כג, יג
ד"ה אם אתה
כפל המילים להראות נחיצות העניין
"אם אתה לו שמעני" פירושו: אם אתה אם תשמעני, ונכפלה משמעות המילה 'אם' להראות גודל הצורך בקניית שדה זו.


כג, יט
ד"ה וטעם ואחרי
מדוע מדגיש הכתוב שמערת המכפלה בארץ ישראל?
התורה רצתה להדגיש ששרה זכתה להיקבר בארץ ישראל. אפשרות נוספת, שהתורה באה להוציא מהמחשבה שזהו מקום בארץ פלישתים, שם גר אברהם.
בפרשה זו אנו רואים את הכבוד הרב לו זכה אברהם בארץ בה הוא גֵר בזכות הבטחת ה'.
עוד נזכר מקום הקבורה משום שאנחנו חייבים לכבדו.


כד, א
ד"ה ברך את
פירוש הברכה בכל על דרך הפשט ועל דרך המדרש
על דרך הפשט מסביר הרמב"ן שאברהם התברך בכל חמדת האדם, עושר וכבוד, חיים ובנים.
במדרש ישנן שלש דעות בעניין. ר"מ אומר שלא היתה לו בת, וזו ברכה כדי שלא יאלץ להתחתן בבני כנען; ר"י אומר שאפילו בת היתה לו, ולא היה חסר דבר. ואחרים אומרים שלבתו קרא בכל, והרמב"ן מבאר שודאי שלא באו אחרים לומר שמה בלבד, ושהיא הברכה שהייתה לו, אלא רמוז בזה סוד, ובו שורש הבנת מעלתה של כנסת ישראל.


כד, ג
ד"ה אלהי השמים
ה' הוא אלוקי ארץ ישראל
בכל מקום שנאמר "אלהי הארץ", הכוונה שהקב"ה אלוקי ארץ ישראל דווקא, ולא אלקי העולם כולו. וכמו שאמרו חז"ל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.


כד, לב
ד"ה ויפתח הגמלים
אפילו בעלי החיים של הצדיקים שמורים מעבירה
רש"י פירש שאליעזר פתח את הגמלים מהזמם, שהיה עליהם כדי שלא יאכלו מהגזל. הרמב"ן לומד בקל וחומר מחמורו של ר' פנחס בן יאיר, שגמליו של אברהם לא היו אוכלים מן הגזל, כי 'לא יאונה לצדיק כל און'.


כה, ח
ד"ה זקן ושבע
הצדיקים שבעים במיתתם
אמרו חכמים: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אך אברהם אבינו מת בשבע, משום שהצדיקים אינם מתאווים למותרות, וכך בסוף ימיהם הם לא מרגישים חסרון.
ואילו המדרש מסביר שהשבע של אברהם הוא מהכרתו בעולם הבא והשכר העתיד לו שם.