בס"ד
עיקרי ההלכות
א.בתשעה באב חל איסור ללמוד בדברי תורה מאחר ו'פקודי ה' ישרים משמחי לב'
ב.למנהג הספרדים ומעט מן האשכנזים האיסור חל רק בהיכנס הצום, מאידך, רבים מן האשכנזים מחמירים כבר מחצות יום ח' אב
ג.גם ביום י' אב נוהגים חלק ממנהגי האבלות: רחיצה, אכילת בשר ושתיית יין, כיבוס וגילוח.

א. לימוד תורה בערב תשעה באב
כידוע בליל תשעה באב וביומו חל איסור ללמוד בדברי תורה רגילים מחמת ו'פקודי ה' ישרים משמחי לב', לכן יש ללמוד רק בדברים הרעים (כגון אגדות החורבן, איוב, פרקי הפורענות שבירמיה וכדומה) 1 .
רבים מן האשכנזים נוהגים באיסור זה כבר ביום ח' אב מחצות היום. בטעם הדבר כתב החת"ס "דכל מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גביה בלילה ונכנס לאבל כשהוא שמח" 2 .
אמנם יש מגדולי הפוסקים שאין דעתם נוחה מחומרה זו, ולדעתם רב הנזק מהתועלת שבחומרה זו, משום שמחמת חומרה זו בטלים לגמרי מהלימוד, ובאמת מנהג הספרדים וקצת מהאשכנזים ללמוד כדרכם בערב תשעה באב ורק בהיכנס הצום מפסיקים מללמוד בדברים המשמחים 3 .

ב. מדיני י' באב
חז"ל קבעו את התענית על חורבן הבית לתאריך בו החלה שריפתו. אולם עיקר השריפה והחורבן היו למחרת, ביום י' אב. לכן יש כמה מנהגי אבלות שנוהגים גם בי' אב 4 :
א. רחיצה- לספרדים: מעיקר הדין מותר מיד בצאת הצום, יש מחמירים עד י' אב (בחצות היום). לאשכנזים: אין להתרחץ עד חצות יום י' אב
ב. אכילת בשר ושתיית יין: מנהג האשכנזים להימנע מכך עד חצות יום י'. מנהג הספרדים להימנע מכך עד שקיעת החמה ביום י'.
ג כיבוס וגילוח- לספרדים: מותר מיד ויש נמנעים עד י' אב (בחצות היום). לאשכנזים: אסור עד י' אב (בחצות היום).