- פרשת שבוע ותנ"ך
- תצוה
מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה פרשת תצוה
כח, ב
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
פורים - הקב"ה מתגלה בדרך הטבע
שיחת מוצ"ש פרשת תצווה תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א אדר תשפ"ג
רמב"ן על פרשת תצווה - חלק א'
הרב חיים כץ | ח' אדר א' תשפ"ב

קרוב אליך תצווה תשפ"א
גיליון 358
רבנים שונים | י"ב אדר תשפ"א
עניינים של הבגדים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א אדר א' תשס"ח

ר' אבישי לקס ור' גילעד ליפשיץ

מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה - פרשת ויחי
טבת התשע"ז

מיקוד לרמב"ן על התורה- פרשת תולדות
כסלו תשע"ז

מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה - עקרונות למיקוד
על פי מה נערך המיקוד לרמב"ן?
טבת התשע"ז

מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה - פרשת ויגש
טבת התשע"ז
דיני פרשת זכור
קילוף פירות וירקות בשבת
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
דיני קדימה בברכות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה תמיד יש מחלוקת?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
סגולותיו של חודש ניסן
הרב דב בערל וויין | ניסן תש"ע

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד
