1" בארצם לא תנחל"
מרן הראי"ה קוק זצ"ל , מכוון אותנו בהתייחסו לפרשת השבוע, לראיית עם ישראל כמקשה אחת. אכן, יש לעם
משימות שונותו ומגוונות, . אולם אלו נחלקות בין ציבורים שונים. לכל ציבור משימותיו שלו המותאמות לו.
התרכזות כזאת, של כל פרט באותו ציבור, בתחום משימותיו, מאפשרת מיצוי היכולת למען העם כולו.
ולכאורה, החלום הגדול של התנחלות בארץ לא יתגשם ולא יחול על 2 הקב"ה אומר לאהרון: כי "בארצם לא תנחל "
בניו. הייעוד המוביל את בני ישראל ממצרים, דרך שנות המדבר, לארץ ישראל, לא עומד לכאורה להתמלא !
. אולם, דבר זה איננו בבחינת עונש. להיפך, לבני אהרון, 3 ויתירה מזו : אפילו "וחלק לא יהיה לך בתוכם "
4 הכוהנים, יש משימה נעלה יותר. "אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל"
.
כי הפעילות האישית של האדם בענייני קרקעות וכיבוש, פוגם ביחס האידיאלי 5 בכתביו מסביר מרן הרב 4 קוק
ובקדושה של יישוב הארץ. והכוהנים אשר הם נושאי לפיד המהות והעיקרון , ומתוקף מהותם ומעמדם הם נעלים
מכל עיסוק בצד המעשי של ההתיישבות, ומן המלחמה והביזה הכרוכים במלחמה.
גם את צידו השני של העניין וכותב כי 'אלו המוכשרים לעשייה המעשית- 6 ועוד מוסיף מרן הרב קוק 5 במקום נוסף
נועדו לה. שם היא יכולתם המרבית. וביסוד החלוקה הזאת הוא חוסר המסוגלות שלהם לתפוס לעומק את העניין
האלוקי. לפחות בטהרה הדרושה להיות יסוד לעבודת ד המתמדת . לעומתם, יש בנפשם של הכוהנים יכולת
להאיר את הצורה האידיאלית של עבודת ד .'
אלו למעשה משמרי הקודש. כל חגווי נשמתם מלאים בתוכן האידיאלי של העולם. סוד האלוקי המוחלט שבהוויה
הוא בלבד תוכן חייהם. ולכן, אסור להטיל עליהם שום עול אחר אשר חורג מן העיקר. הרוח - היא משימתם ולא
חיי המעשה. נחלתם היא בד' ולא בעניינים ארציים של מלחמה וביזה.
התובנה הזאת, של שלימות העם, כשכל ציבור בתוכו מתרכז במשימותיו על פי יכולותיו, מובילה אותנו מהתחום
האגואיסטי-הפרטי אל המרחב הציבורי של ישות לאומית אחת בעלת יכולת מיצוי של מירב יכולותיה, להגשמת
האידיאל האלוקי בעולם , בצורה הטובה והנעלה ביותר.
ספר במדבר, פרק י, כ 1
שם 2
שם 3
שם 4
שמונה קבצים , קובץ א , אות תפג 6 שמונה קבצים, קובץ ג, אות קנא 5