בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון141

השגחה שניינית

undefined

הרב נחמיה וילהלם

תשע"ז
2 דק' קריאה
בליל שבת האחרון הפתיע אותנו אלי עם סיפור אישי מרתק ונוגע ללב.
אלי נפצע קשה מאוד בשירותו הצבאי, ואיבד את הלסת ואת כל השיניים. הוא עבר סדרה שלימה של טיפולים והושתלה לו לסת חדשה. בינתיים הוא היה עם שיניים תותבות והיה צריך לעבור סדרה שלימה של השתלות שיניים, אבל הבירוקרטיה וההליכים הרבים שעוד ציפו לו שברו אותו והוא החליט לעזוב את הארץ לטיול בארצות הברית.
הוא שכר קרוואן והחל לנסוע ממקום למקום. בשבוע האחרון לטיולו הגיע לניו־יורק, ובמהלך הביקור בעיר הוא הגיע ל־770, בית המדרש המרכזי של חסידות חב"ד. הוא נכנס פנימה והצטלם ליד ארון הקודש, ואת התמונה שלח לחבר חב"דניק בארץ. בעודו מסתובב בשכונת קראון הייטס בברוקלין, עצר לידו רכב עם כמה חב"דניקים שהזמינו אותו להיכנס. הוא סרב בנימוס אבל אז אחד מהם הוציא את הטלפון, הראה לו את התמונה שלו ליד ארון הקודש ושאל אותו "זה אתה?". אלי המופתע אישר, והבחור אמר לו "קיבלנו הוראה להביא אותך להתוועדות בביתו של הרב יואל כהן". אלי סיפר: "לא יכולתי לסרב והצטרפתי אליהם, ישבנו בהתוועדות מרתקת במשך כמה שעות כשבמהלכה ר' יואל אמר לי שאני צריך לנסוע לאוהל של הרבי. אמרתי לו שאני לא מבטיח אבל אשתדל.
"ביום האחרון לפני נסיעתי לארץ, בדרכי לשדה התעופה אכן נסעתי לאוהל והתפללתי שם ומאוד התרגשתי. במטוס בדרך לארץ התחלתי להרגיש פספוס שהייתי באוהל כל כך מעט זמן. מכל הטיול הארוך שלי זה היה המקום שהכי ריגש אותי, ולא מיציתי. הגעתי לארץ והסתובבתי בהרגשה לא טובה, לאחר הרבה מחשבה קניתי כרטיס וחזרתי לניו־יורק. מהשדה נסעתי ישר לאוהל, התפללתי שם הפעם באריכות יתרה וכשיצאתי עצר אותי בחור ישראלי מבוגר ושאל אותי מה קרה לשיניים שלי. סיפרתי לו את הסיפור והוא אמר לי שהוא רופא שיניים של משרד הביטחון והוא מוכן לטפל בי. אמרתי לו שאין לי כוח לכל הבירוקרטיה, אז הוא אומר לי 'רק תביא לי אישור מהצבא ואני אטפל בך מידית'. חזרתי לארץ ביחד אתו, והתחלתי לנסות לארגן את המסמך האחד שהייתי צריך. גם בשביל זה טרטרו אותי ממקום למקום והאישור עדיין לא בידי, בינתיים הגיעו החגים ופנה אלי אחד החברים החב"דניקים החדשים שהכרתי בניו־יורק והציע לי להצטרף אליו לחגים לוורנה שבבולגריה, הסכמתי והצטרפתי אליו.
"באחד הימים בוורנה ישבה מולי מישהי בסעודה, והציגה את עצמה כאחראית על נפגעי צה"ל, שמטפלת בדיוק באישורים שאני צריך. סיפרתי לה את כל הסיפור שלי ומיד כשהגעתי לארץ קיבלתי את האישור, וברוך השם, כפי שאתם רואים, עברתי כבר את כל הטיפולים הנדרשים ואני מרגיש הרבה יותר טוב".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il