בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

גליון מס 144

אז הרהרתי בתשובה, אז מה?

undefined

הרב יהושע שפירא

תשרי תשע"ז
2 דק' קריאה
אז הרהרתי בתשובה, אז מה?
הגמרא אומרת שאם אדם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק", היא מקודשת אפילו אם הוא רשע גמור, שמא הרהר תשובה בדעתו. מצד שני, אמרו חז"ל שהרהורי עבירה קשים מעבירה, ומכאן אנו למדים שעל ידי הרהור אחד אדם יכול להתהפך מיד מקצה לקצה.
הסיבה לכך היא שעיקר דמות האדם היא במחשבתו, שהיא הצד העליון שבו, ולא בפעולותיו. כשאדם חוטא בפעולה, איבריו החיצוניים והנמוכים נפלו בחטא, אך כשהוא מהרהר בעבירה הוא מטמא את היכלו הפנימי.
כשם שהדברים נכונים לעבירה, כך גם לגבי תשובה, ואף יותר מכך מפני שמידה טובה מרובה ממידת פורענות. כשעולם המחשבה שלנו עסוק בתיקון חטאינו ובתשוקה להתקרב אל ה', הפנימיות שלנו מתהפכת לטובה. וכשם שמחשבת עבירה דוחפת אותנו פעמים רבות לעשות את העבירה בפועל, כך כשאדם מהרהר בתשובה הוא נדחף לסדר את מעשיו על פי מחשבתו הטובה.

לפעמים אני סולח למישהו בראש אבל לא בלב. איך מגיעים למחילה גמורה?
כשאדם סולח לחברו אך עדיין לא שלם לגמרי עם המהלך, זה בעיקר עניין בינו לבין עצמו ולא כלפי זולתו. כשם שאם ראובן היה חייב לשמעון מאה שקלים ושמעון מחל לו, אף אם שמעון יתחרט וירגיש שהמחילה לא היתה מוצדקת, ראובן לא יהיה מחוייב להחזיר את הכסף.
המחילה על המעשים מסיימת את הפגיעה, ועם זאת מותירה אותנו עם עבודה פנימית למחול בלב שלם.
עיקר העבודה היא להתבונן כמה היינו רוצים שימחלו לנו אחרים שפגענו בהם, גם אם קשה להם וגם אם הדבר גורם להם חיבוטים פנימיים. וכמו שאנו פונים לה' יתברך שימחל לנו, כך עלינו להפעיל בתוכנו את יכולת המחילה.

איך אפשר לעבוד את ה' מהלב ולא 'כי צריך'?
ראשית, אין לשלול את ה'צריך'. זהו חלק מעבודת ה', ולכן נקראת כך המצווה – מפני שהיא מצווה עלינו, כשם שעבד עובד את אדונו כי צריך, ואף אם הוא עושה כן מכל הלב עדיין עומדת המחויבות בלב מעשיו. אדרבה, כשאנו עושים מכל הלב מתגלה הפן האנושי של התורה, אך כשאנו עושים 'כי צריך' מתגלה כי המצווה היא אלוקית.
הדרך לעשות את הדברים מהלב היא לתקוע את מחשבתנו ברוב טובות ה' עלינו: שהוא דואג לכל מחסורנו בגופנו, בנפשנו וברוחנו, ולהתבונן בכך שכל דברי התורה אינם כדי להציק לנו או להכביד עלינו אלא "לטוב לנו כל הימים". כשאדם יוצא מנקודת המבט האמיתית, שכל מצוות ה' הם טובה עצומה שנובעת מאהבת אין קץ של הקדוש ברוך הוא אלינו, מתוך כך הוא שמח בהן ועושה אותן מאהבה.