בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

חדרים החייבים במזוזה ומקום קביעתה בהם

undefined

רבנים שונים

חשוון תשע"ז
9 דק' קריאה
ציריך, שוויץ Zurich, Switzerland
סיוון תשע"ב

חדרים החייבים במזוזה ומקום קביעתה בהם

שאלה
בדירתנו החדשה ישנם כמה מקומות אשר מעוררים שאלות בנושא מזוזה: חדר ארונות, חדר כביסה קטן (שהוא בעצם, ארון), מרפסת למכונת החימום, מרפסת גדולה יותר ומחסן בקומת חניון הבניין.
האם יש לנהוג לחומרה ולקבוע מזוזות בכל המקומות הללו, או שיש לומר שמזוזה נדרשת רק אם יש ארבע על ארבע אמות, ועלינו למדוד כל מקום לגופו? אם אכן יש לקבוע מזוזות במקומות הללו, האם נוהגים לשימה בצד ימין בכניסה למקומות הללו, או בצד ימין ביציאה ממקומות הללו (כלומר, בכניסה לחדר הגדול יותר)?

תשובה
א. כל חדר מגורים ששטחו ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה 1 .
ב. חדר שאין בו ארבע אמות2 על ארבע אמות – פטור ממזוזה 3 . יש אומרים שאם החדר פתוח לחדר שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, יש לקבוע מזוזה בפתח ביניהם בצד ימין של הנכנס לחדר הגדול 4 .
ג. במרפסת יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס מהבית אל המרפסת, ויש אומרים בצד ימין של הנכנס מהמרפסת אל הבית. אין לברך על קביעת מזוזה זאת 5 .
ד. הפוסקים נחלקו אם חדר שיש בו שטח של ט"ז אמות מרובעות ואין בתוכו ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה, ולמעשה נראה להקל 6 .
ה. במרפסת למכונת החימום השיעור של ארבע אמות על ארבע אמות אינו כולל את המכונה 7 .
ו. יש להסתפק אם מחסן חייב במזוזה (אם יש בו ארבע אמות על ארבע אמות, או לפי היש אומרים שבסעיף ב אפילו אם אין בו ארבע אמות, אם הוא פתוח למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות), ולכן יש לקבוע בו מזוזה ולא לברך, או לברך על מזוזה אחרת קודם ויכוון גם על זו 8 .
ז. חדר הארונות וחדר הכביסה חייבים במזוזה אם יש בהם ארבע אמות על ארבע אמות (או לפי היש אומרים שבסעיף ב אפילו אם אין בהם ארבע אמות אם הם פתוחים למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות).

____________________________________________

1 ראה בשולחן ערוך יו"ד (סי' רפו) כל פרטי הדינים הנוגעים להגדרת חדר כחדר מגורים לענין חיובו במזוזה.
2 הפוסקים נחלקו בשיעור אמה, והיא בין 58-48 ס"מ. ולכן אם יש ריבוע של 2.32 מטר על 2.32 מטר – יש לקבוע מזוזה ולברך עליה, ואם יש פחות מזה אבל יש ריבוע של 1.92 מטר על 1.92 מטר יש לקבוע בלי ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ולכוון גם על זו. וראה במשנה ברורה (סי' רעא ס"ק סח) ובביאור הלכה (שם ד"ה של רביעית) המביא את דעות הפוסקים בדין זה.
3 סוכה (ג ע"א) שולחן ערוך (יו"ד רפו, יג).
4 דעת ר' עקיבא איגר (על שולחן ערוך יו"ד רפו, יג) והחזון איש (יו"ד סי' קסח אותיות ד-ו). וראה לקמן הערה 5.
5 כתב הרי"ף בהלכות מזוזה (הלכות קטנות ו ע"א) "תנו רבנן: 'בשעריך', אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן – כולן חייבין במזוזה. יכול אף אני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר: 'בית', מה בית מיוחד לדירה – אף כל שהוא מיוחד לדירה, יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה. יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה? תלמוד לומר: 'בית', מה בית עשוי לכבוד – אף כל שהוא עשוי לכבוד, יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד. יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות? תלמוד לומר: 'בית', מה בית שהוא חול – אף כל שהוא חול, יצאו אלו שהן קדש. ואי קשיא לך הא דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה – התם בשבתים פתוחין לתוכן". הרי"ף עומד על סתירה לכאורה בין שתי סוגיות בגמרא, הראשונה ביומא (יא ע"א) שם כתוב שבית שער אכסדרה ומרפסת פטורים ממזוזה, ואילו במנחות (לג ע"ב) כתוב שהם חייבים במזוזה. תירץ הרי"ף, שאם בתים פתוחים לתוכן הן חייבות במזוזה, אבל אם אין בית הצמוד למרפסת או לגינה הן פטורות ממזוזה. וכן כתב הרמב"ם (מזוזה ו, ז) . לעומתם התוספות (יומא שם ד"ה יכול) ורש"י (סוכה ח ע"ב ד"ה תיהוי) פירשו שמדאורייתא בית שער אכסדרה ומרפסת פטורים תמיד ממזוזה, ואילו מדרבנן הם חייבים. הרא"ש בהלכות מזוזה (סי' טו) מביא את תירוצו של הרי"ף ואת תירוצו של ר"י בתוספות.
הטור (יו"ד סי' רפו) הסביר את דעת הרי"ף: "ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרשות הרבים חוץ מהמקום שנכנסין לו מהבית". משמע שהוא הבין שחידושו של הרי"ף הוא שאם הגינה או המרפסת משמשת ככניסה מהרחוב לבית אין לשים מזוזה רק בפתח הבית אלא גם בפתח החצר המוביל אליו. לפי דבריו אין לכלול בדברי הרי"ף והרמב"ם חיוב מזוזה בחצר או מרפסת שאין להם פתח לרשות הרבים אשר דרכו ניתן להיכנס לבית. כך פירשו בדברי הרמב"ם גם הבית מאיר (יו"ד סי' רפט) והחזון איש (שם) ראיה לפירושם ניתן למצוא בהמשך דברי הרמב"ם (שם, ח) "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה, שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן, אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין, ומפני זה אמרו: שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה". משמע שהסיבה לנתינת המזוזה בשערי המדינות והמבואות היא שהם מובילים אל הבית, ולכן נחשבים שערים אלו כשערי הבית, אבל אין חובה לשים מזוזה בפתח של חצר אשר איננו כניסה אל הבית מרשות הרבים.
אולם ניתן להסביר בדרך אחרת את דברי הרי"ף והרמב"ם. שבכל מקרה שבו הבית פתוח אל המרפסת – המרפסת חייבת במזוזה, כי מעתה השימוש בה הוא שימוש של בית דירה. שהרי חלק מענייני הבית נעשים במרפסת או בחצר הפתוחה אליו, ובכלל זה גם שער או חצר שכל תפקידם הוא להוביל אל הבית נחשבים תשמיש של הבית, ולכן גם הם חייבים במזוזה. ואם כן כל גינה או מרפסת שבית פתוח אליהן – חייבת במזוזה. וכן פשט לשון הרי"ף, שלא חילק בין סוגי המרפסות הפתוחות לבית, וכן משמע מהלכה ז בדברי הרמב"ם. וכפירוש הזה כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד חלק א סי' קפא).
לדעת הרא"ש (הלכות מזוזה סי' יא), כל מרפסת שמשתמשים בה לחלק מתשמישי הבית חייבת במזוזה, אף שאין לה תקרה. ואף שבית בלא תקרה פטור ממזוזה, זה משום שאין דרכו של בית בכך, אולם מרפסת או חצר שדרכה בכך – חייבת במזוזה כאשר היא משמשת לתשמישי הבית. אם כן לדעת הרא"ש, וכן לדעת הרי"ף והרמב"ם על פי הפירוש השני, יש לקבוע מזוזה מצד ימין של הנכנס מהבית למרפסת, כי המרפסת היא מקום החייב במזוזה. וכן כתב הט"ז (יו"ד סי' רפט ס"ק ד) בשם המהרי"ל (סי' צד).
הבית מאיר (שם) חולק על דברי המהרי"ל, ופוסק שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהחצר או המרפסת אל הבית, משום שבכל מקרה שבו יש חדר עיקרי וחדר הטפל אליו אנו קובעים את המזוזה תמיד כדרך הכניסה מהחדר הטפל אל העיקרי. מקורו הוא בדברי המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקסא, ח ע"א): "ואומר ר"י דוקא בין גברי לנשי, ששניהם עיקר ושניהם פתוחים לרשות הרבים, אבל מבית לחדר או לעלייה, שעיקר תשמישו ומוצאו ומובאו מבית לשם – לא אזלינן בתר היכר ציר, אלא יניחנו בחדר דלצורכו הוא עשוי". ופירש הבית מאיר שכוונת המרדכי היא כי תמיד קובעים את המזוזה על פי הכניסה לחדר העיקרי. נמצא שהמרדכי חולק על דברי המהרי"ל, וכתב הבית מאיר שיש לפסוק כמרדכי.
לעומתו מביא הבית מאיר שם את דברי הגאון מליסא בשם תשובה ששלח לו אב"ד דק"ק גלוגא, ושם הסביר שכוונת המרדכי היא שצריך להחליט מה עיקר תשמישו של הפתח, ואם מטרת הפתח הוא בשביל החדר הפנימי כי אי אפשר להיכנס לחדר הפנימי אלא מהחדר החיצון – אז יש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחדר הפנימי, כי הוא עיקר תשמישו וקביעתו של הפתח.
ואם כן דברי המרדכי מסכימים לדעת המהרי"ל, שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחצר או למרפסת שאין לה פתח לרשות הרבים אלא אפשר להיכנס אליה רק מהבית. וכתב הגאון מליסא שהוא עשה למעשה כדעת המהרי"ל על פי תשובת אב"ד דק"ק גלוגא, אף שיש להשיב על דבריו. וראה בספר חובת הדר (פרק ח הערה ו).
גם החזון איש (שם) חלק על פסק המהרי"ל, וטעמו הוא משום שיש לפסוק להלכה כדעת הרמב"ם, שכן פסק השולחן ערוך (יו"ד רפו, ז) וכן דעת רוב הראשונים. ואם כן, המרפסת מצד עצמה אינה חייבת במזוזה. לכן יש לקבוע מזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית, על פי דברי ר' עקיבא איגר (על שולחן ערוך יו"ד רפו, יג) שכתב שאף שחדר הקטן מארבע אמות על ארבע אמות פטור ממזוזה – יש לקבוע מזוזה בכניסה ממנו חזרה אל הבית, משום שחדר הפטור ממזוזה נחשב כשוק, וממילא בפתח ממנו אל הבית יש לקבוע מזוזה כמו בפתח הבית הפונה לרשות הרבים. כדברי ר' עקיבא איגר נמצא גם בשלטי גיבורים (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב לשון ריא"ז). אולם על חידושו של ר' עקיבא איגר חלק באגרות משה (שם), משום שאף שהחדר הקטן פטור ממזוזה – אין לראות בפתח שבינו לבין הבית כניסה אל הבית, שהרי אי אפשר להיכנס משם לבית, אלא רק לצאת מהבית אל החדר, ומכיוון שהפתח אינו משמש כניסה לבית – יש לפטרו ממזוזה מכל צדדיו.
על כן מביא בשו"ת יחוה דעת (חלק ד סי' נא) שהיו פוסקים שפטרו את פתח המרפסת ממזוזה, כי המרפסת אינה חייבת במזוזה כדעת הרמב"ם על פי פירוש הטור, וכן פסק השולחן ערוך, וכן אין לשים מזוזה בכניסה מהמרפסת לבית, כי אין דרך כניסה משם אל הבית. ולהלכה כתב שמעיקר הדין פטור, והמחמיר יניח מזוזה כדעת המהרי"ל, לימין הנכנס למרפסת, אך בלא ברכה, משום החשש לדעת הרמב"ם. בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' קסב) פסק בשם רוב הפוסקים שמעיקר הדין יש להניח לימין הנכנס למרפסת. ובשו"ת שבט הלוי (חלק ג סי' קנ) פסק כדעת החזון איש.
ובשו"ת בנין ציון (סי' צט) פסק בנידון הקרוב לדידן שיש לקבוע שתי מזוזות בשני צדי הפתח, אולם בחלקת יעקב (שם) כתב שאין לעשות כן משום חשש 'בל תוסיף'. וכן כתב בשבט הלוי (שם), שלא נראה לו לנכון להכריע בדרך זאת.
על כן למעשה, משום דעת הרא"ש והפירוש השני בדעת הרמב"ם הבאנו כדעה ראשונה את דעת הט"ז והמהרי"ל. ועוד שלהסבר החזון איש אפשר שיש לפטור את הפתח ממזוזה בכל צדדיו. לענין ברכה יש לקבוע את המזוזה עם שאר מזוזות הבית, כדי שלא יהיה צורך לברך דווקא עליה.
עוד כתב החזון איש שאם מסיבות מסוימות המרפסת אינה משמשת לאחד משימושי הבית, כגון אכילה לינה או שטיחת פירות, אלא רק לאוויר בעלמא – לכל הדעות אין לראות במרפסת מקום החייב במזוזה, ולכן אין לקבוע את המזוזה לימין הנכנס למרפסת. ודבריו הם כדעת הרא"ש דלעיל.
אם שטח המרפסת קטן מארבע אמות על ארבע אמות, לדעת ר' עקיבא איגר יש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית, ולחולקים עליו אין צורך בקביעת מזוזה לפתח זה. וראה הערות 2 ו-6.
6 דעת הרא"ש (הלכות מזוזה סי' טז) שאין חיוב אלא במקום שיש ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, ודייק כן גם מלשון הרי"ף. הרא"ש הבין שאין כן דעת הרמב"ם, שכתב (הלכות מזוזה ו, ב): "בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה, אף על פי שהוא עגול או בעל חמש זויות, ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו, הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות – חייב במזוזה". וכן הביא הטור (יו"ד סי' רפו), שדין זה הוא מחלוקת רמב"ם ורא"ש, והבית יוסף הכריע להלכה כדעת הרמב"ם. וכן בשולחן ערוך (שם, יג) כתב רק כלשון הרמב"ם. והש"ך (ס"ק כג) כתב שכיוון שגם דעת רבינו ירוחם היא כרא"ש, יש לקבוע את המזוזה בלא ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ויכוון גם על זו.
הט"ז (או"ח סי' תרלד ס"ק ב) כתב שגם הרמב"ם סובר כרא"ש בעניין זה, והביא כמה הוכחות לדבריו. תחילה דייק מלשון "ארבע אמות על ארבע אמות בשוה", שצריך ריבוע דוקא. ועוד, שלפי הבנת הרא"ש והבאים אחריו בדעת הרמב"ם, מה שכתב שאין צריך לומר שאם היה אורכו יתר על רוחבו שהוא חייב אינו מובן, דוודאי צריך לומר שמקום שהוא שמונה אמות על שתי אמות חייב, שאינו דבר פשוט. אלא הכוונה שמקום שהוא כגון שמונה אמות על ארבע אמות חייב, ולא צריך ריבוע דווקא. ועוד שבהלכות סוכה (ד, ז) כתב הרמב"ם לשון דומה: "סוכה עגולה, אם יש בהיקפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים, אף על פי שאין לה זויות – הרי זו כשרה", ושם ודאי צריך דווקא ריבוע של שבעה טפחים על שבעה טפחים, כמבואר בגמרא (סוכה ז ע"ב – ח ע"א). והבית יוסף עצמו (טור או"ח סי' תרלד) פירש כן לענין סוכה. וכדברי הט"ז כתב גם המרכבת המשנה על הרמב"ם. אמנם השלטי גבורים (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב) כתב כהבנה הראשונה בדעת הרמב"ם.
ונראה להלכה שכיוון שדעת הרא"ש היא מפורשת להקל, ויותר נראה שגם דעת הרמב"ם כן (ואף שרבים לא הבינו כן, אילו ראו את דברי הט"ז אולי היו חוזרים בהם), אין חיוב לקבוע מזוזה, והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו.
7 בספר חובת הדר (פרק ד הלכה ח) פסק שאם מיעט את החדר בבניין ולא נשאר ארבע אמות על ארבע אמות אינו חייב במזוזה, אלא אם כן יש מעל הבניין גובה עשרה טפחים ברוחב ארבע אמות על ארבע אמות. וכיוון שמכונת החימום היא קבועה, הרי היא כמו בניין.
8 נחלקו התנאים במסכת יומא (יא ע"א) אם בית התבן, בית העצים ובית האוצרות חייבים במזוזה. הרי"ף (הלכות מזוזה ו ע"ב) והרא"ש (הלכות מזוזה סי' טו) פסקו שחייבים, והרמב"ם (הלכות מזוזה ו, ז) פסק שאינם חייבים אלא אם יש בתים המחויבים במזוזה פתוחים לתוכם. בשולחן ערוך (יו"ד רפו, ב) פסק כרי"ף וכרא"ש, אבל בערוך השולחן (שם ס"ק ט) חשש לדעת הרמב"ם, וכתב שאין לברך.
במחסן הסתפק בספר חובת הדר (פרק ב הערה יב) אם יש חיוב אפילו לדעת הרי"ף והרא"ש כיוון שאין נכנסים לתוכו אלא לעתים רחוקות, אלא שלא מצא מי שחילק בזה. ולכן נראה שיש לקבוע בלי ברכה.

בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il