- פרשת שבוע ותנ"ך
- תצוה
מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה פרשת תצוה
כח, ב
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.

קרוב אליך תצווה תשפ"א
גיליון 358
רבנים שונים | י"ב אדר תשפ"א

כתית למאור
הרב אביחי קצין | ז' אדר תשס"ז

המשפט העברי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
חלק ג
הרב יוסף כרמל | אדר א תשפ"ב
בגדי הכהונה מבטאים את קדושת הכהנים
שיחת מוצ"ש פרשת תצווה תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א אדר א' תשפ"ב
מסירות או התמסרות?
לו הייתי רוטשילד
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה מברכים על מנה אחרונה?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה כבד לך?
איך עושים קידוש?
למטר השמיים

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה

טיהור ממזרים
אבני המקום כרך ט"ו
הרב אורן צוויק | איר תשע"ג

פרק ג'
י"א תמוז תשע"ג
בשביל הנשמה | י"א תמוז תשע"ג
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

מסכת עירובין פרק ד משנה ב,ג
רבנים שונים | יז שבט תשפ"ג
אחרי השיא מגיעה הנפילה
שיעור 10 - פרק ב' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | י"ד שבט תשפ"ג
