פגשתי בחורה ממש נחמדה, טובה ואיכותית, אבל היא לא נאה בעיניי. ללכת על זה בכל זאת?
שני צדדים מנוגדים לשאלה זו: האחד, שאמרו רבותינו ש"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר 'ואהבת לרעך כמוך'". מכאן שצריך שתהיה האישה נאה בעיני בעלה.
יחד עם זאת, יש היום שיעבוד ואיבוד עשתונות בנוגע למשקלו של היופי בדמות האדם. פעם נערך מחקר בין סטודנטים, שהתבקשו להעריך את רמת היופי של כל חבריהם בשיעור הראשון, שהיווה גם היכרות ראשונה ביניהם. הדברים נשמרו בכספת, והם חזרו על כך לאחר חצי שנה ובסוף השנה. בהשוואה בין השאלונים נמצא פער משמעותי ביניהם, ללמדך שתפיסת היופי היא זמנית ותלוית הקשר הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב.
אדם צריך להרגיל את עצמו להסתכל על היופי הפנימי, ומתוך כך לראות אותו משתקף גם ביופי החיצוני. ואחרי הכל, אמרו רבותינו שאם יש דחיה בגלל המראה, מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מכוונת אותנו שלא להינשא במצב כזה.

איך יודעים איזו דעה נחשבת בתוך שבעים הפנים של התורה ואיזו לא? איפה עובר הגבול?

קרוב אליך (533)

הרב יצחק גינזבורג

add_alert

293 - קרוב אליך פרשת ויחי

294 - פגשתי בחורה ממש נחמדה, טובה ואיכותית, אבל היא לא נאה בעיניי. ללכת על זה בכל זאת?

295 - השאלה היא התשובה-חלק א

טען עוד

זו שאלה עמוקה מאוד, ופעמים לא מעטות נתונה במחלוקת. לומר על פנים בתורה שהן אינן תורה – יש בכך חילול הקודש, ובדרך כלל גם ביזוי תלמידי חכמים. מצד שני, לומר על דעות שאינן חלק מהתורה שהן כשרות, הרי זה לערבב מינות ואפיקורסות בתוך אמונתנו.
בדרך כלל, ככל ששאלה גדולה יותר, כך אנשים גדולים יותר צריכים לעסוק בפתרונה. שאלה זו, הקובעת 'מי בפנים' ו'מי בחוץ', נתונה דווקא לגדולי הדורות שמבינים את עמקי התורה ויכולים לסמן אלו פירושים יוצאי דופן הם עדיין חלק מהתורה ואלו חצו את הגבול ונמצאים מחוצה לה.
במקום להתייסר בניסיון לקבוע כללים בעניין, על כל אחד לפנות לרבו, ובעיקר לאחד מגדולי הדור שהוא הולך על פי הדרכתו, כדי להכריע בשאלה קשה ומורכבת מעין זו.

כיצד אדע שה' אוהב אותי?
'אדע' הוא בלשון עתיד, כאילו אנו מצפים לדבר שיתרחש בהמשך חיינו ועל ידו נדע. אבל ישראל יודעים מאז ומעולם שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, כמו שאומר הפסוק בפירוש: "אהבתי אתכם אמר ה'". והדברים חוזרים פעמים רבות אין ספור בתורה ובנביאים, במאמרי חז"ל, בראשונים ובאחרונים.
חז"ל ממשילים את ישראל לבת מלך שאביה אינו יכול להיפרד ממנה מרוב אהבתו אותה. הדבר נכון לא רק כשהיא זוכה לשלמות המעלה בהתנהגות של צדקות ושל דבקות, אלא אפילו כשישראל חוטאים הקדוש ברוך הוא אוהב אותם, כמו שאומר הנביא "שובו בנים שובבים", שגם בהיותם שובבים הם עדיין בנים אהובים.
דווקא מפני שאנו מאמינים בני מאמינים שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו בלא תנאי – דווקא מפני כך אנו משתדלים לחזור בתשובה ולהתרחק מהעבירות, מפני שהן מרחיקות אותנו ממנו יתברך. הוא מצדו אוהב אותנו, אבל מצדנו "עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין ה' אלוקיכם". וסוף כל סוף "ארפא משובתם" – מפני שאתם בנים אהובים.