- הלכה מחשבה ומוסר
- מועדי חודש איר
טז איר תשע"ז
תורת הסוד חלק ג'
אתמול ראינו תכלית אחת בלימוד רזי תורה: על פי הרמח"ל לימוד זה מסייע להעמיק את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. היום נוסיף ונראה נימוקים נוספים מדבריו:
תכלית שניה - ידיעת חשיבות המצוות.
זה לשון רבנו הרמח"ל בהקדמה ל"מאמר ויכוח":
"וכאן (היינו כשהקדוש ברוך הוא גילה סודותיו לעם ישראל) ראו גודל התורה והמצוות, מה עניינם, ואיך הם פועלים הפעולות הגדולות בכל הבריאה. וראו כל דקדוקי מצוות במה הם תלויים וכמה הם צריכים (= נצרכים) מאד מאד"
היינו שהמעמיק בחכמת האמת, מבין את גודל ענין המצוות וממילא הוא מקפיד יותר בדקדוקיהן. וגם בדברים שבעיניים חיצוניות של פשט בלבד נראים פרטים חסרי משמעות, באה חכמת הנסתר ומגלה לנו כי כל פרט ופרט במעשי האדם פועל פעולות גדולות בעולמות העליונים.
בשולי תכלית זו יש להעיר כי בימינו אנו סובלים רבות מקבוצות שונות שלא הפנימו את הרעיון כי למצוות רבדים על רבדים, עמוקים מני ים ועושם במצוות לפי קוצר השגתם כבתוך שלהם, מוסיפים ומורידים על פי כל מיני מוסכמות חברתיות ואופנות חולפות בקלות רבה מדי. ומעט צרי ותרופה למחלה זו אפשר למצוא בהעצמת פנימיות התורה.
תכלית שלישית - להשביע רעבון הנשמות.
תכלית זו היא המשך של התכלית הראשונה שהיא עוד מטרה המתמלאת מתוך ידיעת הבורא. בהמשך של אותו מאמר:
"... לנשמות, שהן תאבות לאור באור החיים בקרבתו יתברך ולעמוד בסודו, כי לכך נוצרו שיהיו חסרות מן האור הזה (היינו מתאוות לו תמיד) ... ועל זה היה דוד המלך אומר: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים, כן בקדש חזיתיך" וגו', כי תאוותו היתה זאת - להתענג בתענוג ידיעת כבודו יתברך, שבידיעה הזאת הנשמה מתרווית, ושבעה מאור השכינה הקדושה.
תכלית רביעית - ביסוס האמונה
זה לשון רבינו בתחילת ספרו הגדול קל"ח פתחי חכמה:
"יסוד האמונה ועיקר החכמה הוא ייחודו העליון יתברך שמו, לפיכך זה מה שצריך לבאר ראשונה וזה כי כל חכמת האמת אינה אלא חכמה מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או נעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך הנכון מן הא-ל האחד ברוך הוא, וגלגל הכל, להביאו אל השלימות הגמור באחרונה. ופרטות החכמה הזאת הוא רק פרטות ידיעת ההנהגה בכל חוקותיה ומסיבותיה"
על ידי לימוד חכמת האמת מכירים לומדיה את אמתות האמונה ולמדים ומכירים את דרכי הנהגת הבורא את העולם.
יוצא מדברי רבינו שאם אדם רוצה לבסס את אמונתו על הבנה עמוקה ואמיתית של כל מה שקורה בעולם, הוא חייב להזדקק לפנימיות התורה, המסבירה את עומק דרכי ההנהגה האלוקית.
תכלית שניה - ידיעת חשיבות המצוות.
זה לשון רבנו הרמח"ל בהקדמה ל"מאמר ויכוח":
"וכאן (היינו כשהקדוש ברוך הוא גילה סודותיו לעם ישראל) ראו גודל התורה והמצוות, מה עניינם, ואיך הם פועלים הפעולות הגדולות בכל הבריאה. וראו כל דקדוקי מצוות במה הם תלויים וכמה הם צריכים (= נצרכים) מאד מאד"
היינו שהמעמיק בחכמת האמת, מבין את גודל ענין המצוות וממילא הוא מקפיד יותר בדקדוקיהן. וגם בדברים שבעיניים חיצוניות של פשט בלבד נראים פרטים חסרי משמעות, באה חכמת הנסתר ומגלה לנו כי כל פרט ופרט במעשי האדם פועל פעולות גדולות בעולמות העליונים.
בשולי תכלית זו יש להעיר כי בימינו אנו סובלים רבות מקבוצות שונות שלא הפנימו את הרעיון כי למצוות רבדים על רבדים, עמוקים מני ים ועושם במצוות לפי קוצר השגתם כבתוך שלהם, מוסיפים ומורידים על פי כל מיני מוסכמות חברתיות ואופנות חולפות בקלות רבה מדי. ומעט צרי ותרופה למחלה זו אפשר למצוא בהעצמת פנימיות התורה.
תכלית שלישית - להשביע רעבון הנשמות.
תכלית זו היא המשך של התכלית הראשונה שהיא עוד מטרה המתמלאת מתוך ידיעת הבורא. בהמשך של אותו מאמר:
"... לנשמות, שהן תאבות לאור באור החיים בקרבתו יתברך ולעמוד בסודו, כי לכך נוצרו שיהיו חסרות מן האור הזה (היינו מתאוות לו תמיד) ... ועל זה היה דוד המלך אומר: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים, כן בקדש חזיתיך" וגו', כי תאוותו היתה זאת - להתענג בתענוג ידיעת כבודו יתברך, שבידיעה הזאת הנשמה מתרווית, ושבעה מאור השכינה הקדושה.
תכלית רביעית - ביסוס האמונה
זה לשון רבינו בתחילת ספרו הגדול קל"ח פתחי חכמה:
"יסוד האמונה ועיקר החכמה הוא ייחודו העליון יתברך שמו, לפיכך זה מה שצריך לבאר ראשונה וזה כי כל חכמת האמת אינה אלא חכמה מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או נעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך הנכון מן הא-ל האחד ברוך הוא, וגלגל הכל, להביאו אל השלימות הגמור באחרונה. ופרטות החכמה הזאת הוא רק פרטות ידיעת ההנהגה בכל חוקותיה ומסיבותיה"
על ידי לימוד חכמת האמת מכירים לומדיה את אמתות האמונה ולמדים ומכירים את דרכי הנהגת הבורא את העולם.
יוצא מדברי רבינו שאם אדם רוצה לבסס את אמונתו על הבנה עמוקה ואמיתית של כל מה שקורה בעולם, הוא חייב להזדקק לפנימיות התורה, המסבירה את עומק דרכי ההנהגה האלוקית.

ר' עקיבא חלק א'
ה אייר תשע"ז
בשביל הנשמה | ה אייר תשע"ז

ל"ג בעומר – חלק ה'
כ"ב אייר תשע"ז
בשביל הנשמה | כ"ב אייר תשע"ז

הרמב"ם חלק ב'
יא איר תשע"ז
בשביל הנשמה | יא איר תשע"ז

הרמב"ם חלק ב'
ח אייר תשע"ז
בשביל הנשמה | ח אייר תשע"ז

בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד.

ל"ג בעומר – חלק ד'
כ"א אייר תשע"ז
כ"א אייר תשע"ז

ארץ ישראל חלק ב'
י"ט סיוון תשע"ד
י"ט סיוון תשע"ד

פרק י"א חלק י"ב
ב' סיון התשע"ה
ב' סיון התשע"ה

מצוות חלק ז'
כ"א סיון תשע"ז
כ"א סיון תשע"ז
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
חכמת התורה וחכמות החול
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
האם מותר לפנות למקובלים?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

קרוב אליך פרשת בהעלותך תשפ"ג
גליון מספר 468
רבנים שונים | סיון תשפ"ג
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיעור 23 -פרקים מ"ט , נ"א - נ"ב
הרב אליהו ברין | ט"ו סיון תשפ"ג
