מצאנו דעות ראשונים כי היו שלשה ארונות (הזכרנו אותן גם בדברינו לפרשת תרומה).
* הארון עם הלוחות, העשוי זהב מבחוץ ומבפנים, ועליו הכפורת והכרובים (שמות כ"ה).
* ארון העץ, שבו היו שברי הלוחות (דברים י').
* הארון השלישי קשור לנושא המלחמה, כמפורש בפסוקים: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י').
ניתן לומר כי נוכחות השכינה במחנה ישראל, מבטיחה את הניצחון במלחמה ואת חזרתם של רבבות החיילים בשלום לביתם.
נוכחותו של הארון בזמן המלחמה, נזכרת גם בספר שמואל, בדברי התוכחה המסותרה של אוריה החתי לדוד. ואלו דבריו: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים ..." (שמואל ב י"א יא).
ר"י מטראני (שם) הקשה: "אפשר שהיה משלח דוד הארון במלחמה, [אחר] שהעלה אותו בכבוד גדול?! (לעיר דוד)" ותירץ האברבנאל "וכבר כתבתי במה שקדם, שהארון הזה לא היה בו לא לוחות הברית ולא שברי לוחות, ולכן לא קראו ארון ברית השם, אבל היה ארון שעשו להביא בו האפוד והאורים והתומים, ...והיה עמהם תמיד במלחמה וכהן עמו כדי לשאול בהם בשעת הצורך".
לפי דבריו, אכן מדובר בארון שהיה מלווה את הצבא בשדה הקרב והאפוד והאורים ותומים היו מונחים בתוכו. לדבריו נוכחות הארון נדרשה לא מבחינה סגולית אלא מבחינה טכנית. במקרה הצורך היה אפשר לקבל תשובות והדרכה מהקב"ה תוך שימוש באורים ותומים.
ברשותכם, נציע את ההסבר הבא: כוחו של עם ישראל באחדותו. בזמן שהם מאוחדים הקב"ה משכין שכינתו עליהם. סנגוריית האחדות מתגברת גם אם הקיטרוג שנוצר מקורו בחטא החמור של עבודה זרה. כך לימדנו הנביא הושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד' יז) וכמו שפירשו חז"ל במדרש ההלכה: "ר' אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ושלום ביניהם כביכול אמר המקום אין השטן נוגע בהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו"
(ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מב).
האורים והתומים, עליהם חקוקים שמות כל השבטים, הם סמל האחדות. לכן דווקא הם נלקחים למלחמה, בארון מיוחד, כדי להבטיח את הנצחון.
כך הסביר ה"משך חכמה" את היעלמותם של האורים והתומים אחרי ימי דוד. מכיוון שבימי שלמה נזרע זרע הפירוד ומיד אחרי מותו נחלק העם ונתפלגו הממלכות, אי אפשר היה יותר להשתמש בהם. שהרי כל נסיון לשאול בהם היה מציף את בעיית הפילוג.
האורים והתומים מצטרפים בכך אל הכרובים העומדים על הכפורת, שהרי גם הם עומדים פנים אל פנים. אומנם ההסבר הרגיל הוא שעמידתם מסמלת את היחס בין ישראל והקב"ה, אבל אנו נציע שכאשר יהודים פונים אלו לאלה, ופניהם איש אל אחיו, הם בבחינת 'עושים רצונו של מקום".

בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר היבט רוחני נוסף של הארון ומתוך כך נבין עוד יותר את דבריו של אוריה החתי.
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה לאחדות "לך כנוס את כל היהודים",
ונזכה להיות בבחינת פנים אל פנים עם אחינו שבארץ ועם אבינו שבשמים.