דייויד הוא סטודנט באחת האוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית. לאחרונה החל להתעניין ביהדותו ולהשתתף מפעם לפעם בסעודות שבת בבית חב"ד הצמוד למעונות האוניברסיטה.
לקראת חופשת הקיץ התלבט דייויד מה לעשות והרב בבית חב"ד הציע לו לנסוע לארץ ולהשתתף בתכנית קיץ של ישיבת 'מעיינות' בירושלים, שמיועדת לסטודנטים כמותו.
דיוויד התלבט והחליט שזה מהיר מדי בשבילו לנסוע עכשיו ללמוד בישיבה, הוא וויתר על הרעיון ובמקום זה נסע לטיול במזרח. כשהגיע לתאילנד השתתף בסעודת שבת בבית חב"ד בבנגקוק ונשאר לעונג שבת שאחרי הסעודה. בעונג שבת הוא סיפר את סיפורו: ״אני מסתובב כבר כמה שבועות במזרח והגעתי במהלך הטיול לדרום קוריאה. יום אחד נכנסתי לבנק כדי לפרוט כסף. בעודי עומד בתור, ראיתי התקהלות גדולה כשבמרכזה עומד ילד קטן עם שטר בידו והוא בוכה. ניגשתי גם אני כדי לראות מה כל כך מעניין, ולהפתעתי אני רואה שהילד הבוכה מחזיק שטר של חמישים שקלים ישראלים. שאלתי מישהו מה קרה, והוא הסביר לי שהילד מבקש לפרוט את השטר, אך הפקידה אמרה לו שהם לא פורטים כסף ישראלי.
"פניתי לילד ואמרתי לו 'אני אפרוט לך את השטר'. עיניו אורו וגם כל הסובבים אותנו שמחו מאוד. ביררנו כמה שווה השקל מול המטבע הקוריאני ופרטתי לו את השטר. יצאתי מהבנק עם שטר ישראלי ביד והתחלתי לחשוב שאולי זה סימן ששלחו לי משמיים, ועליי לנסוע לארץ ללמוד קצת יותר על היהדות. המחשבות התרוצצו במוחי במשך כמה ימים והתגבשה אצלי ההחלטה לנסוע. טסתי לתאילנד ואני שמח לספר לכם שבעזרת ה' ביום ראשון אני נוסע לארץ״. כל הנוכחים התרגשו ושמחו עם דייויד על ההחלטה ובירכו אותו להצלחה בהמשך דרכו.
כמה ימים אחר כך קיבלתי טלפון מדייויד. ״שלום רבאיי, אני בישראל! כבר התחלתי ללמוד אבל אני חייב לספר לך את סוף הסיפור. הגעתי לארץ ומיד שיצאתי משדה התעופה פנה אלי מישהו ושאל אותי: 'רוצה מונית לירושלים? אקח ממך רק חמישים שקלים, מכיוון שבכל מקרה אני צריך לנסוע לירושלים'. נתתי לו את השטר שקיבלתי מהילד מקוריאה, וראיתי ממש איך משמיים מובילים אותי למקום הנכון".