זכין לאדם ולא מאדם

רש"י ותוס' נחלקו האם הדין של אין תופסים לבעל חוב במקום שחב לאחרים שייך בשליחות. לפי קצוה"ח אסור לקחת ממישהו משהו למרות שאם הוא היה יודע הוא היה רוצה בלקיחה זו, כמו במכירת חמץ. לפי זה, ההיתר למכור חמץ מופקד נובע משני מקורות אפשריים- א. הפיקדון שייך במובנים מסויימים לשומר. ב. מדין השבת אבידה- ראה היאך תשיבנו לו.