באמונה ומוסר: (תוך שימת דגש על ספרי הראשונים, 'וחמשת ספרי המופת שלנו במחקר הדת' (מאמרי הראי"ה) – 'הכוזרי', 'אמונות ודעות', 'חובת הלבבות', 'העיקרים' ו'מורה נבוכים')
2. כתבי המהר"ל מפראג: 'אשר גם הוא על המקובלים ייחשב' (אגרות ראי"ה) אשר ספריו מהווים את המפתח לכל פנימיות התורה ומקנים חשיבה אמונית ומכלילה המתבוננת על התורה כשיטה רוחנית שלימה.
3. כתבי מרן הרב קוק זצ"ל: שיטתו מכונה בשם: 'חכמת הקודש' (לשון תלמידו, הרב הנזיר) ואשר הוא 'חותם אחריתה של המחשבה הישראלית במהלך השתלשלות התגלותה' (הגדרת בנו, הרצי"ה, 'לנתיבות ישראל', ב', לג), כתבי בנו הרב צבי יהודה, ותורת בית מדרשה של 'התורה הגואלת'.
4. הרחבות והעשרות בכל מכמני 'ים האמונה ודעת אלוקים': – כמפורט בסוף התוכנית המצורפת. רשימת הקטגוריות והספרים המצורפת כאן, באה בכדי להפגיש את הלומד עם הרוחב והאינסופיות של התורה, אין יומרה ללמוד את כולה, כי אם, להרחיב את דעתו של הלומד ולהציע בפניו אפיקים להתמקצעות עתידית (ראה להלן בעמוד הבא).
• רציפות והמשכיות - מה שלא מספיקים בשנת לימוד אחת, ממשיכים בשנה הבאה.
• 'הלומד ואינו חוזר - דומה לזורע ואינו קוצר' (ע"פ בבלי, סנהדרין עט).
• התכנית מבוססת בעיקר על לימוד עצמי או חברותות, אך בספרים 'קשים' או יסודיים מומלץ מאוד לשמוע גם שיעורים.
• לימוד בבקיאות קודם ללימוד בעיון – 'ליגרוס איניש והדר ליסבר'. בענייני אמונה, המושגים מעשירים זה את זה ועל כן יש להתקדם ב'גירסא' וההבנה הפנימית – בא תבוא, אי"ה.
• כמובן, שיש להשאיר מרחב זמן אישי להתבוננות ולרוחב דעת ו'אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ'. ולא באנו ,חלילה, לקבוע מסמרות או לומר 'כזה ראה וקדש', אלא, להניח לפני הלומדים 'דבר דבור על אופניו' ל'מען יעמוד ימים רבים'.
• מטרת התוכנית, בסופו של דבר, שלאחר שנות למידה משמעותיות שבהן הלומד ייפגש בשדות רוחניים מגוונים, הוא ימצא את 'חלקת האדמה' שלו ואותה יעבד. עליו לגלות את 'החלק שלו בתורה' ובו ילמד רוב זמנו, כהדרכת הרב ב'אורות התורה' (פרק ט' , א') 'כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בענייני הלמוד, שאע"פ שלפעמים על ידי מאורעות במצב יהיה קשה לאדם להחזיק במה שלבו חפץ ,מכל מקום, צריך שיהיה אמיץ ולא יעזוב את מה שמכשיר ביחוד את רוח'.. ושם (ט') 'ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת...' ושם (יב') 'מי שמרגיש בלבו חשק ותשוקה ללמוד הדברים הפנימיים, להשכיל באמתתו ית', הרי הוא בכלל "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ", כיון שמהסתם בוודאי יש לו לזה כשרון מיוחד, ומזה עצמו מוכח שזהו רצונו של הקב"ה שהוא יעסוק בידיעת שמו ית'. ועל כן, בימינו, שבלתי אפשרי לשום אדם ללמוד הכול ולשלוט בפרטים כולם, יש להעדיף את העיקרון: 'לדעת הכול - על משהו, ומשהו - על הכול' הדרכת מו"ר הרב דוד חי הכהן.
• נזכיר כאן את קיומה של תכנית הלימודים הכללית והמפורטת שערך מו"ר, נזיר האלוקים, הרב דוד כהן זצ"ל, לישיבת 'מרכז הרב', ושאושרה ע"י, אור ישראל וקודשו, מרן הרב קוק זצ"ל. כדאי לכל 'בר אוריין' להכירה ולנסות להקיף חלקים ממנה. (נדפסה בספר 'משנת הנזיר' – הוצאת 'נזר דוד', ירושלים, תשס"ה) וכן את המאמר 'הישיבה המרכזית העולמית' (מאמרי ראי"ה, שחלקים נרחבים ממנו, שובצו בדפים הבאים). כמו כן, לאחרונה, נפתחה תכנית לימוד אמונה ייחודית לציבור הרחב בשם: 'לימוד יומי באמונה' – והיא מומלצת מאוד לכל מאן דבעי, החל מתלמידי ישיבות תיכוניות וכלה בתלמידי חכמים וותיקים, הרוצים להעמיק את ידיעותיהם בהלכות דעות ובמדעי האמונה.

הבהרה חשובה: כל התוכנית המפורטת כאן, לא באה חלילה, לגרוע כ'הוא זה' מלימוד ש"ס ופוסקים בעמקות ובהרחבה או משאר לימודי 'ארבע אמות של הלכה', שזהו עיקר הלימוד, העמל והבניין הרוחני לרבים, בזמן הלימוד בישיבה או ב'כולל' (כנזכר להלן, בדברי הראי"ה).

פתח דבר: קריאות ללימוד אמונה מסודר ושיטתי
מתוך כתבי הראי"ה קוק זצ"ל 3
"כל ישעי וחפצי, שיתרגלו הצעירים בעלי הכישרון ללמוד, בגירסא תחילה ואח"כ בעיון, את החלק המוסרי והמדעי שבתורה" שהוא כלל תורת הלבבות. וכו' הלימוד מתרחב והולך בהדרגה, בקביעות עת שעה או שעתיים בכל יום, עד כדי רכישת השקפה הגונה ורגש פנימי על חלק המוסרי והעיוני שבתורה, יעדן את הרוח, וישובב את הנפש וכו'. וכל כך תהיה ההתעסקות בהלכות דעות שבתורה עושה פריה, עד שהפלפול, החקירה, הביאור והחידוש בעניינים הללו, יהיה מצוי אצל כל צעיר בעל כשרון, כמו שהוא מצוי ב"ה בחלק המעשי, ואז יעשה את פעולתו לטובה עד שאפילו את הצד המעשי ירומם וירחיב" ("אגרות", ח"א עמ' צג).
"למשל מן ספרי רב סעדיה גאון, הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, העקידה, העיקרים, ודומיהם. וכה ילך הקו הלוך והקיף לאטו, עד ספרי ראשית חכמה, של"ה, מהר"ל מפראג, וכל הדומים להם. ומהם עד ספרי הדורות המאוחרים, ספרי הגר"א ותלמידיו, הגר"ז מלאדי וכל בעלי ההסברה שבחסידות, וכל הדומים לאלה ולאלה, ספרי הרמ"ח לוצאטו, יסוד ושורש העבודה וכיו"ב. וכו' וכו' הם מבריקים בנפש ההוגה בהם, בטהרת לב, בגבורה וצהלה, במתינות, בשקט ושלוות חכמים, המחברם אל כללות התורה והעבודה, אל אהבת המקום ב"ה, אהבת ישראל ואהבת הבריות והחיים בכלל" ("אדר היקר", עמ' טז).
"שכל עיקר כוונתי בחוברותיי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר וכו' לעסוק בעיון בפנימיות התורה וכו' בין במוסר וכו' בין במחקר, בין בקבלה וכו' בין על דרך הראשונים, בין על דרך האחרונים, בין על דרך החסידות, בין על דרך רבינו הגר"א והרמ"ח לוצאטו ז"ל. וללמוד את כל הספרים עם דברי זהר הקדוש וספרא דצניעותא, ספר הבהיר וספר יצירה וכל מדרשי חז"ל, בעיון ובבקיאות, צריך על זה התמדה גדולה, ממש כהתמדת הש"ס ופוסקים" ("אגרות", ח"א עמ' מא').
(יש) "לקבוע מסכת ברחבה לכל המקצוע הגדול של תורת הלב והמחשבה, לכל הלכות הדעות שבתורה, מתחתית המדרגה של הלימוד המוסרי היותר נמוך וקל, עד רום פסגת המחשבה היותר עליונה ורוממה, עד מרום שיח קודש של רזי עליון וסתרי תורה" ("אגרות", ח"א עמ' כו'). ובכל זאת הוא מזהיר: "אבל מאד מאד אנחנו חייבים בשמירת הסדר, וחלילה לדלג אף מדריגה קטנה, רק הכל כסדר" (שם).
"והוא הדבר מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרוא, לשנות ולשלש מאות ואלפי פעמים, עזבנו את נשמת התורה (הערת הרצי"ה: עיין זהר בהעלותך, דף קנב:). וזאת היא הצעקה הגדולה המקפת בעוזה דורות רבים, מימי הנביאים, הסופרים והחכמים, גדולי הדורות הראשונים והאחרונים. גדולי הכישרון שבנו, פנו להם בעיקר אל הצד המעשי שבתורה, וגם שם רק במקצועות מיוחדים, עבדוהו והרגילוהו בחינוך. (אבל) והצד ההרגשי, ויותר מזה הצד העיוני (ביאור המעתיק: החכמה הפנימית), ומה שלמעלה ממנו ובא אחריו ממילא, הקודש ההופעי שבו הגאולה והישועה גנוזה, אותו עזבו לגמרי. ולגס רוח ומשוגע ייחשב גם מי שבא ותובע את העלבון הגדול הזה, מרועי האומה" ("אגרות, ח"א עמ' קכג').
ואח"כ ממשיך שם:
"ובקרב המחנה שהתורה והאמונה היא דגלה, שמה ושערוריה, צלמות ואין סדרים, אין חפץ ברור ולא אידיאל מחוור ומסודר. עוד המחשבה חזקה ש"בסגולות" ירפאו את שברנו וכו' וכו'. האורטודוקסיה במלחמתה השלילית כעת משפיקה את עצמה בהבלי שווא ובדמיונות כוזבים, שהחיים והמציאות מחריבים אותה, ומחריבים עמם את נושאיהם. וכו' וכו'.


"כל מי שיש אומץ בלבבו, כח בעטו ורוח ה' בנשמתו, קרוא הוא לצאת אל המערכה ולצעוק 'הבו אור!'. מחזה אחר, לגמרי אחר, היינו רואים בדורנו, (אלמלי) (אילו) נתנדבו חלק רשום מבעלי הכישרון, הממולאים בתורה ובשכל טוב, לעבוד את כרם ה' בתוכו פנימה, לעסוק בטהרתם של מושגי האמונה והעבודה, בבירורן של הדעות בענייני האלהות, הנבואה, רוח הקודש, הגאולה והצפייה לתשועה, תשועת האומה ותשועת העולם וכו' וכו'. ועל זה אנו נתבעים, ולזה נוצרנו" ("אגרות", ח"א עמ' קכד').
"והעקשנות הגורמת למצוא בצד הגלוי (של תורה) את כל הסיפוק הרוחני, היא מדלדלת את הכוח... ומובילה (אל)... ריקניות ומפח נפש" ("אורות הקודש", ח"א עמ' ה).
"לא שמענו לקול נביאי האמת... שצווחו והכריזו... כי סוף הנהר של התלמוד המעשי לבדו להיות יבש וחרב אם לא נמשוך לתוכו תמיד מים מני ים (פנימיות התורה) ("אורות", עמ' קא').
"בדבר הישיבה, עיקר כוונתי היא שיהיה קבוע בה לימוד בקביעות בחלקי תורה הפנימיים, מתחילת המוסר והמחקר עד עמקי הקבלה והסוד לכל פרטיהם. כי מובטחים אנו שזה יביא לגאולה שלמה" ("אגרות" ח"א עמ' קמה, ומקורו בזוהר ח"ג דף קכד ע"ב).
כמה זמן ביום להקדיש ללימוד אמונה?
"ואע"פ שלא בא עדיין למדה זו להבין בעומק העיון את יסוד הענין. וכו' כי ע"י העסק התמידי יגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל הולך בתום בדרך ה' וכו'. על כן ברוכים יהיו כל המתנדבים לעסוק בחכמה (של פנימיות) אפילו שעה או שתים ביום, מדי יום ביומו, אף שעיקר יסוד עיונו ולימודו יהיה עניינים אחרים שבמקצועות התורה" ("אגרות", ח"א דף פא).
"החובה והמצווה לקרוא בגרון את אשר דברו חכמי אמת, הראשונים כמלאכים זי"ע, כי כל חכם ותמים לבב, אשר ימצא בנפשו הכנה ותשוקה לאור חכמת האמת הברה והגנוזה, יהיה משתדל לקבוע בה עיקר עסק תלמודו, כדי שיזכה באמת בכתרה של התורה הפנימית; ועתים ושעות יקבע למקרא למשנה ותלמוד, לפוסקים הלכות ואגדות. ואז יעלה ויצליח ויזכה למאורות גנוזות" ("אגרות", ח"א עמ' פא).
"אמנם, הצעירים לימים, או אשר ימצאו בעצמם כבדות ומיעוט חשק למאור הפנימי, עליהם החובה מוטלת לפחות, שלא לגרוע חק דבר יום ביומו, לשיעורים שעה ושתים בכל יום לחכמת האמת. ואז בהמשך הזמן תהיה דעתם מתרחבת ושפע הצלחה יחול על הגיונם גם בגופי תורה וכח פלפולם ישגא ויגדל ברעיון זך והרחבת דעת" ("אגרות", ח"א עמ' פב').

תיחום האמור לעיל, מבלי לפגוע בלימוד ש"ס ופוסקים:
"כי ארבע אמות של הלכה הם היסוד, עיקר כח החיים שהכל עליו נבנה" (שם). "שלא תבזבז כחות ולימודים ההלכיים יותר מהמדה" ("אגרות", ח"א עמ' לז').
"למגמר ולמסבר (בקיאות ועיון) לחזור על למודך בחשק ואהבה, לקנות ידיעה שלמה בגמרא פירוש רש"י ותוספות כסדרן, לעשות העיקר - עיקר, והטפל - טפל. כי לא ראיתי חכם גדול באמת כי אם מאותם שמשימים עיקר עסקם בתלמוד וראשונים, ללמוד ולחזור כסדרן ממש, ביחוד בראשית בכורי הילדות" ("אגרות", ח"א עמ' ז).
"הלא זאת היא עבודת הקודש שגדולי ישראל בכל הדורות נתנו את נפשם עליו, לימוד הגמרא ובירור ההלכה ונטיית המשא ומתן של הפלפול וההערה הישרה המחדדת. וכו' ותזהר נא (בעת הגדת שיעור גמרא לתלמידים) מלהמשך יותר מדאי בעת הלימוד בענייני מחשבות מופשטות. אע"פ שאין ערוך ליקרת ערכן וכו' וכו'. ובכל זאת בוודאי לא תזנח ג"כ את היסוד הפנימי, להרטיב את הנשמות הצעירות הללו בטללי חיים של קדושת חיי עם ה' והסתכלותו העליונה." ("אגרות", ח"ד עמ' מ').

הצורך ברחבות אופקים והכרות עם סגנון המחשבה הנפוץ בדור
"כל מה שיחסר לאדם מחכמות העולם, נגד זה יחסר לו עשרת מונים מן התורה, אמר רבנו הגר"א ז"ל לנאמני ביתו. על כן עם הגברת עז התורה, הרחבת החכמה העולמית לפי האפשרי מוכרחת היא. אם אי אפשר לו לכל בן תורה להיות חכם רשמי בכל מקצעות המדעים, אבל אפשר לו להיות איש יודע את המצב הכללי של החכמות בעולם ואת פעולתן על החיים ; למען יכיר את הסגנון הכללי של צביון הרוח שבדורו, כדי שידע איך לפרנסו ולהטיבו. אמנם לא רק בחכמות המפרנסות רק את המחשבה יספיק לאדם להכיר על ידן את התורה, - התורה תכלל ג"כ וביותר את הרגשות, את הלח הפנימי והעצמי של החיים, - שלהכירו יפה צריך שלא יהיו זרים לאדם גם כל רגשות החיים ההוים בעולם ונהוגים בדור. מובן הדבר שלעמוד על מצב החכמות די לאדם בלמוד ועיון, אבל לעמוד על התוכן של רגשות החיים צריך לזה גם כן בריאות הגוף והנפש. על-כן החובה הראשית היא לכל תופשי התורה, ביחוד בימינו, להשתדל בהנהגה כזאת המביאה בריאות וצהלה, ומצב נורמלי לגוף ולנפש, כדי שעם ההסתכלות הטובה במצב החיים, יוכל להכירם להבינם ולהרגישם, רק אז יהיה ראוי לתמם אה ההבנה באורה של תורה, בחלקים היותר עקריים למוסדי החיים שהם חלקי הרגש, וסגנון החיים בכללם." (ספר 'עקבי הצאן', מאמר דרישת ה')
'בכלל דעת ד' היא גם כן דעת כל המציאות לאמתתו לכל סעיפיה, כפי היכולת לאדם. על כן דעת הטבע לכל סעיפיה, גיאוגרפיה והתכונה, הרפואה וחכמת הנפש, תכונות העמים וכל הנלוה להם, הכל הנם מכלל דעת ד', והם עצמם אהבת ד' הם, ומביאים גם כן לאהבה העליונה הזכה בכללות האנושיות. וכל מה שיהיה המחקר יותר חפשי, יש בו יותר משום דעת ד', ויותר מביא אליו.' ('קבצים מכתב יד קדשו' כרך ב – פנקס הדפים ד' 67)

סיכום, ותכלית 'הישיבה המרכזית העולמית'
'וכל אלה חכמי התורה יהיו נושאי האורה בהר הקודש בירושלים, להוציא את עמנו, עם ה', מתוך הקטנות החלונית, מתוך הצמצום הגלותי, מתוך העבדות הנפשית הכורעת ברך לפני כל רעיון זר וכל דעה מטעת, ולהפיץ קרני אורה בכל מחשכי הגולה לעיני עם ה' הגוי כולו, כל אלה הדברים האמורים, חושבני שיהיו דיים כעת, כדי להביא את בחירי הכוחות שלנו לידי ההכרה הדרושה להעיר את החפץ, לקום כולנו כאיש אחד חברים לעזרת המכון הקדוש הזה, הקמת הישיבה העולמית והמרכזית לישראל בירושלים, שהוא אדיר חפצנו וצפיית ישועתנו להיות נכונים להתקרב ליום הגדול, אשר בו יאמר באמת ובצדק לכל ישראל, וגם לכל העמים, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, במהרה בימינו אמן. (מאמרי הראי"ה, שם)

תכנית 'בנין אמונה' - ללימודי אמונה ודעת אלוקים
'חכמת ישראל העיונית והמחקרית, כמו חמשת ספרי המופת שלנו במחקר הדת: האמונות והדעות לרס"ג, הכוזרי, חובת הלבבות, מורה הנבוכים והעקרים ועוד, וספרי המוסר המצוינים, הכל בהדרגה נכונה ובשום שכל עד הספרים המובחרים והמקודשים שבין הדורות המאוחרים מסוג זה. ספרים כאלה וכל מקורותיהם וכל המתיחש להם והמסתעף מהם כשהם מזדככים מבהיקים ומבריקים בנפש ההוגה בהם בטהרת לב ושלות הרוח בצרוף דעת העולם והחיים, ממלאים הם אותה הוד והדר, עצה ותושיה, חיים ועז ומולידים בה חזיונות חדשים ורעיונות רעננים. וההרגל לשוטט בהיכל הרעיון, לטייל בין שדרות השטות השונות שבדרכי תורת המחשבה מעודד את הרוח ומעורר את הכחות הנרדמים לתחית עלומים רעננה וקדושה. וברבות לנו גבורי כח קדש, מלאי לשד עלומים מדעות, מדות ומוסרים מכל אוצרות ספרותנו הקדושה, אז מאיליו יתרומם הרוח ויגבר הלב וגבורי חיל ברוח חכמה וגבורה יקומו ויעמדו הכן לבצר את מעמד התורה והאמונה בישראל' (מאמרי הראי"ה, שם).

שיעור א'
מסילת ישרים, ספר 'חפץ חיים', ספר 'שמירת הלשון'", הקדמות הרמב"ם למשנה (הקד' לברכות, לפרק 'חלק', ולמסכת אבות), אגרות הרמב"ם – בעיקר שלוש האגרות המרכזיות (אגרת תימן, אג' תחיית המתים, ואג' השמד, וכן, כדאי גם את: 'על גזרת הכוכבים') הלכות דעות מתוך 'ספר המדע' לרמב"ם, ספר 'הכוזרי' - מאמרים ראשון עד שלישי. (עם ביאור קל)
ספר מהר"ל - (להלן בעמ' 12, מופיעה הדרכה מסודרת ללימוד כתבי המהר"ל)
'אורות התורה' (מפרק ו'), 'מוסר אביך' ו'מידות הראי"ה' - (עם ביאור פופולארי, כדוגמת 'ראש יהודי'), 'אגרות הראי"ה' (אגרות נבחרות - ע"פ מפתח אגרות, או לפי סדר האגרות בספר)
(למי שיש עוד זמן – כדאי לראות את פרקי המבוא של 'אוצרות הראי"ה', לרב משה צוריאל – הקדמה למשנת הרב, וכן את ספרי הרב נריה, ספרי הרב שלמה אבינר והרב יעקב פילבר במשנת הרב, פרסומי ארגון 'אור האורות').
'שיחות הרצי"ה' – תלמוד תורה, (ו'קניין תורה'), שיחות רצי"ה - נושאים שונים, 'מתוך התורה הגואלת' חלקים א', וד' או את תחילת הסדרה ל'אמונת עתנו'.

שיעור ב'
כוזרי - מאמרים ד'-ה' (עם ביאור קל), ספר 'שערי תשובה' לרבנו יונה, הלכות יסודי התורה, הלכות דעות והלכות תשובה (יסודי האמונה והמידות), הלכות תלמוד תורה (מרכזיות לימוד התורה), הלכות מלכים (מדינה וגאולה).
ספר מהר"ל.
ספר 'אורות' – פרקי 'ארץ ישראל' ו'המלחמה', המשך 'אגרות ראי"ה' (אגרות נבחרות), (למי שיש זמן נוסף, גם 'עין אי"ה' - ברכות חלק א'), ספר 'עקבי הצאן' - (ללא המאמרים 'דעת אלוקים' ו'עבודת אלוקים'), ספר 'אדר היקר', 'אורות התשובה' – עם ביאור פשוט (לדלג על מה שלא מבינים), 'שיחות הרצי"ה' – פרשת השבוע (הסדרה המרכזית).

(בישיבות 'הסדר' - הכנה הלכתית, מידותית ואמונית לקראת השירות הצבאי – ראה פירוט להלן בקטגוריית 'צבא ומלחמה')

שיעור ג'
ברוב ישיבות ה'הסדר' משרתים שירות צבאי. במהלך השירות ניתן לחזור על לימודי שיעורים א'-ב' כמידת האפשר, וכן כדאי מאוד להקפיד על קביעת עיתים לתורה. בצבא, נפוצים מאוד ספרים המיועדים לחיילים עם לימוד קצר וקבוע. במידת האפשר, כדאי לקחת גם 'פרויקט' לימודי ארוך אך פשוט – כגון: לימוד התנ"ך בבקיאות מהירה, או ללמוד ש"ס משניות.

(מי שלומד ב'ישיבה גבוהה' או שטרם התגייס – 'עובר' ללימוד של שיעור ד'.)

שיעור ד'
ספר 'העיקרים' לרבי יוסף אלבו, 'נפש החיים' לרבי חיים מוולוז'ין שער ד', 'מורה נבוכים' חלק א' פרקים א' - נ', ('מילון' אמוני והסרת ציורי הגשמה) הלכות ממרים (מרכזיות תושבע"פ) הלכות עכו"ם (הרחקה מע"ז).
ספר מהר"ל.
ספר 'אורות' – פרקי 'ישראל ותחייתו' פרקי 'אורות התחיה'. (למי שיש זמן נוסף – 'עין אי"ה' ברכות ח"ב), המשך 'אגרות ראי"ה' נבחרות, ו'מאמרי ראי"ה' – פשוטים וקריאים. 'אורות התשובה' – לימוד מעמיק יותר, 'חזון הצמחונות והשלום' – לרב הנזיר.

שיעור ה'
'אמונות ודעות' לרבי סעדיה גאון. ספר דרך השם לרמח"ל.
ספר מהר"ל מתוך הסבב הישיבתי.
ספר 'אורות' - פרקי 'זרעונים', 'למהלך האידיאות בישראל', והוספת מאמרי 'דעת אלוקים', ו'עבודת אלוקים' מספר 'עקבי הצאן' (אפשר להיעזר בסדרה 'מאמרי ליבה במשנת הרב קוק' – של הרב לונדין ובספר 'הוד הקרח הנורא' של הרב יוסף קלנר), 'אורות ישראל'. (קיימים ביאורים של הרבנים שלמה אבינר וזאב סולטנוביץ) (למי שיש זמן נוסף – 'עין איה' שבת א'), המשך 'מאמרי ראי"ה' - נבחרים, 'לנתיבות ישראל' לרב צבי יהודה - מאמרים יסודיים, כדאי להכיר את ל'הלכות ציבור' וספרים בסגנון דומה ('ארץ הצב"י', 'גאולת אור הצב"י – לרב בדיחי).

שיעור ו'
ספר דרשות הר"ן. ספר 'נפש החיים' שערים א' - ג'. (אם יש קושי – לעיין במהדורת הרב אבינר)
ספר מהר"ל.
'דעת תבונות' לרמח"ל (ישנם ביאורים רבים לספר).
'אורות הקודש' – על פי הדרכה ושמיעת שיעור, (למי שיש זמן – גם 'עין אי"ה' שבת ב'), ספר 'לנתיבות ישראל' – מאמרים עיוניים יותר (כדוגמת 'החיות הישראלית').

שיעור ז' - ח'
'מורה נבוכים' - כולו. 'כוזרי' – חזרה מהירה וההעמקה.
ספר מהר"ל. 'תניא' – עם ביאורים, כתבי רבי צדוק הכהן מלובלין.
סידור 'עולת ראי"ה' - נבחרים, 'אורות האמונה', 'אורות הקודש' – על פי הדרכה ושמיעת שיעור. לימוד מסודר ב'שמונה קבצים' ו'פנקסי הראי"ה', ספר 'אור לנתיבתי' – לרצי"ה.
הרחבות נוספות בלימודי אמונה: ספרים נוספים למעוניינים להעמיק בלימודי 'הפילוסופיה הדתית העברית': ספר 'מלחמות השם' לרלב"ג (וכן, פירושו לתורה), ולעומתו 'ספר 'אור השם' לרבי חסדאי קרשרש (ביאורו נמצא בספר 'עמודי המחשבה הישראלית' של ש.ב אורבך), ספר 'מגן אבות' – לרשב"ץ, 'ראש אמנה', 'ישועות משיחו', 'מפעלות אלוקים', להקת נביאים' – לדון יצחק אברבנאל (עליו ב'אוצרות האברבנאל' לרב צוריאל), 'עקידת יצחק' – לרבי יצחק עראמה, 'אור עמים' – לר"ע ספורנו, 'נשמת חיים' – רבי מנשה בן ישראל.

בשלבים מתקדמים יותר (ובהתייעצות עם ת"ח!) ניתן לגשת למבואות לחכמה הפנימית. ספרים כדוגמת: 'חוקר ומקובל', 'קל"ח פתחי חכמה' לרמח"ל, ספר 'דעת ותבונה' ל'בן איש חי', 'שערי אורה' לר"י ג'יקטיליה, ספר השל"ה, 'פתחי שערים' לרי"א חבר, 'קול הנבואה' לרב הנזיר זצ"ל, 'הקדמות ושערים' לבעל הלש"ם, 'סדרת טללי חיים' לרב חיים כהן והרב ראובן ששון, 'אל סף הפנימיות' – הרב ישראל הס, 'ידיד נפש', מבוא לחכמת הקבלה, הרב יחיאל בר לב, לימוד פנימיות ממש, כדוגמת ספר 'עץ חיים' ושמונה שערים לרבינו האריז"ל – בהדרכת ת"ח.
(קריאות הרב קוק זצ"ל ללימוד נסתר, ראה ב'תוספת לאורות התורה' – מהדורת ספריית 'חוה', וכן 'באגרות ראי"ה' לרוב, להדרכות הרצי"ה בעניין לימוד פנימיות התורה ליחידים, ראה בספר 'בדרך התורה הגואלת' עמ' רסד' – רסו')

'כדאי הוא רמח"ל לזה' - על חשיבות תורת הרמח"ל בימינו:
'רוחו של רמח"ל שרויה על התקופה האחרונה בישראל, לכל זרמיה, וכן על דורנו והדורות הבאים. עלינו ללמוד קל"ח פתחי חכמה... בייחוד בדורנו זה, דור התחלת הגאולה, משאת נפש רמח"ל ואליו הוא שואף ומתכוון. רוחו של רמח"ל תופיע עלינו ועל כל משכילי בני ישראל ההוגים וצופים באור תורתו ומתעלים בכח קדשו. הרוח הנבואי, ראשית חכמת ישראל, שצריך ושעתיד להתחדש ולהופיע בגאולת ישראל השלמה, החיצונית והפנימית.' (קול הנבואה, עמ' שיז')

'השטה האלוהית המיוחדת לרמח"ל בקל"ח פתחי חכמה, יסודה התעלות העולמות, הקרובה אל תורת ההתפתחות החדשה. בחכמת הקבלה מדובר על אצילות השתלשלות העולמות והספירות, מלמעלה למטה, מעליון לתחתון, כאילו במקום, נאצלו ונשתלשלו זה מזה עד לעולם התחתון. אבל לפי רמח"ל, עיקר הלימוד והמחשבה היא אצילות ההשתלשלות בדורות, בזמן ובהנהגה...'
(שם, עמ' שו')
'התעלות העולם הדורית, התמידית, שיסודה בחכמה הפנימית, אינה מפורשת בה כל צרכה, אלא לרמח"ל, בספר דעת תבונות, ובקל"ח פתחי חכמה, שמשם הובא והועמד בראש מערכת התעלות העולם, כזוהר ואדרות במערכות המאמרים הקודמים, בהסכמות הרב ז"ל שאמר, כדאי הוא רמח"ל לזה". ('אורות הקודש' חלק א', מבוא, עמ' 21).

משנת רמח"ל: כדאי להכיר את ספריו הרבים של הרב חיים פרידנלנדר זצ"ל - 'שערי רמח"ל' ועוד, ואת ביאורי של הרב בנימין אפרתי – לספריו של הרמח"ל בנגלה, 'אורות הרמח"ל' – של הרב עודד דוד, 'לשכנו תדרשו' - ביאור על ספר 'משכני עליון' (מכון 'לשכנו תדרשו'). כמו כן, את ספרי 'מכון רמח"ל' של הרב מרדכי שריקי (ביחוד את הביוגרפיות 'רכב ישראל', 'אור עולם' ו'אגרות רמח"ל'), 'אוצרות רמח"ל' – הרב משה צוריאל, ספריו של הרב יוסף אביב"י במשנת רמח"ל ובמיוחד מאמרו: 'היסטוריה צורך גבוה' (זמין ברשת). וכן, כדאי להכיר את ספריו, של תלמיד-חבר הרמח"ל – רבי משה דוד וואלי (פירוש לתנ"ך).
כתבי הרב הנזיר זצ"ל:
'ההגיון השמעי יסוד לפילוסופיא היהודית: תורת ההגיון השמעי העברי, בתכונתו הדינית והמשלית, הנתון במדות שהתורה נדרשת, ובהגיון הסודי העברי... תשמש יסוד לבנין הפלוסופיא הדתית היהודית החדשה, ברציפותה לדורות הקודמים, ובהמשכה ממקורה הראשון, הנבואי.' ('קול הנבואה עמ' ה')
על תורתו ומשנתו: 'ספר קול הנבואה', 'משנת הנזיר', 'נזיר אחיו', 'פתחי פרד"ס' – ביאור לקל"ח פתחי חכמה, 'הכוזרי המבואר' – ביאורי לספר הכוזרי', 'שביל אמונה' - ביאור ל'אמנות ודעות', 'זכו – שכינה ביניהם' – נישואין ומעמד האישה. חוברות: 'מגילת מלחמה ושלום', 'התנוצצות אורו של משיח', 'אור הגנוז' –חנוכה, 'הדר דוד' – הדרנים על הש"ס, 'קול ואור: שביבי אורות ראש השנה', 'בסתר המדרגה', 'ברכת החמה'. 'שיעורי הרב הנזיר לאורות הקודש – פרופ' אהרון מונדשיין, 'בין פילוסופיה לקבלה בהגותו של הרב דוד כהן' עבודת דוקטורט – הרב יהודה ביטי, אתר 'קול הנבואה – מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל' – שיעורים קוליים ומאמרים רבים להרחבה.

לימוד תנ"ך ואגדה
'התלמיד הבא להתקבל צריך להיות מצוין במדותיו התרומיות, בקי לפחות בסדר גמרא אחד ומוכשר להיות נושא ונותן בחקר ההלכה בשכל ישר. ואין צריך לומר שהוא צריך לדעת את התנ"ך ידיעה יסודית כללית, ותוכן כל ספר ופרטי פרקיו' (מאמרי, שם)

'וכן באגדה, מדותיו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהרחבה, דוגמאות והוראות בכל מדרשי האגדה, ברוח קדושה וטהרה, של אמונה עמוקה, רחבה ואדירה והרחבת הגיון ומשאת נפש גדולה לאהבת האומה, התורה והארץ ברוח ה' אשר על עם קדשו.' (מאמרי, שם)

לימוד תנ"ך (קלאסי):
תורה: כל שנה ללמוד מפרש על התורה בקביעות (מתוך רשימת המפרשים נבחרים): רש"י ואונקלוס (ביחד או לחוד), רמב"ן (נבחרים), אור החיים (נבחרים) 'ספורנו', 'ראב"ע', אברבנאל, תורה תמימה, אלשיך, רשב"ם,' רבינו בחיי', 'העמק דבר' ועוד.
(ספרי 'פרשת שבוע' – ספרים רבים קיימים כיום, לדעת על קיומם ולהיעזר בעת הצורך.)

נ"ך: הקפת הנ"ך כולו במשך שנות הלימוד בישיבה, פרק בקיאות יומי עם חזרות ושינון ושמיעת שיעור עיוני שבועי. בשלב מתקדם יותר, כדאי להכיר את ספרי בני זמנינו המרחיבים בממשקים שבין אמונה ותנ"ך או הכרת המציאות התנכ"ית – כולל היכרות עם פירוש 'דעת מקרא' לנ"ך.

ספרי פירושים ו'מהלכים' בתנ"ך בזיקה אמונית: ספרי הרבנית נחמה ליבוביץ ע"ה, ספרי הרב יהושע ברכך ז"ל, ספרי הרב ישעיהו הדרי, ספרי הרב אברהם ריבלין, ספרי הרב יגאל אריאל, ספרי הרב אברהם רמר, ספרי הרב שלמה אבינר, ספרי הרב אליהו מאלי, ספרי הרב בן ציון קריגר, ספרי הרב איתן שנדורפי, ספרי הרב אלחנן סמט, ספרי הרב אליהו ידיד, ספרי הרב יהודה קופרמן, ספרי הגב' מרים סמואל, ספרי הרב יעקב מדן, ספרי הר"י בן נון, ספרי הרב ד"ר בני לאו.
למעוניינים להעמיק באגדות הש"ס:
ספר 'עין יעקב', חידושי אגדות מהרש"א, חידושי אגדות מהר"ל, 'עין אי"ה' לרב קוק. ורבנים בני ימינו – 'אוצרות האגדה', ו'אוצר פירושי אגדה' – הרב משה צוריאל (הוצאת ישיבת ההסדר ראשל"צ), שיעורים באגדות חז"ל (על הספר 'עין יעקב'), 'פענוח אגדות' אגדה ומהותה' – ר' אברהם קורמן, 'דברי חכמים וצפונותיהם' – הרב שמואל יניב ועוד.

מדרשי אגדה (נבחרים):
מדרש 'תנחומא', 'ילקוט שמעוני', 'מדרש רבה', 'תנא דבי אליהו', 'ילקוט מעם לועז'. (רבה אמונתך' - שיעורים במדרש רבה – הרב יהושע ויצמן)

ספרי דרוש (להכיר):
'דרשות הרמב"ן' (בתוך כתבי הרמב"ן – מוסד הרב קוק), 'דרשות מהר"ל', דרשות ר"י אבן שועיב, 'בינה לעתים' – לרבי עזריה פ'יגו, דרשות חת"ם סופר, 'יערות דבש', 'אהבת יונתן', 'וקשת יהונתן' - לר"י אייבשיץ זצ"ל, 'מדבר שור' – לראי"ה קוק זצ"ל.

ספרי מוסר - מבחר:
'חובת הלבבות', 'ספר הישר' לרבנו תם, 'כד הקמח' – לרבינו בחיי, 'מנורת המאור' – לרבי יצחק אבוהב, 'פלא יועץ' – לרבי אליעזר פאפו, 'אורחות צדיקים', 'תומר דבורה' – לרמ"ק, 'חובת התלמידים', 'הכשרת האברכים' – לאדמו"ר מפיאסצ'נה, ספרי 'החפץ חיים', 'אמונה וביטחון' – לחזו"א.

ספרי גדולי תנועת המוסר: (להכיר, ולמי שיש נטייה נפשית לסגנון זה)
רבי ישראל סלנטר – "אור ישראל' ו'אגרת המוסר', ואחר כך לפי זרמים עיקריים – שיטת קלם ('חכמה ומוסר'), סלובודקא, ונובהרודוק ('מדרגת האדם'). הרחבה רבה בספר 'תנועת המוסר' לרב דב כ"ץ, סדרת 'פחד יצחק' – לרבי יצחק הוטנר, 'אוצרות המוסר' – הרב משה צוריאל.

ספרי 'משגיחים' בישיבות (כנ"ל):
'מכתב מאליהו' - לרב אליהו דסלר, ספרי רבי ירוחם ליבוביץ ממיר, 'לב אליהו' - הרב לופיאן, שיחות מוסר של רבי חיים שמואלביץ, 'עלי שור' - לרב שלמה וולבה, 'אור חדש' - של ר' מאיר חדש, ר' גדליה אייזמן ('גידולי מוסר'), ספרי תולדות וסיפורים על גדולי ישראל

לימוד כתבי המהר"ל מפראג
'מיסודי תורת המהר"ל הוא דבקות השי"ת ותורת ישראל וישראל [...] וארץ ישראל, דאוירא דארץ ישראל מחכים [...] גם מרן הרב זצ"ל העמיק הגות בספרי המהר"ל והאיר את דבריו באור חדש אשר מציון יאיר.' ('קול הנבואה', עמ' קעח')

ובהמשך דבריו, כתב על מרן הרב והמהר"ל:
'הוא מזכירו לנו בהלך מחשבותיו הוא, במזיגה הנפלאה של למדנות וחסידות, עיון פילוסופי ואור הנסתר, אהבת האומה ותורת נצחה ובאהבתו לארץ וקדושתה ובשלהבת התקווה לגאולת ישראל וחרותו. אמנם, מרן הרב זצ"ל היה מדבר על צורך לימוד ופרסום ספרי מהר"ל בדורנו, ובני ישיבת מרכז הרב, הוגים בספרי מרן הרב ובספרי מהר"ל מפראג.' (שם, הערה קיט)

הדרכה בלימוד כתבי המהר"ל:
כל שנה כדאי ללמוד לפחות ספר מהר"ל אחד ביסודיות. הספק יומי בקצב של דף. (במהדורה הקלאסית של הוצאת 'לונדון') בסדר הבא (לא מחייב, אבל כדאי): נתיבות עולם, תפארת ישראל, נצח ישראל, גבורות ה', באר הגולה, דרך החיים, אור חדש, נר מצוה, גור אריה.
(ישנן גם הדרכות אחרות בלימוד מהר"ל, כדוגמת 'לימוד בגירסא' מהיר של כל כתביו בשנה, שנתיים וחזרות תדיריות, וכן מצויות, הדרכות אחרות וכל אחד יעשה כהכוונת רבותיו).

כדאי להכיר גם את ספרי ביאורים והרחבות של דברי המהר"ל. כגון: ספרי הרב חיים פרד"ס, סדרת המהר"ל המבואר 'קול חי', 'נתיב למהר"ל' - הרב ראובן פיירמן, 'אוצרות המהר"ל' – הרב משה צוריאל, 'בנתיבי הנצח' – הרב עודד וולנסקי, אך, במיוחד ראויה לציון מהדורת 'המהר"ל המבואר' של הרב יהושע הרטמן בהוצאת 'מכון ירושלים', אם כי, קשה ללמוד בבקיאות מהירה במהדורה זו, לכן, כדאי להשתמש בה בעיקר אם מתעורר קושי בהבנה או צורך בהרחבה ובהקבלה של מקורות נוספים של המהר"ל בעניין המוקשה. לאחרונה, יצאה מהדורה חדשה של מהר"ל, נוחה מאוד לקריאה, 'מהדורת ברקוביץ' (הוצאת 'פלדהיים'), אך, יש לדעת, שלא נדפסו בה הכרכים של 'חידושי אגדות'.
כמו כן, כדאי לשמוע שיעורים במשנת המהר"ל וזאת, על מנת להתרגל לדרך החשיבה שלו ולהעמיק בכתביו ואכן, כך, נהוג בישיבות רבות (כולל בישיבות חרדיות, שם מקובלים מאוד שיעוריו של הרב משה שפירא, ספרי ה'פחד יצחק', ו'מכתב מאליהו', אשר רבים הדברים בהם, המבוססים על משנת המהר"ל)





תורת החסידות:
יש להכיר את הספרים המרכזיים ואת השושלות הדומיננטיות. באופן כללי, ספרות החסידות מחולקת לספרי היסוד של ראשית החסידות עד תלמידי ה'מגיד', ואחר כך לפי הפיזור הגיאוגרפי (רוסיה-אוקראינה, גליציה, רומניה והונגריה) ישנם ספרי חסידות שנכתבו כחידושים או כדרושים על התורה, ישנם כאלו שנכתבו על המועדים וישנם שנאמרו כ'תורות' או כהדרכות חסידיות.

ספרי חסידות: 'שבחי הבעש"ט', כתר שם טוב' 'צוואת הריב"ש, 'מגיד דבריו ליעקב' – למגיד ממזריטש, 'תולדות יעקב יוסף – רב יוסף כ"ץ מפולנאה, 'רב יב"יי' – רבי יעקב יוסף מאוסטראה, 'פרי הארץ'- ר' מ"מ מויטבסק, 'מאור עינים' – ר' נחום מצ'רנוביל, 'קדושת לוי' - ר' לוי יצחק מברדיטשב, 'אוהב ישראל' - הרבי מאפטא, 'נועם אלימלך' - רבי אלימלך מליזנסק, 'זרע קודש' ו'אילה שלוחה' - רבי נפתלי ראפשיץ, 'באר מים חיים' - ר' חיים טירר צ'רנוביץ, רמ"ל מסאסוב ('ליקוטי רמ"ל'), כתבי אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, 'בני יששכר' – לרבי מדינוב, כתבי רבי נחמן מברסלב, ספרי שושלת קוצק-פשיסחה-גור ('קול שמחה', 'שפת-אמת', 'אמרי אמת') שושלת סוכצ'וב - "שם משמואל", ספרי איזביצ'ה ראדז'ין ('מי השילוח' 'בית יעקב') ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין - 'צדקת הצדיק', 'תקנת השבים', 'ישראל קדושים', 'פרי צדיק' עה"ת, קוסוב-ויזני'ץ - 'אהבת שלום', 'אהבת ישראל', 'אמרי חיים', 'ישועות משה'. צאנז - 'דברי חיים', 'שפע חיים', 'סלונים – 'בית אברהם', נתיבות שלום'. רימינוב-ספינקא - 'אמרי יוסף', 'חקל יצחק', 'תולדות צבי'. נדבורנא-קרעטשניף - 'מאמר מרדכי', 'ארבעה ארז"ים', סיגט-סאטמר - 'ישמח משה', 'יטב לב', 'עצי חיים', 'ויואל משה', 'ברך משה'. מונקאטש – 'מנחת אלעזר', 'בינת נבונים'. 'חסידות קומארנא – 'היכל הברכה' 'נוצר חסד' ועוד, חסידות אמשינוב. כתבי הרבי מפיאס'צנה הי"ד, סיפורי חסידים לרב זוין, סיפורים ותורות של ר' שלמה קרליבך, ספרי המחקר והביוגרפיות של הרב ד"ר יצחק אלפסי.

כתבי חסידות חב"ד: חסידות חב"ד מפורסמת במיוחד לנוכח הריבוי העצום של הספרות החסידית שלה. כתבי האדמו"ר הזקן, 'ספר התניא', 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', 'ספר המאמרים', (שו"ע הרב) 'אדמו"ר אמצעי', רבי דובע'ר, קונטרסים שונים, 'הצמח צדק' 'דרך מצוותיך', 'ספר החקירה', תורות המהר"ש, הרש"ב, והריי"צ, ועד האדמו"ר האחרון, רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל – מאמרי חסידות ('באתי לגני' ועוד רבים), 'אגרות קודש', 'דבר מלכות', 'ליקוטי שיחות', וספרי ליקוטים שונים. חסידים מפורסמים בני זמנינו – הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי). הרב יצחק גינצבורג ותלמידיו, מהווים זרם מקביל, אך עצמאי בחסידות חב"ד.
כתבי חסידות ברסלב: כדאי להכיר את תורות ותולדות רבי נחמן עצמו, ואת תלמידו, רבי נתן מנמירוב - 'ליקוטי מוהר"ן', 'ספר המידות', 'שבחי הר"ן', 'שיחות הר"ן', 'השתפכות הנפש', 'משיבת נפש', 'סיפורי מעשיות' 'ליקוטי עצות', 'ליקוטי הלכות'. אישים בולטים במהלך הדורות: רבי נחמן מטשעהרין, רבי נחמן מטולטשין, רבי אברהם חזן, רבי ישראל קרדונר, רבי בנימין זאב חשין, רבי לוי יצחק בנדר, רבי גדליה קניג, רבי ישראל אודסר ('בעל הפתק', 'הסבא'). (בני זמנינו – מוהרא"ש (הרב שיק) מיבניאל, הרב ברלנד ('שוב בנים' 'נחמת ציון'), הרב יצחק בזנסון, הרב מורגנשטרן, הרב ארז משה דורון, הרב שלום ארוש ועוד.)
מחשבת הציונות הדתית
(רשימה נבחרת, להכיר ולדעת על קיומם לעת הצורך, וללמוד את מה שיותר אוהבים)
שורשי הציונות, 'חובבי ציון' וראשית הציונות הדתית: 'קול התור' לתלמידי הגר"א, (וכן, שאר ספרי תלמידי הגר"א - 'מוסד היסוד', 'דורש לציון', 'חזון לציון', כדאי גם להכיר את מחקריו של ד"ר אריה מורגנשטרן אודות תנועה זו) 'דרישת ציון' לרב צבי הירש קלישר, כתבי הרב י.י ריינס (במיוחד 'אור חדש על ציון') כתבי הרב יהודה אלקלעי, כתבי הרב נתן פרידלנדר, כתבי הרב בצמ"ח עוזיאל – 'הגיוני עוזיאל' ומכמני עוזיאל', כתבי הרב י.א. הרצוג - 'פסקים וכתבים', הרב טייכטאל - 'אם הבנים שמחה', הרב משה אביגדור עמיאל - 'הגיונות אל עמי'. הגרי"ל מימון - 'ישראל, תורה ציון', אגרותיו ושאר ספריו, שח"ל - 'חולם ולוחם', ספרי 'האדמו"ר החלוץ', זיכרונות הרב מאיר בר אילן, ספרי 'דורשי ציון בפועל' ו'החסידות וארץ ישראל' – לרב ד"ר יצחק אלפסי (הוצאת שם), 'אנציקלופדיה של הציונות הדתית' (מוסד הרב קוק).
מדינת ישראל ומשמעותה הדתית והלכות מדינה: 'מי מרום ו' - לגרי"מ חרל"פ, 'תורת המדינה' ו'משנת המדינה' - הרב שלמה גורן, 'הלכות מדינה' לבעל 'ציץ אליעזר' (והקדמה לכרך ג' של שו"ת 'ציץ אליעזר') 'משטר ומדינה בישראל על פי התורה' – הרב נפתלי בר אילן, 'לך לך, וסוד השבועות', 'שמחת עולם', 'ארצות החיים' - לרבי מרדכי עטיה זצ"ל, שו"ת 'ישכיל עבדי' (בעיקר הקדמה לכרכים ה', ו') הרב עובדיה הדאיה, 'התקופה הגדולה' לרב מנחם מנדל כשר, ספר 'הרבנות הראשית לישראל' - בעריכת הרב ד"ר איתמר ורהפטיג והרב שמואל כ"ץ ('היכל שלמה'), 'ישראל במדינתו' ו'צניף מלוכה' - הרב משה צבי נריה, 'דת ומדינה' ו'עשה לך רב' - הרב חיים דוד הלוי, 'הרבנות והמדינה', 'ארץ חמדה', 'עמוד הימיני' - הרב שאול ישראלי, 'מורשה' - הרב אברהם שפירא, 'שיבת ציון נס לעמים' – רבי אברהם לבני, כתבי הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל, 'נחלת בנימין ג' – הרב בנדיקט, 'קול דודי דופק' ומאמרים נוספים מתורתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, סדרת 'בצומת התורה והמדינה' שנתוני 'תחומין' (תורה חברה ומדע) של מכון 'צומת' ודומותיה ('ברקאי', 'מורשה', 'צוהר').
יום העצמאות ומעמדו ההלכתי: 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' – פרופ' נחום רקובר, 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' – אורי בצלאל פישר (הוצאת ישיבת ההסדר ראשל"צ) 'כלביא שכן' – ספר זיכרון לגדי עזרא הי"ד (ישיבת 'אור עציון'), 'כי עין בעין יראו' - ('חוסן ישועות'), 'תורת השבת והמועד' – הרב שלמה גורן, 'אתחלתא היא' לרב יצחק דדון', ספרי 'שחר אהללך' – הרב אריאל אדרי, סידור 'גואל ישראל' (ישיבת רמת גן), סידור 'בית מלוכה' (הרב אורי עמוס שרקי).
בני זמנינו: 'פניני הלכה - עם וארצו' - הרב אליעזר מלמד, 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג, 'שיר למעלות ארצנו' – הרב דוד חי הכהן, 'אמונה לדור התהיה' – הרב ישראל הס, 'מדור לדור', 'לחיות בעקב' 'ירושלים מאירת העצמיות' – הרב אלישע וישלצקי, 'מלכות ישראל ויהודה' – הרב יהודה זולדן, שו"ת 'באהלה של תורה' ו'הלכה בימינו' – הרב יעקב אריאל, 'שו"ת דבר חברון – אמונה והשקפה' הרב דב ליאור, אנציקלופדיה 'אוצר ארץ ישראל' – הרב ישראל אריאל, 'עם וארצו', 'על דגלו', 'עלה נעלה' - מענה לספר 'ויואל משה' – הרב שלמה אבינר, 'המדינה היהודית' – הרב משה ברגמן, 'אילת השחר' – הרב יעקב פילבר, 'לזמן הזה', 'קמעא קמעא' – הרב חיים דרוקמן, שנתונים תורניים של ישיבות גבוהות וישיבות הסדר (כגון: 'ניצני ארץ', 'ערוגות הבושם', 'מאבני המקום', 'עלוני ממרא', 'כותלנו', 'מכרמי שומרון', 'אורות עציון', 'קול מהיכל', ועוד).
'חיים של יצירה' – 'משורר התשובה, הנולדת כבר?'
'וחשוב לנו גם הסגנון הספרותי, להרגיל ולחנך את תלמידינו אשר יתעתדו להיות רועי ישראל ומדריכיו למשוך בקשת סופרים בסגנון יפה ובהיר, לבאר ולברר אמתתה של תורה, קדושת האומה וכל דבר הנוגע לחכמת ישראל בשפה ברורה, וברוח קדושה וטהרה, באמונת אומן עמוקה ומשאת נפש עדינה. וידעו תלמידנו לעמוד בפרץ גם בעט סופר מהיר נגד כל רוח סועה וסער שתקום מהדעות הפזיזיות המתנשאות בכל דור ודור לזלזל בקדושת חייה של אומתנו העומדת לעד. לבצר את עמדת הרוח, "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך", נשתמש בכל אותם הדרכים שהדור החי והפועל משתמש בהן ונשתדל לפתח ביותר את כשרון הדבור וההטפה החיה של תלמידנו, שיוכלו להביע בשפה ברורה ונמרצה, ברוח קדושה ואמונה חיה ואדירה את מחשבות לבם והגות רוחם על כל קודש וחול בישראל.' (עיין 'אגרות ראי"ה', אגרת כז' - 'העט כובש לו את העולם', שירי הראי"ה נדפסו ב'אורות הראי"ה', וב'נפשי תקשיב שירו', הגיונותיו האישיים 'בחדריו' ו'תלחש לי סוד')
'הספרות, הציור, והחיטוב (הפיסול) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. וכל זמן שחסר עוד שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת, שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו". ('שמונה קבצים', ועולת ראי"ה, ב', עמ' ג) כמובן שהאומנות צריכה להיעשות 'על פי הוראת חכמי תורה גאוני ארץ ישראל המפורסמים באומה" (וראה בהרחבה בספר 'שו"ת אומנות' – לרב דוד אברהם ספקטור)
הרחבות נוספות בנושא הספרות וחשיבותה ניתן למצוא במאמר על דבר הספרות ('מאמרי הראי"ה' 502-506), הרב קוק עצמו, קרא את הסיפור 'והיה העקוב למישור' של ש"י עגנון ושבח אותו בפניו כסיפור יהודי אמיתי (על קשריו הענפים של הרב עם סופרי העלייה השנייה, ראה בספר 'מלאכים כבני אדם')
כיום, ב"ה, יוצרים תורניים שולחים ידם בכתיבה, ומתפתחת ספרות איכותית ובריאה המגבירה את החיוב שבחיים.
על כן, חשוב מאוד לקנות הרגלי כתיבה, כדוגמת ניהול יומן אישי, או כתיבת מאמרים וחידושי תורה בענייני אמונה, מנהג, והגות וזאת, ע"י הכנת דפי מקורות, 'חבורות', 'וועדים' בנושאים אלו והתרגלות בדיבור בפני ציבור בדברי תורה, או בשיעורים קצרים ובהמשך אי"ה, שיחות והרצאות.
כמו כן, תסייע לכך מאוד, הכרות והתרגלות בעבודה עם תוכנות מחשב ומאגרים תורניים: כדוגמת פרויקט השו"ת, מאגר די.בי.אס, 'אוצר החכמה' 'היברו-בוקס' ועוד.
עד לכאן פורטה תכנית הבסיס, בעמודים הבאים מפורטות הרחבות חשובות ונחוצות לבניין אמונה יציב וחסון, אשר 'עלהו לא יבול' (סוכה נא) 'ולא ימיש מעשות פרי'.
שנזכה: 'לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור, לעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה...".
ב'חצר המשכן' – 'הרחיבי מקום אהלך...ויתדותייך חזקי' (ישעיהו נד', ב'):
ספרי 'מחשבת ישראל' והגות יהודית
'חורב' – הרש"ר הירש, 'לפרקים' – 'השרידי אש', סדרת 'מי מרום' – לרב חרל"פ, ספרי הרב אלימלך בר שאול, ספרי הרב ישראל הס, פרקים ב'מחשבת ישראל' הרב שאול ישראלי, 'מושגים במחשבת ישראל' ושאר ספרי ר' אברהם קורמן ז"ל, 'הגות והשקפה ביהדות' – הרב נתן צולמן, 'דורנו מול שאלות הנצח' - אהרון ברט, 'מאמרים על יסודות היהדות' – אליעזר ברקוביץ, 'איש האמונה' 'דברי הגות והערכה' ושאר כתבי הגרי"ד סולובייצ'יק, 'תורת הפילוסופיה' – הרב שלמה גורן, 'דברי עמנואל' – פרופ' לוינס (עריכה: הרב אליהו רחמים זייני).
אמיתות המסורת ותורה שבע"פ: 'כוזרי שני' – רבי דוד ניטו, 'מבוא לתורה שבע"פ' – הרב אליהו בן אמוזג (בעריכת הרב אליהו רחמים זייני), ('תולדות ההלכה' – 'רב צעיר'), 'מבוא לתורה שבכתב ושבע"פ' – ר' אברהם קורמן, 'ההלכה – כוחה ותפקידה' – הרב אליעזר ברקוביץ, 'מסע אל פסגת הר סיני' ופירוש על הספר 'באר הגולה' – הרב מרדכי נויגרשל, ספרי הרב אביגדור מילר,.
הרחבות בעניין 'עיקרי האמונה': 'רעה אמונה' (הרב שלנגר, משיעורי הרב משה שפירא), 'דעת אמונה' – הרב אהוד רקובסקי. 'שלושה עשר עיקרי האמונה' - הרב אברהם יצחק נריה.
תפילה (משמעות אמונית): 'עולת ראי"ה, 'אורות התפילה' – הרב נריה (הוצאת 'מעליות'), 'דעת תפילה' – הרב אהוד רקובסקי, 'במעמד השחר' – הרב דוד חי כהן, 'תפילת עמך' – הרב שלמה אבינר, 'תפילת ישרים' – הרב אלי אדלר, סיכומי שיעורים בתוך קובץ 'פרי עץ הגן' - ד') – הרב יהושע שפירא, 'הוד הקרח הנורא' (נספח בנושא תפילה) – הרב יוסף קלנר.
אמונה עצמית ושמחת חיים: 'יש לך כנפי רוח' – לקט מכתבי הראי"ה, הרב צביקי הירש, 'דבש מסלע' – אברהם ציון סייג, 'מי שטעם יין הונגרי' - צבי איל ואלי טייב.
שבת (משמעות אמונית): קדושת השבת – רבי צדוק הכהן מלובלין, סידורו של שבת – רבי חיים צ'רנוביץ, 'לטועמיה חיים' – (מכון תורני 'אור עציון'), דעת שבת' – הרב אהוד רקובסקי, 'מה ידידות מנוחתך' - הרב דוד חי כהן, 'פניני הלכה' שבת, 'עין אי"ה' – שבת.
שנת השמיטה (משמעות אמונית): 'שירת אומה לארצה' – הרב עוזי קלכהיים, הקדמת הרב ל'שבת הארץ', 'אגרות חמדה' – עריכת הרב יוסף אלנקוה, 'משנת השביעית' – ספר הזיכרון לרב יחזקאל דאום, 'שבת ומועד בשביעית', 'שבתה של שביעית' – הרב ישעיהו הדרי, פרקי עיון 'שמיטה –תדריך לימודי, שמיטה – תדריך מעשי – הרב מנחם בורשטין, 'קטיף שביעית', 'מצות הקהל' ועוד עשרות ספרי מכון 'התורה והארץ'.
אסטרונומיה, קידוש החודש ועיבור השנה: לוח 'דבר בעתו' – הרב מרדכי גנוט, סדרת ספרי 'צבא השמים', לאסטרופיזיקאי, ד"ר ניסים וידאל, (ממט"ן - המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה), 'המכון לקידוש החודש ועיבור השנה' - בישיבת 'כרם ביבנה', ומאמרי הרב שי וואלטר, 'השמים מספרים' – הרב שלמה בניזרי.

ספרי חינוך 'עכשוויים' לאמונה ומצות: 'ספר החינוך', 'חובת התלמידים' – האדמו"ר מפיאסצ'נה, ספרי הרב אלימלך בר שאול, 'חינוך באהבה', 'משיב הרוח' - הרב שלמה אבינר, 'אמונת החינוך', 'לב בנים' – הרב אלישע אבינר, 'החינוך בראי"ה' ו'בפי תהילתך' – ד"ר ראובן מאמו, 'התנערי', 'אומנות ההכלה' ושאר ספרי ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה, 'שיח רב' - הרב אברהם צוקרמן, 'זריעה ובנין בחינוך' – הרב שלמה וולבה, 'נתיבות שלום' – חינוך, ספרי הגב' מרים אדהאן, 'יסודות החינוך התורתי' - הרב יחיאל עקובסון.
זוגיות וחיי משפחה (משמעות אמונית): 'זכו – שכינה ביניהם' – הרב הנזיר, 'שיחות הרצי"ה' - בנין הבית, 'רעים אהובים', 'פנים אל פנים', פרקי אהבה' – הרב שלמה אבינר, 'איתי מלבנון כלה' – הרב יוסף קלנר, 'שכינה ביניהם' – הרב משה בלייכר, 'צפונות האהבה' – הרב שמואל יניב, 'סוד הנישואין' – הרב יוסף אליהו, 'דרך אמונה בחרתי' – הרב מוטי הס, 'רביבים א' – נישואין, חינוך, משפחה וקריירה – הרב אליעזר מלמד, 'הבית היהודי' – הרב שמחה כהן, 'אוהל ישרים' – הרב אלי אדלר, 'איש וביתו' – הרב אליהו כי טוב, 'לביתך נאוה קודש' – אסופת מאמרים בנושא הנישואין והמשפחה היהודית – פרקי זיכרון לזכר נאוה אפלבאום הי"ד (תשס"ה), 'כמשוש חתן על כלה' 'ודבק באשתו' - נעמי וולפסון, 'נישואין מימוש עצמי' – דבורה ארציאל, 'יין משמח', 'מחול הכרמים', 'ברית הנישואין', 'חתן עם הכלה' – הרב יצחק גינצבורג, 'ביחד לאור הפרשות' - הרב משה אילן, 'מקדש החיים' – הרב דב ברקוביץ, 'אדם וביתו' – הגרי"ד סולובייצ'יק, 'חיי משפחה' – ד"ר חנה קטן, ספרי הרב שלום ארוש, 'זכו' – הרב נחום דיאמנט.
חינוך לצניעות והתמודדות עם 'יצרא דעריות' (משמעות אמונית): 'צניעות טבע וחיים' – לקט דברי הרצי"ה, 'מול מבוכת המתירנות' - הרבנית רחל נריה, 'יופי וצניעות' – הרב משה בלייכר, 'היצר, הלב והאדם' – הרב אלי שיינפלד, 'כתנות אור - בירור אמוני בסוגיית הצניעות' – ישיבת ירוחם, סדרת 'את צנועים חכמה' – הרב שמואל הבר, 'קדושים תהיו' – הרב שמואל כץ, 'חסד נעורייך' 'ושמירת הברית' – הרב שלמה אבינר, 'והייתם קדושים', שמירת הברית נוכח אתגרי ימינו, יגאל אבן דנאן ודניאל גמאס, 'אשיב ממצולות' – הרב יהושוע שפירא, 'יוצר אור' - הרב ליאור לביא.
'רוח האומה יתגלה בגדוליה'
'עת אשר יתקפו הייאוש, ויאמר יעקב אולי זהו גורלו, כעת, ללכת על גחון, ללחך עפר, ישא ישראל עיניו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם, ורוממות שאיפותיהם. מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה. אז יכיר את תוכן חייו...' (אדר היקר, א)

ספרים אודות גדולי ישראל ות"ח, בדורנו ובדורות הסמוכים: (רשימה חלקית, ללא ציון מחברים)
'טל הראי"ה', 'בשדה הראי"ה', 'מועדי הראי"ה', 'מלאכים כבני אדם', 'שבחי הראי"ה', 'האיש נגד הזרם', 'אוהב ישראל בקדושה' - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 'איש צדיק היה', 'צדיק יסוד עולם' - הרב אריה לוין, 'שירת הי"ם' - הרב יעקב משה חרל"פ, 'אביהם של ישראל א-ה', 'באור פניך', 'זכור לטוב', 'דורש טוב לעמו', 'גדולת מרדכי' - הרב מרדכי אליהו, 'גאון בתורה ובמידות', 'מספד תמרורים' - הרב שאול ישראלי, 'משמיע ישועה', 'בדרך התורה הגואלת', 'אלבום רבנו', 'צבי קודש' 'גאולת אור צב"י' - הרב צבי יהודה קוק, 'מעמק אברהם', 'רא"ש דברך', 'אמרי שפר' 'ויהי בנסוע הארון' - הרב אברהם שפירא, 'שחר אורו', 'מאורות נריה', 'נרו מאיר' - הרב משה צבי נריה, 'בעוז ובתעצומות', 'המעלות לשלמה' - הרב שלמה גורן, 'נזיר אחיו', 'משנת הנזיר' 'מסכת נזיר' - הרב הנזיר, 'בשמן רענן' – הרב שלום נתן רענן, 'אורה של ירושלים' - הרב שלום משאש, 'מרן', 'פוסק הדור', 'אביר הרועים' - הרב עובדיה יוסף, 'השקדן', 'הסוד' - הרב יוסף שלום אלישיב, 'האיש על העדה' - הרב שאר ישוב הכהן, 'נוהג כצאן יוסף', 'פסקים וכתבים' - הרב יוסף קאפח, 'דרך צדיקים' – הרב חיים סינוואני והרב מרדכי שרעבי, 'מאור ישראל', 'הסבא קדישא', 'ישראל סבא' - הבבא סאלי, 'סידנא בבא חאקי' – רבי יצחק אבוחצירא, 'רבה של אם המושבות' - הרב ראובן כ"ץ, 'התורה המשמחת', 'המאור הגדול', 'חיכו ממתקים' - הרב שלמה זלמן אוירבך, 'בתורתו של ר' גדליה' - הרב גדליה נדל, 'הרי"ח הטוב' – 'הבן איש חי', 'נחלת בנימין' - הרב בנדיקט, 'איש המאורות' 'הגות, הלכה וציונות : על עולמו הרוחני של הרב י', י' ריינס' - הרב יצחק יעקב ריינס, 'איש ההגיונות' - הרב משה אביגדור עמיאל, 'מוולוז'ין לירושלים' - הרב מאיר בר אילן, 'חידושי הרב ציטרון קטרוני' – הרב קטרוני, 'מן ההר אל העם' - הרב יצחק ניסים, 'רבנות בסערת הימים', 'משואה ליצחק' - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 'תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב.צ.מ.ח עוזיאל' - מאת הרב חיים דוד הלוי, 'שבט מיהודה' - הרב איסר יהודה אונטרמן, 'ארי במסתרים', 'תולדות יצחק', 'סגולות יצחק' - הרב יצחק כדורי, 'לפיד האש' - אדמו"ר מקלויזנבורג. 'ימות החמ"ה' - ה'אמרי חיים' מוויזניץ, 'הגאון הקדוש מווישווא' - בעל 'השארית מנחם', 'רבנו הקדוש מקרעטשניף' - הרב דוד משה מקרעטשניף, 'משנתו של הרבי מליובאוויטש', 'מנחם משיב נפשי', 'שיח שרפי קודש' - הרבי מליובאוויטש, 'בקדושתו של אהרון' – רבי אהרון מבעלז, 'עובדא דאהרון' – אדמו"ר מ'שומר אמונים', 'הרב מימון בדורותיו' - הרב י.ל הכהן מימון, 'שרי המאה' - גדולי האומה בדור שלפני השואה, 'רבי משה פיינשטין' – הרב משה פיינשטין', 'תשובות איברא' – הרב הענקין, 'אור אלחנן' - הרב אלחנן וסרמן, 'האיש על החומה' - הרב י.ח זוננפלד, 'החכם המופלא' - הרב שלמה הכהן אהרונסון, 'ההר הטוב הזה' - הרב שלמה מן ההר, 'רב הכותל' - הרב מאיר יהודה גץ, 'עמוד ההוראה' - תולדות חייו של הגאון רבי כלפון משה הכהן, 'האדמו"ר מסאטמר' - אברהם פוקס, 'צדיקים נסתרים' – הרב אברהם פיש, 'פאר הדור', 'החזון איש בדורותיו', 'מעשי איש' וספרו של בנימין בראון – החזון איש זצ"ל, "רבן של ישראל" – הנצי"ב מוולוז'ין, 'אבי הישיבות' - רבי חיים מוולוז'ין, 'מרן הרב שך', 'איש ההשקפה', 'מנהיג של דור' – הרב אליעזר מנחם מן שך, 'נפש הרב', 'נאחז בסבך', 'רב בעולם החדש' - הגרי"ד סולובייצ'יק, 'לעבדך באמת", 'באמונתו', 'קול יהודה' - הרב יהודה עמיטל, 'על 'לב אהרון', 'מבקשי פניך' – הרב אהרון ליכטנשטיין. 'באר מים חיים' – הרב חיים יעקב גולדויכט, 'ר' אלה' – רבי אליהו לאפיאן, 'כי שפתי כהן ישמרו דעת' – הרב שמעון שקאפ, 'הרב הדומה למלאך' – הרב ברוך בער ליבוביץ, ל'בנימין אמר' – הרב בנימין הרלינג, 'ישועות עוזו' – הרב עוזי קלכהיים, רבי יצחק בלאזר, המלבי"ם, 'החפץ חיים' ועוד רבים.




נספח: 'רקחות וטבחות' לחכמה
'שבטרם אִוָּצֵר בבטן, התורה ידעתני ... והיא אילת אַהֲבַי ואשת נעורי ... ואף גם זאת נשים נכריות נעשו לה צרות ... והאל יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יפיה.'
(אגרות הרמב"ם, אל רבי יהונתן הכהן מלוניל עמ' תקב')

פתיחה: אורות התחיה טו' - הרב קוק זצ"ל:
"כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשיים מתוקנים, בסדור מלא, בקדושה ביחוד ובברכה, במקדש וממשלה, בנבואה וחכמה, אז ההתרחבות לצד החול, לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה חדירית ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים, למפעליהם וספריותיהם, התגברות עז החיים הטבעיים, כל אלה טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב, והתחום ארוך הוא: י"ב מיל כמחנה ישראל כולו, הכופל באמת את כל העולם באיכותו, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". משחשך האור, משגלתה שכינה, משנעתקו רגלי האומה מבית חייה, החל הצמצום להיות נתבע. כל עז חילוני עלול להיות לרועץ, כל יופי טבעי וחשקו עלול להאפיל את אור הקדש ותם הטהרה והצניעות, כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל יכולה להרס את סדר האמונה והחיים הישראליים, כל שמינות קטנה מביאה לידי בעיטה. מכאן באו העוצב והסגוף, הקדרות והפחדנות, וביותר ממה שפעלו אלה על החיים הגשמיים פעלו על החיים הרוחניים, על רוחב המחשבה, על תעופת ההרגשה, עד אשר יקיץ הקץ, שקול קורא בכח : הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו, אל תחשכי, האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו". והתחום של אלפים אמה הקצר הולך הוא ומתרחב, כמדת ישועתן של ישראל, שהולכת ואורה קמעא קמעא.'
קבצים מכתי"ק כרך ב' פנקס הדפים ד' 8-12 – הרב קוק:
'כל מי שאפשר לו לעסוק בחכמות העולם כולן ואינו עוסק מפני איזה רפיון בנפש, הרי זה ממעט את הצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם.'
'בעיקבא דמשיחא לא יתוקן העולם כי אם על ידי שיתפשטו החכמות בישראל, על ידי ההשתדלות של צדיקים. וכל צדיק שאינו משתדל בתיקון זה, עתיד ליתן על זה דין וחשבון'.
'חיזוק התורה והאמונה בארץ ישראל בא על ידי קנין החכמות לתלמידי חכמים שבארץ ישראל.'
'כשפורצים גדרים של דורות הקודמים שעמדו נגד התפשטות החכמות בישראל, לשם שמים, מאירים על ידי זה אורו של משיח, הנקרא בן פרצי. ועל ידי מה שסובלים כל האיומים והבזיונות ומניעות הכבוד הבאים על ידי זה מיראי ד' פשוטים, זוכים לבחינת יחידה, כמו שזוכין במסירת נפש בפועל על קידוש השם, ומכפרים על ידי היסורים הללו על כל העולם כולו, ועונות הדור מתהפכים לזכיות, וסניגורים רבים עומדים על כל חכמי ישראל לזכותם בזכותם את כל ישראל.'
'הניגוד לישובו של עולם בא על ידי המזיקין המתדבקין בתלמידי חכמים, והני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי. וכל מה שהעולם הוא יותר ירוד, אין לצדיקים שום השפעה על העולם המעשי, על כן הם מתרחקים מכל הידיעות וההכשרים הצריכים לישוב העולם, וכנגד זה מתרחקים הם מהשגות עליונות באלהות, שהן מאחדות את השמים ואת הארץ בחוברת. בארץ ישראל עלה החרבן של העולם המעשי למדרגה איומה, עד שאפילו הפרנסה ההכרחית היתה מן הצדקה, על כן נתדבקו כחות רעים רבים בברכי תלמידי חכמים, ועשום לרפויי כח, ונתעלמה ההשגה העליונה וחשקה הבהיר, ולעומתה הנטיה לישוב העולם ולכל החכמות והמכשירים שלה. וזה היה תיקון גדול, לצרף את סיגי האומה והארץ. עתה, בעיקבא דמשיחא, צריכים לתקן עון קלקול זה, ותלמידי חכמים צריכים להתיחד בחכמות וידיעות המודיעות להם את קונם, בהשגות עליונות ובחכמות האמת לאמתת בהירותה. וממילא ישוב כח הגבורה לפעם, לקדש את חכמות החיים כולם, ליחדא שמיא וארעא ביחודא שלים, בשם כל ישראל.'
ספרים ואישים שכדאי להכיר, בתחומי 'הרחבת הדעת' ו'רחבות אופקים':
'כל חדא וחדא לפום שיעורא דיליה, לפום מה דמשער בליביה' ובהתייעצות עם רבותיו. הגות, היסטוריה יהודית, תולדות ההתיישבות וארץ ישראל, תחומי הנפש וטיפול, מדעים מדויקים ומדע פופולארי, ספרות כללית, ספרות עיון, ספרי פילוסופיה, כלכלה, מדעי החברה והמדינה ועוד...
פסיכולוגיה 'יהודית':
'להפוך את האור לחושך - קבלה ופסיכולוגיה' ו'הנפש' – הרב יצחק גינצבורג, 'שבירה ותיקון' - ד"ר ברוך כהנא, ספריו של ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה, ספרי פרופ' ברוך רוטנברג בעניין הפסיכולוגיה של הצמצום, 'לוגותרפיה' - ויקטור פרנקל, ספרי הרב זאב חיים ליפשיץ ('סדנת אנוש'), 'תורהפיה' - הרב אלימלך למדן, טיפול וגמילה מהתמכרויות – 'שיטת הצעדים' (ספר 'רק להיום'), 'כפייתיות וחרדה על רקע דתי' – ספרו של ד"ר אביגדור בנש"ק. ספרי 'פסיכולוגיה חיובית'. 'מבוא לחשיבה הכרתית' – הרבנית ימימה אביטל, 'תנאי הנפש להשגת חסידות' – שיטת 'דמיון נובע', 'צפונות הנפש' – הרב שמואל יניב.
למלחמת הדעות והאמונות:
'לכן, תחת לדחות את כל תכן הארג המחשבי, שהנצוצות הקטנים של הטוב מתחילים להתנוצץ ממנו ושהם בעצמם מצודדים נפשות ללכת אל עמקי התהום, מקום שלטון החשך הממית את הנשמה בעוצם גבורתו, - מה שבאמת לא יצלח בידו, - עלינו להרבות את האור המקורי, לגלות את הרחב ואת העומק, את הכלליות והנצחיות שיש באורן של ישראל; לבאר איך כל ניצוץ טוב המתגלה בעולם אחר הרי הוא נובע ממקורו ומתחבר אליו בחבור טבעי. אז מכל הנצוצות המתגלים מחדש יתוסף אור וחיים לנשמת האומה הכבירה בעז רוחה, בכח אלהים שבה, ולבבות צמאי אורה יביטו אליה ונהרו ולא ילכו לרעות בשדה אחר גם את אותו המרעה אשר החלו לחשוב שאך שם הוא מקומו. ועתידה הסבלנות להתפשט, עד שיוכל רוח האדם בכללו למצא את הניצוץ הטמיר בכולן, וממילא יזרק כל הסיג הלאה, (זכריה ט ז): "והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו", ויצורפו כל הניצוצות לאבוקה היותר גדולה, ואז תהפך אל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ד'. (משלי כה ד): "הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, (אורות, זרעונים, 'למלחמת הדעות והאמונות')
תרבות המערב - מודרניזם ופוסטמודרניזם: 'אורות האמונה' (חופש הדעות), סוגיית 'דרכי האמורי' (עין אי"ה שבת ב') 'מלחמת התרבות' – הרב אלי הורביץ הי"ד, 'ספר הקניון' – דניאל שליט, ספר 'קודש וחול' (לזכר אל"מ דרור וינברג – הוצאת מכון 'בנין אמונה'). 'שתי עגלות וכדור פורח' (והמשך הסדרה) – הרב מיכאל אברהם, 'פנטיזם, פלורליזם, כלליות' – הרב יוסף קלנר, ספרי הרב שג"ר. (ספרים 'קלאסיים': כדוגמת 'אובדן הילדות' ושאר ספרי ניל פוסטמן, 'נגד הדקונסטרוקציה' – גון אליס, (מאמריו של פרופ' דב לנדאו בנושאים אלו) 'ללא לוגו' של נעמי קלין והוויכוח סביבו), 'לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?' ושאר ספרי הרב ד"ר יונתן זקס.
תמורות במעמד האישה: 'זכו - שכינה ביניהם' - הנישואין ומעמד האישה הרב הנזיר, שיחות הרצי"ה – 'איש ואשה', 'אור שבעת הימים' - ד"ר דניאל שליט, 'מלחמת התרבות' - הרב אלי הורביץ הי"ד, 'הלכה בימינו' – הרב יעקב אריאל, 'גשר בנות יעקב' – ר"ח נבון.
תורה ומדע
'מפני שאין זה כלל עיקר של תורה, לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות...' (אגרות, אגרת קלד')
'להשוות סיפור מעשה בראשית עם החקירות האחרונות הוא דבר נכבד. אין מעצור לפרש פרשת אלה תולדות השמים והארץ, שהיא מקפלת בקרבה עולמים של שנות מיליונים, עד שבא אדם לידי קצת הכרה שהוא נבדל כבר מכל בעה"ח, ועל ידי איזה חזיון נדמה לו שצריך הוא לקבע חיי משפחה בקביעות ואצילות רוח, על ידי יחוד אשה שתתקשר אליו יותר מאביו ואמו, בעלי המשפחה הטבעיים. (שמונה קבצים א', תקצד')
'תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מותאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות. ההתפתחות ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה. וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה, אנו מוצאים בו את העניין האלהי מואר בבהירות מוחלטת, שדווקא אין סוף בפועל, מחולל הוא להוציא אל הפועל מה שהוא אין סוף בכח.' (אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז)
תורה ומדע: 'ספר הברית' – הרב פנחס הורביץ, 'תורה ומדע' – הרב אלי הורביץ, ספר 'תורה ומדע' – פרופ' שלום רוזנברג, 'א' משחק בקוביות' – הרב ד"ר מיכאל אברהם (מענה לספרו האתיאיסטי של ריצ'ארד דוקינס), 'יהדות ומדע' – פרופ' יהודה לוי, 'בראשית ברא', 'אמונה בעידן מדע' – ד"ר נתן אביעזר, 'תורה ומדע' – פרופ' אברהם קושלבסקי. 'השותפות הגדולה: הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות' – הרב ד"ר יונתן זקס, 'השתנות הטבעים בהלכה' – הרב פרופ' נריה גוטל 'מידות ושיעורי תורה' – חיים פ. ביניש.

תולדות ישראל
'כל המקצוע של תולדות ישראל, חכמי הדורות ותולדות הספרות הקדושה, ילמדו עפ"י המקורות הראשונים, הפזורים באוצרותינו והמכונסים למקצוע זה, כמו סדר עולם רבא, סדר עולם זוטא, מגילת תענית, אגרת רש"ג וספר הקבלה להראב"ד, בהוראת מסילה ישרה ובהסרת כל המכשולים וכל יתידות הדרכים אשר נתהוו על ידי תלמידים שלא שמשו כל צרכם.' (מאמרי הראי"ה, שם)
(בנושא יסודי של הכרונולוגיה היהודית בתקופת בית שני נכתב רבות במהלך הדורות ואכמ"ל, אך, ראה בשו"ת 'שאילת שלמה', חלק ו, תשובה רכד' 'בעניין הכרונולוגיה היהודית' פירט את צדדי הבעיה, וכתב שרבנו הרצי"ה אימץ את שיטתו של ר' זאב יעב"ץ, ובספר 'ימות עולם הבית השני', עמ' 154, הרב יוסף ברמסון).
היסטוריוסופיה וזהות יהודית: 'תולדות ישראל' – הרב זאב יעב"ץ, 'בינה לעיתים' – הרב זאב סולטנוביץ', 'ארץ ושמים' – ד"ר דניאל שליט, 'עם לבדד ישכון' – ד"ר יעקב הרצוג', 'זהותנו היהודית' – אנדרה נהר.
ספרות שואה (תורנית ומחקרית): 'אם הבנים שמחה' ו'אמונה צרופה בכור השואה' – הרב טייכטל, 'בינת נבונים' – הרב ברוך י"י רבינוביץ (אדמו"ר ממונקאטש), 'אש קודש' - אדמו"ר מפיאסצ'נה, 'קראתי ואין עונה' - הרב וויסמנדל, 'יומני עלי מרורות' - הרב אהרונסון, 'פרסומי ניסא' – הרב מנשה קלין ('משנה הלכות'), 'עולם בנוי וחרב ובנוי' - הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה - משה מיה, 'אל תשלח ידך אל הנער' – הרב ישראל מאיר לאו, קונטרס 'ההרוגה עליך' – נתיבות שלום', 'אני מאמין' – מרדכי אליאב, 'אנציקלופדיה שמע ישראל' - קאליב, פנקסי קהילות – הוצאת 'יד ושם', ספרי יזכור לקהילות – הוצאת יוצאי הקהילות, 'בסתר רעם' ושאר ספרי החוקרת אסתר פרבשטין, 'אורות מאופל' ('כל משבריך') – הרב שלמה אבינר, 'מדבר בצדקה' – הרב אלי בזק, 'מרחוק - פרקי אמונה במבחן משבר' – הרב אריה הנדלר, 'אמונה לאחר השואה' 'עמו אנוכי בצרה – יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה' – הרב אליעזר ברקוביץ, 'על השואה' – הרב אליהו רחמים זייני, 'שואה ושאלה – הרב אורי עמוס שרקי, 'החורבן' – עזריאל קרליבך, 'השואה – הרב יואל שורץ, 'עשן הכבשן' – הרב אביגדור מילר, ספרי מכון 'שם עולם'.
מדע ארץ ישראל
'מדע ארץ ישראל בכל ערכיו ומקצועותיו מן ההלכות התלויות בארץ עד כל קצות המדע של ארץ ישראל בכל גבולותיה סביב על ידי באורי הסוגיות, השמועות וההלכות וכל המאמרים השונים המפוזרים בכל אוצרות ספרותנו.' ('מאמרי הראי"ה', שם)
ידיעת ארץ ישראל ומאבקים עלייה: 'כפתור ופרח' – רבי אשתורי הפרחי, 'ספר 'שער החצר' – לרב צוף דב"ש, 'ארץ ירדן וחרמונים' – הרב יגאל אריאל, 'האנציקלופדיה העברית' – כרך שלם המוקדש לידיעת ארץ ישראל, לקסיקון ארץ ישראל' (הוצאת 'ידיעות'), 'מדריך ארץ ישראל' של זאב וילנאי, ספרי 'יד יצחק בן צבי', 'על אם הדרך' – סיפורו של קבר רחל – נדב שרגאי, 'מחקרי יהודה ושומרון' – מכללת אריאל, 'מחקרי עיר דוד', 'אלנקם' – עזרא יכין, 'לוחמי חירות ישראל' – נתן ילין מור, 'לא אירא רע' – נתן שרנסקי, 'מבצע חתונה' – יוסף מנדלביץ, 'יאיר' – משה שמיר.
מדינת לאום ומלחמת התרבות על דמותה של מדינת ישראל: 'ישראל ומשפחת העמים' (רובינשטיין), 'תשובה לעמית פוסט ציוני' (ידיעות ספרים), 'בין חזון לרוויזיה: מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית' – יחיעם ויץ (מרכז זלמן שז"ר) – עוסק ארוכות בוויכוח הציבורי שהתנהל סביב 'ההיסטוריונים החדשים', 'מדריך ליונה עיוורת' – על תהליך אוסלו (אלון דהן), 'המהפכה האמונית' – מוטי קרפל, 'פרידה משרוליק' – עוז אלמוג, ספרי גאולה כהן ואליקים העצני, 'נתיב' – כתב עת למחשבה מדינית', מחקרים דמוגרפיים של יורם אטינגר, מאמרי 'המכללה למדינאות יהודית'.
'לאומיות, אוניברסליות ו'הכפר הגלובלי': פרקי 'אורות ישראל' לרב קוק, 'ביו ישראל לעמים' - הרב חיים דוד הלוי, 'שיבת ציון נס לעמים' – אברהם לבני, 'בני ישראל ובני נח' – אסופת מאמרים' ('מכללת אורות' תשמ"ח), 'כארי יתנשא' – הרב יוסף קלנר, 'המחשבות הישראליות' – הרב יוסף הרץ, 'אור לעמים' – רבי יואל שוורץ (תשמ"ג), 'ישראל והעמים' ושאר כתבי הרב אליהו בן אמוזג, שיחות הרבי מליובאוויטש בעניין מצות בני נח, 'סוד העברי' – הרב יהודה אשכנזי, 'המרכז העולמי לבני נח' - הרב אורי עמוס שרקי. 'תנועת בני נח' - הרב מנחם בורשטין, 'אגודת עמישב' וספר 'נדחי ישראל' – הרב אליהו אביחיל.
'גוש אמונים' ומפעל ההתיישבות החדשה:
ספרי הרב חנן פורת (מאמרים של הרב מנחם פליקס ור' צבי קצובר), 'ימית – סוף', ו'המחתרת היהודית' - חגי סגל, 'ילדי כפר עציון' – עמיה ליבליך, 'עין גנים' - ההיסטוריה היהודית בג'נין, אהרן אורבך, עמיחי מרחביה ואוריאל שרעבי, אלבום 'רוח אחרת' - יונה פרסבוגר, אלבום 'שחר כתום' – רפי בן בסט ויצחק שי רקאנטי. 'המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל' – ד"ר דורי גולד, 'תולדות הגולן' – נתן שור, 'שורשים בחולות', 'כנגד כל הסיכויים' ו'ההתנחלויות הסיפור האמיתי', ספריו החשובים של העיתונאי חגי הוברמן, אודות 'גוש אמונים' ותולדות ההתיישבות החדשה בארץ ישראל המשוחררת, ספרים אלו נותנים מענה ראוי, לספריהם של מתנגדי ההתיישבות החדשה (כדוגמת ספריהם של צבי רענן, דני רובנשטין, גדי טאוב, עקיבא אלדר ,עדית זרטל, ספי רכלבסקי וגדעון ארן).
מדינה, צבא ומלחמה:
'וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם. ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים. ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו.' (רמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא)
אמונת צבא ומשמעותו, והוואי צבאי: 'כהן משוח מלחמה' - הרב מאיר כהן, צבא ה' - הרב גבריאל אלקובי, 'אבן ישראל ג'' - הרב עודד וולנסקי, 'לאמנות עתנו' – כרך ד', 'נצח יהודה' – הרב מוטי פרומר, 'החזית שבעורף' – עמיחי ביטנר (עורך), 'נקדש את שמך' – פרץ איינהורן, 'צו בקו' - הליכות בן תורה במערכות צה"ל - הרב אברהם יצחק נריה, 'עוז' – כתב עת תורני לענייני צבא, 'מחניים', 'מחניך' – ביטאון הרבנות הצבאית, 'ספר הראל' – צבאיות ישראל באספקלריה תורנית, 'החיל והחוסן' - צבא ומלחמה במשנת 'העמק דבר' וב'משך חכמה' – הרב יהושוע הגר לאו.
הלכות צבא:
'נדחי ישראל' – ל'חפץ חיים', 'משפט הצבא בישראל' – הרב אליהו דוד רגשנברג, 'משיב מלחמה' – הרב שלמה גורן, 'דיני צבא ומלחמה' - הרב שלמה מן ההר, 'משפט המלחמה' - הרב שמריהו אריאלי, 'שבת ומועד בצבא' – הרב אברהם אבידן, 'הלכות צבא' – הרב זכריה בן שלמה, 'מלומדי מלחמה' – הרב נחום רבינוביץ, 'אור יצחק' – הרב יצחק יעקובוביץ, 'המורים בקשת' – הרב מישאל רובין, 'כחיצים ביד גיבור' – הרב אביחי רונצקי, 'הצבא כהלכה' – הרב יצחק קופמן, 'קשרי מלחמה' – הרב אייל קרים, 'הלכה ממקורה – צבא' - הרב י"צ רימון, 'תורת המחנה' – הרבנות הצבאית.
אתיקה צבאית תורנית:
'משיב מלחמה' כרך א' הרב שלמה גורן זצ"ל, 'אתיקה צבאית יהודית' – מכון 'משפטי ארץ' ('ידיעות' ספרים) 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' – רבי אליהו בן אמוזג (בעריכת הרב אליהו רחמים זיני), 'אבן ישראל ג' – הרב עודד וולנסקי, 'ערכים במבחן מלחמה' – ישיבת הר עציון, הספר 'תורת המלך' והפולמוס סביבו.
מורשת קרב ונופלים במערכות ישראל (מבחר):
'אלי כהן' – האיש שלנו בדמשק (בן חנן), 'הבית ברחוב גריבלדי' – איסר הראל, (לכידת אייכמן), ספרי מוטה גור ז"ל – מלחמת ששת הימים, 'וקראתם דרור' – אל"מ דרור וינברג הי"ד, 'תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין', 'בלבב פנימה' (אהרון קרוב), 'תיאום כוונות' (הרב חיים סבתו), 'על בלימה' (חטיבה 188 מלחמת יוה"כ), 'סיירת מטכ"ל' (משה זונדר), 'המוסד' (מיכאל בר זוהר וניסים משעל) 'שייטת שלוש עשרה' (מיכאל אלדר) 'דרך ארוכה קצרה' (משה בוגי יעלון) 'שירת מרים' – על מרים פרץ, מחקרי ההיסטוריונים הצבאיים אורי מילשטיין ואריה יצחקי.
אתיקה רפואית תורנית:
'תורת הרפואה' – הרב שלמה גורן, 'שו"ת ציץ אליעזר' – כרך 'רמת רחל' ועוד, כתב עת 'אסיא' - הרב ד"ר מרדכי הלפרין, אנציקלופדיה רפואית הלכתית – פרופ' אברהם שטיינברג, פרסומי וכנסי – מכון פוע"ה – הרב מנחם בורשטין, מאמרי הרב פרופ' יגאל שפרן – המחלקה לרפואה והלכה ברבנות הראשית לישראל.


משפט עברי:
'תחוקה לישראל ע"פ התורה' - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ספרי הרב בן ציון חי עוזיאל, 'הלכות מדינה' – לבעל 'ציץ אליעזר', 'תורת המדינה' – הרב שלמה גורן, ספריו של הרב פרופ' נחום רקובר, ספרי מכון 'משפטי ארץ' עופרה, פרסומי מכון 'הליכות עולם' – הרב רצון ערוסי. רשת בתי הדין 'גזית' של 'ארץ חמדה'.
כלכלה על פי התורה: 'סדרת מחקרים בכלכלה ומשפט' – הרב שלמה אישון ומכון כת"ר, 'על הכלכלה ועל המחיה' – א.ברנר וא.לביא (ראובן מס).
אקדמיה ומדעי היהדות – לקט בסיסי:
'כמה שהן המגרעות באוניברסיטה, לא תוכל להתעלם מאתנו חובתנו ללחום בעד כיבוש עמדה הגונה בתוכה לטובת היהדות הנאמנה 4 ..." ('אוצרות הראי"ה', ח"א עמ' 479). (להרחבה נוספת: 'נאום בפתיחת המכללה העברית בירושלים – מאמרי הראי"ה עמ' 306, מאמר 'המחשבות' – בספר 'עקבי הצאן', וראה להלן, הפניה למאמר הרב יצחק ארי שבט)
היחס 'וביקורת' ל'מדעי היהדות': כללי – 'מגרסת הזהויות', שחר פלד, 'דמונים - אקדמיות ויהדות בעת החדשה' – הרב יוסף קלנר. והשווה – 'חכמת ישראל בקדושתה': חזונו של הרב קוק ללימוד ביקורתי-מדעי אמתי - הרב יצחק ארי שבט, 'טללי אורות' כרך יג' (תשס"ז, עמ' 309-340).
מענה ל'ביקורת המקרא': 'ביקורת הביקורת' - פרשנים כדוגמת רד"צ הופמן, (שד"ל וקאסוטו), הוויכוח סביב 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר ותלמידיו, ספרי פרופ' יהודה אליצור, יהודה קיל, עמוס חכם, ושאר כותבי פירוש 'דעת מקרא', ביקורת רוחנית: נמצאת ב'אדר היקר' לרב קוק, ובעקבותיו, 'צדיק באמונתו יחיה' - לרב צב"י טאו, וב'תורת אמת' – לרב שלמה אבינר, מאמרי הרב ראובן מרגליות – כגון: המקרא והמסורה.
ארכיאולוגיה מקראית: ספרי ויליאם אולברייט, המחלוקת סביב שיטת עמנואל ווליקובסקי – ('תקופות בתוהו' שלו, 'התנ"ך האבוד' של יהושע עציון), מחקרי יגאל ידין וראשוני החוקרים הישראליים, 'מכחישי המקרא' החדשים (אסכולת פינקלשטיין ו'המינימליסטיים') לעומת 'אסכולת ירושלים' (פרופ' יוסף גרפינקל, ספר 'מזבח יהושע' של אדם זרטל, חפירות 'עיר דוד' של אילת מזר ועוד).
מענה לביקורת התלמוד והפולמוס סביב 'שיטת רבדים': ספר 'באר הגולה' למהר"ל ובמיוחד ביקורתו על שיטתו וספרו של רבי עזריה מן האדומים בבאר השישי (להרחבה על הפולמוס סביב ספר זה, עיין במאמרו המקיף של מאיר בניהו ב'אסופות', כרך ה', הוצאת 'יד הרב ניסים', התשנ"א) ספר 'התלמוד כהוויתו' – של הרב יהודה (אודי) פרומן, ספר 'חיי עולם' – הרב שלמה אבינר, חוברת 'מתורתך לא נטיתי', ספר 'רבנן סבוראי' – הרב אליהו רחמים זייני.
מענה לביקורת הקבלה: 'חוקר ומקובל' לרמח"ל כנגד שיטת 'אר"י נוהם', ו'קנאת ה' צבאות' לרמח"ל כנגד השבתאים, 'בפרדס החסידות והקבלה' של הרב הלל צייטלין הי"ד העונה לקושיות 'מטפחת ספרים', 'קדמות הזוהר' לרד"ל, מאמר מסכם של הרב כשר ('סיני', ספר היובל, ירושלים תשי"ח), ספר 'שערי הזוהר' – לרב ראובן מרגליות, (רבנו 'הבן איש חי', בספרו 'דעת ותבונה, מפתח לחכמת הקבלה', בסוף הפתיחה הראשונה, כותב מדוע התגלה ספר הזוהר רק אלף שנה אחר החורבן קיימים גם דברים מקוריים מאוד בעניין זה שמסר הנזיר זצ"ל בשם הרב קוק (חלקם נדפסו בביאורו לקל"ח).
חכמי ישיבות מקובלים והעוסקים בקבלה בני ימינו: 'בנין אריאל' ו'קבלת הארי' ושאר ספרי הרב יוסף אביב"י, 'עד הגל הזה', 'תמים תהיה' - הרב יעקב הלל ראש ישיבת המקובלים 'אהבת שלום', 'קבלת הגר"א' – הגר"י עדס, הרב מרדכי שריקי – מכון רמח"ל, הרב בניהו שמואלי, ועוד רבים.





לימוד דתות זרות לשם תועלת תורנית או לשם הבהרת ייעודו של עם ישראל – מקורות בסיס:
'לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם' (דברים יח', ט') יכול אי אתה רשאי ללמוד להורות ולהבין? תלמוד לומר 'לעשות', לעשות אי אתה למד' אבל' אתה למד להורות ולהבין' (ספרי דברים פיסקה קע, וראה סנהדרין סה).
'דעו רבותיי, שאני חיפשתי בדברים אלו [אסטרולוגיה] הרבה, ותחילת מה שלמדתי היא חכמה זו שקוראים אותה גזירת הכוכבים [...] וגם קראתי בכל ענייני עבודה זרה כולה; כמדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותו משאר לשונות עד שקראתי אותו והבנתי ענייניו וירדתי לסוף דעתו.'' (הרמב"ם, איגרת לחכמי מונטפשליר)
'אסור ללמוד את דרכי האלילות על מנת לחקות אותן, אבל מותר ללמוד אותן לצורך ידיעה עיונית כדי להבין ולהעריך את כל אפסותן.' (רש"ר הירש, דברים, יח', ט')
הל' מלכים לרמב"ם (פרק יא', י - יא) 'אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא, יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה', אבל מחשבות בורא עולם, אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג, ט).
(שם, יב' - יג'( 'כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.'
'אמנם, הדתות שנוסדו על יסוד התורה והנביאים, להן ודאי יש ערך נכבד, שהרי האוחזים בהן הם קרובים אל אור ד' ודעת כבודו – אף על פי שחסר להם היסוד, שרק ליחידים מהם אמנם נגלה גם זה, שתכלית חפץ ד' בעולמו מוכרח הוא להיגמר על ידי ישראל, כמו שהתחיל הוא יתעלה מעשיו להודיע כבודו וגדלו על ידי עם זה בחר לו, כן גם כן יהיה הגמר והחותם של מלאת כבוד ד' את כל הארץ גם כן על ידי אורם של ישראל – מכל מקום כבר יוכלו להמצא בהם, על ידי הכללים המוסריים הגדולים שלקחו להם מאור התורה, שהחייתה בהם גם כן ביתר עז את הרגש האנושי הטהור, יחידים בעלי רוח טהור, שמקיבוצם יקבעו להם מנהגים דתיים, הממלאים את תעודתם, לרומם את הנפש למדות טובות, לאהבת ד' ויראתו, על כן הם חייבים ודאי ללכת בדרכי מחוקקיהם המוחזקים באומתם לאנשי קודש לפי ערכם ותכונתם.' ('לנבוכי הדור', הרב אברהם יצחק הכהן קוק)
'השאלה ע"ד מדיניות ודתיות, היא לגמרי צדדית. ערך ישראל בארץ ישראל יתברר שהוא עומד ממעל לכל תוכן של מדיניות ודתיות מורגלה. כשיתחזק רוח העם בקרבו ע"י שבתו אל ארצו וממלכתו, יתחילו סגולותיו העתיקות לצאת לאור עולם, ורוח הנבואה בהוד האלהי שלה יצא ממחבואו, ויתעלה מכל חופש של דיבור, מדומה וארעאי, שהוא נוהג בארצות המנומסות לפי רוח זמנינו. ובמשך איזה תקופה הלא מוכרחת תהיה תנועה דתית מהפכנית לצאת מכוחן של ישראל, לטהר ולצרף את כל סיגי האליליות, והחמרנות הגסה, המסובכים ברוחות העמים והדתות השונות, למען צרף את כל מערכי רוח האדם, באופן שיוכשר להתעלות למידת השלום והחופש המוחלט. "והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו, ונשאר גם לאלהינו", "ועתידין תיאטריות וקרקסאות שבחו"ל שילמדו שרי יהודה בהם תורה ברבים", בין תורה פוליטית מבשרת שלום וחירות, כדעת תוספות, שהם בתי החול של חברת העם, ובין תורה דתית, מוזהרת מזוהר האור של דעת האמת האלהית, ואהבת דרכי ד' בחיי היחיד והחברה, כדעת רש"י במגילה שם (ו.), ואז נתעלה מעל לגבולה של השאלה הפרטית הזאת.' (אגרות הראי"ה, כרך ג' – אגרת תתע"א, ועיין אגרת תקנ"ז, הדגמה לכך)
אמונת ישראל לעומת המיתולוגיה (בהכוונת ת"ח):
'תולדות האמונה הישראלית' - יחזקאל קויפמן, הוויכוח על המיתוס – מאמריו של פרופ' שלום רוזנברג, 'אנציקלופדיה מקראית', 'לקסיקון לדתות בנות זמננו' – פרופ' ג'ון ר. הינלס.
התמודדות רוחנית עם נצרות ומיסיון (ויכוחים, פולמוס ויחס להידברות – בהכוונת ת"ח)
'ויכוח הרמב"ן' (כתבי הרמב"ן – מוסד הרב קוק), 'ביטול עיקרי דת הנוצרים' (רבי חסדאי קרשקש), 'אוצר ויכוחים' (יהודה דוד אייזנשטיין), מאמרי ומחקרי פרופ' דוד פלוסר, 'יהדות ומינות' – הרב שלמה אבינר, 'תמיהה ומבוכה – הנצרות אל מול תקומת מדינת ישראל' - הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ. 'המוקש הנוצרי' – יעקב צורישדי, מכיל הערות הרב צבי יהודה (ידיעות ספרים), 'העימות', הגרי"ד סולובייצ'יק, בתוך 'דברי הגות והערכה' (תשמ"ב) עמ' 117-136, 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' – רבי אליהו בן אמוזג (עריכת הרב אליהו רחמים זיני), פרסומי ארגון 'יד לאחים' כנגד המיסיון, קונטרס בעניין 'הקרן לידידות' (זמין להורדה ברשת) – גב' מינה פנטון (כתגובה על הספר 'תומכים בישראל' של דיוויד ברוג), 'על פתחה של רומי' – משה בן דויד, פרק בתוך הספר 'האיש על העדה' – על הרב שאר ישוב הכהן, 'בני החי' – הרב אלי הורוביץ, 'משגב לעיתות בצרה' – אלישב אביחיל.
התמודדות והכרות עם דת האסלאם ומזרחנות (בהכוונת ת"ח):
'באוהלי קדר' – אפרים בן יוסף, 'מאחורי הקוראן' – בירורים בענייני יהדות ואסלאם – חי בר זאב, ספרי החוקרת חוה לצרוס-יפה, לחיות עם האסלאם – רפאל ישראלי, 'להכיר את החמאס' – שלומי אלדר, 'ג'יהאד ושנאת יהודים' - מתיאס קונצל. ספרי המזרחנים: פרופ' ברנרד לואיס (מהבכירים בעולם), ד"ר דוד בוקעי, ד"ר גיא בכור.
התמודדות והכרות עם כתות ודתות המזרח (בהכוונת ת"ח): 'הודו' – עזריאל קרליבך, 'מהודו ועד כאן' – בעריכת הרב אלחנן ניר (ראובן מס), 'פגש את בודהא' נחום לנגנטל, 'זרמים וכיתות ביהדות' (בית שני) – ר' אברהם קורמן, מאמרי הרב דניאל עשור, פרסומי ארגון 'יד לאחים', על מדיטציה יהודית – ספרי הרב אריה קפלן, ספרי הרב ד"ר נתן אופיר.




^ 1.נשמח להארות, הערות, והוספות: shayhrs@gmail.com. ניתן לקבל את המאמר בפורמט PDF.
^ 2.על חשיבותו של הרמח"ל ותורתו בדורנו – ראה להלן עמ' 9.
^ 3.מתוך מאמרו של הרב משה צוריאל שליט"א, לימוד סתרי תורה, משנתו של מאור הדור הראי"ה קוק.
^ 4.מפאת חשיבות העניין, נביא כאן הרחבה קצרה בעניין יחס הרצי"ה והרב הנזיר, לאישי אקדמיה בכירים:
בין שומעי לקחו הרבים של הרב הנזיר זצ"ל, ניתן היה לראות גם אנשי שם, מובהקים בתחומם אשר ראו בו, באיש הפלא, את מורם ורבם. כתב תלמידו, פרופ' אשר אנדרה נהר ז"ל (תרע"ד-תשמ"ח), מבכירי אישי הרוח שביהדות צרפת וממחוללי זרם לימוד המהר"ל באירופה, כתב אודותיו (הקדמת ספר 'רואה אורות' לפרופ' חיים ליפשיץ): "מורה דורנו, מורי ורבי מרן רבי דוד כהן, הרב הנזיר זצ"ל, מחבר הספר הנפלא "קול הנבואה" שהואיל בטובו ובענוותנותו לקבל את פני כמה פעמים בסוכתו ולשתפני בשיעוריו בליל הושענא רבה..." (וראה גם מאמר של אנדרה נהר המתאר בקווים מעטים את הרב הנזיר בספרו "ובכל זאת" וכן את מכתבו הנלהב אודות הספר "קול הנבואה" – 'נזיר אחיו' – כרך א').
פרופ' שמואל הוגו ברגמן ז"ל מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתורת ההיגיון היה בא לשמוע מהרב הנזיר את הפירוש ה'נכון' של הפילוסוף עמנואל קנט. כמו כן, הרב הנזיר שוחח ארוכות עם אברהם יהושוע השל, שסוגיית הנבואה משכה את לבו... ופעם, חתם 'הנזיר' שיחה ארוכה עם א"א (לואיס) פינקלשטיין, בדברים: "יהי רצון שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהינום" (ע"פ יומא פז.) (מובא אצל פרופ' דב שוורץ). גם עם פרופ' גרשום שלום, ערך הנזיר שיחות רבות, אם כי, כמובן שהם לא ראו את הדברים 'עין עין', וכך כתב הרב אליעזר מלמד (פורסם בעיתון "בשבע" גיליון 479): 'פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום: סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה". אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).
"בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהייתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא הייתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עמו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. סיפר לי חברי, הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה, אני לא זכיתי".עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, (למשל, מאמר 'התורה והגאולה' – ב'לנתיבות ישראל' - הערה ש.ה) ואף על פי כן, לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה. ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה, הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק". היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. (כך גם ארע למחקרו האדיר של פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, על תורת הרב זצ"ל – וחבל על דאבדין. – הערה ש.ה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il