ד' פרשיות ומשמעותן

מובא בירושלמי "אין מפסיקין בין פרה להחודש. אמר ר"ל: סימניהון דאלין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה" (מגילה פ"ג הל' ה'). נראה מכאן שיש קשר בין ד' פרשיות לד' כוסות, שהן כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמרו במצרים "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי" (בר"ר סוף פרשת וישב). ומפרש ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק ב', פרשת פרה ה'), ששלושת לשונות הגאולה מרמזים על יציאה מטומאת מצרים, דהיינו מג' קליפות הטומאה שהם "הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם", והלשון הרביעית של גאולה מרמזת על הגאולה עצמה. ובאו חז"ל ולמדונו שאחרי שיוצאים מהטומאה של מצרים הנ"ל צריך להכנס מיד וללא הפסק אל הקדושה של התורה הרמוזה בפרשת "החודש הזה לכם".

ונראה להוסיף ששלושת המידות הנ"ל קובעות את היחס אל העושר הגבורה והחכמה, העושר האמיתי הוא של השמח בחלקו ואינו מקנא בעשרם של אחרים. הגבורה האמיתית היא של מי שמתגבר על תאות יצרו. והחכמה האמיתית היא של מי שלומד מכל אדם ואינו חושש לכבודו, והחכמה מביאה לידי ענוה ש"תכלית הידיעה שלא נדע".

ועל זה מזהיר הנביא ירמיהו ח' "כה אמר ה' אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'".

וזה תוכן ד' הפרשיות : פרשת שקלים היא כנגד העושר, שמבין שעליו לתת לאחרים, וכמו שנאמר "את העני עמך" ומפרש אור החיים הק' שהקב"ה נתן את כספו של העני לעשיר ע"מ שיתן לו פקדונו. ומחצית השקל בא לתקן את הקנאה שקנאו האחים ביוסף "אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת מחצית השקל" (מדרש תנחומא פרשת כי תשא).

פרשת זכור היא כנגד הגבורה, להתגבר על עמלק שהוא השאור שבעיסה, ואיזהו גיבור הכובש את יצרו. כאשר היו ברפידים שרפו ידיהם מדברי תורה, מיד "ויבא עמלק", והתקון לכך להביט בידיו של משה שנתן את התורה, ומימינו אש דת למו, אז היו נוצחים את עמלק.

פרשת פרה היא כנגד החכמה, שכן "זאת חוקת התורה" ולא נתגלה סודה רק למשה רבינו שהיה בתכלית הענוה, וכן מרמזת טהרת הפרה "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב"אם הגביה עצמו כארז וגרם לו טומאה, לכן צריך להשפיל עצמו כאזוב. לעומת ג' קליפות הטומאה הנ"ל בא התקון של "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" היינו הדביקות בתורה ובנותן התורה. ע"י האדם מבין שהוא רק מחצית והקב"ה משלים אותו, ואז הוא מבין שעושרו ניתן לו לשם מצות ה'. כמו כן התורה היא תבלין ליצר הרע אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ מכח אש התורה. וכן כאשר מבטל עצמו לתורה זוכה לחדש בה חידושי תורה בחינת "החודש הזה לכם", מצוה המלמדת על כוחם של חכמי ישראל לחדש בתורה וכולה נתונה לשקול דעתם "אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים".

הלשון הרביעית של גאולה היא הגאולה החיובית ככתוב "ולקחתי אתכם לי לעם", והיא מרומזת בכתוב "השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי נאום ה'" ובזכות זה זוכים לגאולה השלמה.