במסכת סוטה מביאה הגמרא ברייתא המפרשת את פרשת בניית המזבח על הירדן ומשמעות המצווה של כתיבת 2 התורה עליו . וכך היא לשון הברייתא: כיצד כתבו ישראל את התורה ? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים...ואחר כך שדו אותם בסיד. אמר לו רבי שמעון : לדבריך, היאך למדו אומות העולם של אותו הזמן תורה ? אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושגרו נוטירין )רש"י: סופרים שלהם ( שלהם וקילפו את הסיד והשיאוה ) רש"י : והעתיקוה !( ועל דבר זה נתחתם גזר דינם , לבאר שחת – שהיה להם ללמוד ולא למדו ! 3 מכאן אנו למדים שכתיבת התורה על גבי המזבח המוצב על מעבר הירדן מתייחס גם לאומות העולם וקשריהם עם דברי התורה. 4 בעלי התוספות תמהים ושואלים מדוע ייענשו אומות העולם הרי עדיין יש להם 'פתחון פה' , היינו להסביר את העובדה שלא למדו, שהרי הם יאמרו וישאלו את הקב"ה : 'האם כפית עלינו הר כגיגית כשם שעשית זאת על עם ישראל' ? ואם לא – הרי מדוע ניענש על אי לימוד התורה ?! 5 מרן הרב זצ"ל מבחין בין הדברים וקובע כי 'פתחון פה' של הצדקה לאי-לימודם - יש לאומות העולם על מניעת קבלת שכר על לימוד לשם שמירת כל התורה עקב כך שעליהם לא כפה הקב"ה הר כגיגית כדרך שעשה לעם ישראל. אבל כאן – מחדש מרן הרב זצ"ל חידוש גדול- כאן מדובר בעונשם של אומות העולם שהיה להם ללמוד את התורה וממנה ללמוד את הדעות האמיתיות ואת המידות הישרות , וזאת- אף על פי שלא היו מקיימים את כל מצוות התורה , ואם היה הדבר מתרחש כך בעם ישראל אין ספק שהיה עם ישראל מקבל זאת בשמחה רבה , גם בלא כפייה – ובזה נבדל הוא מאומות העולם, ועל כך נחתם דינם שלא למדו ! מרן הרב זצ"ל מעניק כאן ערך מיוחד - לדעות האמיתיות ולמידות המוסריות הנכונות השייכות, כמובן, לתורה אך אינן זהות לקיומן של מצוות עשה ולא תעשה הכתובות בתורה. 1 מסכת סוטה , דף לה,ב 2 ספר דברים פרק כז א-ח 3 שם, כז,ב 4 שם מסכת סוטה דף לה,ב ד"ה ועל דבר זה 5 בפירושו 'טוב ראיה' למסכת סוטה שם