שאלה
האם, ובאילו תנאים אני יכול לשתות או לאכול אחרי הסעודה מפסקת בערב יום כיפור?

תשובה
למי שרוצה לשתות או לאכול אחרי הסעודת המפסקת, עליו לומר בפה שאינו מקבל עליו התענית בסיום הסעודה, ואז מותר לאכול או לשתות עד שיקבל עליו את התענית קצת לפני 1 כניסתה. אם לא אמר בפירוש שהוא לא קיבל עליו התענית, ואפילו לא חשב זה בלב, יש עדיין על מי לסמוך שהתענית עדיין לא חלה, ולכן במקום צורך מותר לשתות ולאכול לאחר סיום הסעודה 2 .

שו"ת "במראה הבזק" (481)

רבנים שונים

add_alert

275 - פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים

276 - אכילה ושתיה אחרי סעודת מפסקת בערב יום הכיפורים

277 - השהיית פדיון הבן

טען עוד

_______________________________________________

1 יש מצות תוספת יוה"כ גם לענין הענויים שלה. עיין ביאור הלכה ריש סי' תריד ובמ"ב סי' תרכד ס"ק ג.
2 בגמרא (תענית יב ע"א) מבואר: "עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי. רבי אליעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר. אביי אמר לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו אינו אוכל. איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן. אבל ישן אינו אוכל." הגמרא עוסקת בתענית המתחילה בבוקר, והמחלוקת היא האם דעתו של אדם לאכול עוד לאחר סעודת הערב. על פי זה, הרא"ש (יומא סי' כה, תענית סי' לח) פסק שבערב יום הכיפורים אם הפסיק לאכול בעוד יום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו התענית. וכן דעת הרי"ף (תענית ג ע"ב) והתוס' (תענית ל ע"ב ד"ה כל). אמנם, הראב"ד (בהשגות תענית ג. אות ג) כתב שהכל תלוי בסיום הסעודה, ושוב אינו יכול לאכול.
בשו"ע (תרח:ג, תקנג:ב), המחבר פסק כדברי הרא"ש והרי"ף שכל זמן שלא קיבל עליו התענית, יכול לאכול: "אף על פי שאכל סעודה המפסקת, מותר לחזור ולאכול אלא אם כן קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום." אמנם, המג"א ( סי' תרח ס"ק ד) כתב שיש לחשוש לכך שדעתו לקבל עליו את התענית בסיום הסעודה, ולכן נכון לפרש בפה לפני ברכת המזון שאינו מקבל עליו התענית.
בענין הגדרת קבלת התענית ואי קבלה, המגיד משנה כתב שצריך דווקא בפה. אבל ההגה"מ כתב שקבלה מועילה אפילו בלב. השו"ע (תקנג:א) והרמ"א פסקו שצריך קבלה בפה דווקא, והמ"ב (ס"ק ב) הביא מהב"ח והגר"א שכתבו אפילו קבלה בלב נחשבת קבלה.



בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל