- מדורים
- הראי"ה בפרשה
גליון 283
'למקרא העדה ולמסע את המחנות'
עם ישראל יוצא לדרכו הארוכה כשהוא שוכן לשבטיו, ואף נוסע 'מהכא להתם' לפי סדר המחנות המדויק לפרטי
פרטים. חלוקה זו והדיוק הזה זוכים להערכה עצומה גם מגדול אויביו של ישראל : בלעם הרשע: ודבריו היו "וירא
1 את ישראל שוכן לשבטיו... מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!".
וחז"ל במדרש מרחיבים וקובעים כי
"מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל"
2
. חלוקה זו שימשה עד גלות וחורבן בית ראשון, אך התמוססה
לחלוטין בגלות בית שני.
לביטול החלוקה הזו לשבטים ישנן השלכות הלכתיות עצומות במיוחד לעניין שמיטין ויובלות, ועוד.
אם כן, עובדה זו הלוא היא הפסד גדול ועצוב לנו, ולכאורה ללא תקנה.
והנה מצאנו בדברי הרב זצ"ל נחמה ואורות מאופל, והם לפנינו בשתי פנים :
3 במאמרו החשוב "מסע המחנות"
קובל הרב על השימוש הנרחב בחלוקה המגזרית: 'דתיים וחילונים'. הציבור הוא
אחד, אמנם בעל מגוון רמות ואיכויות, אך מחובר. ואילו הפלגנות - הינה לדעתו, תופעה מלאכותית, הקורעת את
אחדות העם, ומאפשרת 'לברוח' מאחריות לתיקון ותשובה עצמית. שהרי קל כך לתלות כל אשם ב"הם",
שמתנגד ל"אנחנו". ולכן הוא מסיק בתוקף כי - "אין לנו עצה אחרת,כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל
מחנותינו... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוסלטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה... נתוודע איש אל אחיו
בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי".
נמצא ששם ישראל הכללי מאפשר להביט על הטוב שבכל ענפיוהפרטיים. אך הלוא עדיין קשה, שכל זה מאד
בדיעבד , ומדוע נגזר עלינו לאבד את הטוב שבשבטיות?
4 ועוד : בספר ה'אורות' מעמיק הרב להסביר: "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה"
הכיצד? משום שאילו המשיכה החלוקה גם לתוך הגלות, היינו מתפרדים חלילה ללא תקנה. אמנם, כאמור, יש
בטשטוש הפסדים גדולים לחלק ממעלותינו כעם - "אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעיים, אבל בפנימיות
החיים חיה היא הנשמה הכללית,שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה,
המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה
5 וישועה, וישראל ישוב על מכונו,וכח שבטיו ישוב אליובאחדות הרמונית".
הנשמה הכללית שלנו התעוררה
בפנימיותה דווקא בזכות העמעום החיצוני, וכך תוכל בבוא העת לשוב ולהנביע מתוכה גם את כל מעלות החלוקה
לשבטים, ללא הנזקים שבה, במהרה בימינו.
1
ספר במדבר פרק כד ב-ה
2
במדבר רבה , פרשה ב , ד
3
מאמרי הראי"העמוד 76
4
אורות, ישראל ותחייתו, פרק כז
5
שם
הערה : לאחרונה פורסם ספרו של ה' עוז בולמן הי"ו 'שבטים' וראוי לעיין בו ובתכניו.
פרטים. חלוקה זו והדיוק הזה זוכים להערכה עצומה גם מגדול אויביו של ישראל : בלעם הרשע: ודבריו היו "וירא
1 את ישראל שוכן לשבטיו... מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!".
וחז"ל במדרש מרחיבים וקובעים כי
"מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל"
2
. חלוקה זו שימשה עד גלות וחורבן בית ראשון, אך התמוססה
לחלוטין בגלות בית שני.
לביטול החלוקה הזו לשבטים ישנן השלכות הלכתיות עצומות במיוחד לעניין שמיטין ויובלות, ועוד.
אם כן, עובדה זו הלוא היא הפסד גדול ועצוב לנו, ולכאורה ללא תקנה.
והנה מצאנו בדברי הרב זצ"ל נחמה ואורות מאופל, והם לפנינו בשתי פנים :
3 במאמרו החשוב "מסע המחנות"
קובל הרב על השימוש הנרחב בחלוקה המגזרית: 'דתיים וחילונים'. הציבור הוא
אחד, אמנם בעל מגוון רמות ואיכויות, אך מחובר. ואילו הפלגנות - הינה לדעתו, תופעה מלאכותית, הקורעת את
אחדות העם, ומאפשרת 'לברוח' מאחריות לתיקון ותשובה עצמית. שהרי קל כך לתלות כל אשם ב"הם",
שמתנגד ל"אנחנו". ולכן הוא מסיק בתוקף כי - "אין לנו עצה אחרת,כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל
מחנותינו... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוסלטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה... נתוודע איש אל אחיו
בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי".
נמצא ששם ישראל הכללי מאפשר להביט על הטוב שבכל ענפיוהפרטיים. אך הלוא עדיין קשה, שכל זה מאד
בדיעבד , ומדוע נגזר עלינו לאבד את הטוב שבשבטיות?
4 ועוד : בספר ה'אורות' מעמיק הרב להסביר: "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה"
הכיצד? משום שאילו המשיכה החלוקה גם לתוך הגלות, היינו מתפרדים חלילה ללא תקנה. אמנם, כאמור, יש
בטשטוש הפסדים גדולים לחלק ממעלותינו כעם - "אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעיים, אבל בפנימיות
החיים חיה היא הנשמה הכללית,שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה,
המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה
5 וישועה, וישראל ישוב על מכונו,וכח שבטיו ישוב אליובאחדות הרמונית".
הנשמה הכללית שלנו התעוררה
בפנימיותה דווקא בזכות העמעום החיצוני, וכך תוכל בבוא העת לשוב ולהנביע מתוכה גם את כל מעלות החלוקה
לשבטים, ללא הנזקים שבה, במהרה בימינו.
1
ספר במדבר פרק כד ב-ה
2
במדבר רבה , פרשה ב , ד
3
מאמרי הראי"העמוד 76
4
אורות, ישראל ותחייתו, פרק כז
5
שם
הערה : לאחרונה פורסם ספרו של ה' עוז בולמן הי"ו 'שבטים' וראוי לעיין בו ובתכניו.

הציצית והמרגלים
גליון 231
הרב אמיר דומן | סיוון תשע"ו

דיינים 'סמוכים' - הם גילוי אחדות ד'
הרב חיים סלומון | שבט תשע"ט

תורה בד' אמות או מדינת הלכה?
גליון 386
הרב ש"י לוי | סיוון תשע"ט

הכח להאמין בקדושת עצמנו
גליון 331
הרב עומר דוידוביץ | סיוון תשע"ח

הרב אמיר דומן
הישיבה הגבוהה "מעלה אליהו

'למקרא העדה ולמסע את המחנות'
גליון 283
סיון תשע"ז

"אל הכהן ואל השופט"
אלול תשע"ו

הציצית והמרגלים
גליון 231
סיוון תשע"ו

אסרו חג בעבותים
הראיה בפרשה גליון מס 223
ניסן תשע"ו
בריאת העולם של פסח
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
סוכת עראי דיגיטלית
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך ללמוד גמרא?
למה תמיד יש מחלוקת?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מסירות או התמסרות?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
שתי דקות על בדיקת חמץ
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

סדר ט"ו בשבט לפי שיטתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

רק יצאנו לחירות! כבר חוק ומשפט?
הרב יוסף כרמל | יג שבט תשפ"ג
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג

האם חיות מחמד הם מוקצים?
הרב בצלאל דניאל | יד שבט תשפ"ג
