בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וישלח
לחץ להקדשת שיעור זה

מיקוד לרמב"ן על התורה- פרשת וישלח

undefined

ר' אבישי לקס ור' גילעד ליפשיץ

כסלו תשע"ז
2 דק' קריאה
פתיחה
ד"ה נכתבה
הפרשה רמז לדרך המלחמה עם אדום
הפרשה נכתבה להודיע את ההצלה שעשה ה' ליעקב. וללמד אותנו לדורות את האופן בו יש להתכונן למלחמה באדום, בתפילה, דורון, ומלחמה.

לב, ח
ד"ה ויירא יעקב
עשו ניחם ליעקב כי לבו מסור לה'
יעקב פחד מאוד כיון שעשו כלל לא קיבל את השלוחים. ובאמת כוונת עשו הייתה להרע ליעקב, אבל כאשר ראה עשו את הכבוד הגדול שעשה לו יעקב - ניחם, וזה מעשה הקב"ה, שגרם ללבו להתנחם, כי הלבבות לה' המה.

לב, כא
ד"ה אכפרה
פירוש הביטוי כפרה
רש"י מפרש שיעקב אומר בלבו שאולי יבטל את רוגזו של עשו במנחה. שכפרה הוא מלשון קינוח והעברה. והרמב"ן חולק ואומר שכל כפרה משמעו פדיון, מלשון כופר. ויעקב אומר לשליחים שיאמרו שמנחה זו היא לפדיון נפשו על שזוכה לראות את עשו.

לב, ל
ד"ה למה זה
אין ליעקב תועלת בידיעת שם המלאך, כיון שרק ביכולת ה' להושיע
המלאך עונה ליעקב שאין לו תועלת בידיעת שמו, כי לא יוכל להינצל על ידי שיקרא לו, כי רק לה' הכח והיכולת. וברכת המלאך ליעקב הייתה בציווי ה'.

לג, יח
ד"ה ויבא יעקב
• יעקכ בא שלם לארץ ישראל
• יעקב חנה מחוץ לעיר כדי לקנות קרקע בארץ

הרמב"ן מסביר שמה שאמרה התורה שיעקב בא שלם הכוונה שניצל מעשו והגיע אל מקום בטוח, בגלל שאביו קרוב ונשיא אלהים, וזכות הארץ תצילהו.
ויעקב חנה בשדה מחוץ לעיר, כי את השדה יכול היה יעקב לקנות מייד, ואילו בעיר היה עליו להיות אכסנאי. וכל זה כי רצה יעקב לקנות קרקע בא"י מייד עם ביאתו לארץ. ובמעשה שמעון ולוי התקיים הרמז שנרמז באברהם (עיין לעיל יב, ו).

לג, כ
ד"ה ויקרא לו
קריאת שמות בשם ה'
אין הכוונה שקרא יעקב למזבח אלהים, אלא קראו על שם ההצלה שעשה לו ה'. וגם הקריאה לאנשים, מקומות או מלאכים בשם ה' הוא במשמעות שבח לה'.

לד, יג
ד"ה ויענו בני יעקב
מדוע הרגו את אנשי שכם ומדוע כעס יעקב
הרמב"ם סובר שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם היה על פי דין, שנתחייבו אנשי שכם מיתה כיון שלא העמידו בתי דינים, ולא קיימו מצוות דינים משבע מצוות בני נח. הרמב"ן חולק ואומר שאע"פ שמצווה להעמיד בתי דינים אין נהרגים על ביטולה, כיון שנהרגים רק על איסורי שבע מצוות בני נח, ולא על ציווים בקום עשה.
אלא מסביר הרמב"ן שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם זה משום שהיו רשעים (עיין בפירוש פס' ז), ודינם מיתה, ולכן נקמו בהם שמעון ולוי. ויעקב כעס עליהם מפני הסכנה ומפני שאולי התכוונו אנשי שכם לשוב בתשובה.

לה, טז
ד"ה כברת ארץ
מקום קבורת רחל ולמה נקברה בדרך
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה 'כברת' ומתוך כך במקום קבורתה של רחל. והרמב"ן חזר בו מפירושו הראשון לאחר הגיעו לארץ. ומה שרצה יעקב לקברה בדרך ולא הכניסה לבית לחם יהודה זה כדי שתיקבר בנחלת בנימין בנה.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il