- מדורים
- קרוב אליך
גליון מס 140
מה מיוחד באלול?
מה מיוחד באלול?
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.

לעיקר השאלה, זוהי שאלה יסודית מאוד בעבודת ה'. שמעתי פעם ששאלו את הרבי מלובביץ' את אותה שאלה בדיוק. תשובתו היתה, שתלוי מה הציור שיש לנו לגבי תוצאות המאמץ.
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.

קרוב אליך (533)
הרב נחמיה וילהלם
229 - זמן השראה
230 - מה מיוחד באלול?
231 - המפקד התאילנדי
טען עוד
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.

קרוב אליך פרשת ויגש תשפ"ג
גליון מספר 448
רבנים שונים | טבת תשפ"ג

בכל השפות שיש
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 75
הרב שבתי סלביטיצקי | סיון התשע"ה

בעצם אין הבדל
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 73
הרב דוד חי הכהן | אייר התשע"ה

קרוב אליך פרשת תולדות תשפ"ג
גליון מספר 443
רבנים שונים | כסלו תשפ"ג

הרב יהושע שפירא
ראש ישיבת רמן גן.
לפעמים לא בא לי
'אמת ואמונה' בית מדרש לאמונה לע"נ שמשון יונגסטר
י"ט תמוז התשע"ד
מאמר הדור שבמגילת רות
סיון תשע"ח

מהי כוונה במצוות?
טו בשבט תשע"ו

כיצד היא האהבה?
תמוז תשפ"ב
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה תמיד יש מחלוקת?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה ללמוד גמרא?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מסירות או התמסרות?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח
ברכת שהחיינו על פירות
ברכות ההודאה והשמחה ה'
הרב אליעזר מלמד | תשס"ט

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב
חלום של שבעים שנה
ליקוטי מוהר"ן תורה סא
הרב יהודה מלמד | י"א שבט תשפ"ג
התורה ערבה בפינו
הרב נתנאל יוסיפון | יג שבט תשפ"ג

רק יצאנו לחירות! כבר חוק ומשפט?
הרב יוסף כרמל | יג שבט תשפ"ג
