לב הלימוד - הלכות עדות ד'

פרק י''ח – העידו בשקר
הדין: אם באו עדים אחרים ואמרו לראשונים שבשעת המעשה הם היו במקום אחר – הרי הזימום, ועושים להם כפי שרצו לעשות בעדותם; אך אם הכחישו את המעשה עצמו, ואמרו שהיה באופן אחר – הרי הכחישו, ושתי העדויות בטלות. [א-ח]
פרק י''ט – הזמה
הדין: בכדי להזים את העדים, יש לוודא שהם לא יכלו להספיק להגיע מהמקום השני למקום הראשון. ועדי שטר אינם מוזמים כיון שיתכן שזהו שטר מאוחר. [א-ג]

רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי (24)

הרמב"ם היומי

add_alert

23 - הלכות עדות פרק כ"ב - הרמב"ם היומי

24 - לב הלימוד - הלכות עדות ד'

טען עוד

פרק כ' – ענישת הזוממים
הדין: עדים זוממים אינם נענשים במקרים הבאים: א) שהוזמו לפני גמר דין; ב) שהוזמו לאחר שהלה נהרג; ג) שמתחילה לא היו ראויים להעיד; ד) שרק חלק מהקבוצה הוזם, ולא כולה; ה) שהוזמו מזימיהם; ו) שהעידו על טריפה שהרג. [א-י]
פרק כ''א – תשלומי הזוממים
הדין: בכל מקרה שעדים זוממים העידו על דבר שיש בו תשלום, הם משלמים כמה שהלה היה אמור לשלם או כמה שהלה היה מוכן לשלם בכדי למנוע את המצב הזה (כמפורט). [א-י]
פרק כ''ב – הכחשה
הדין: שני קבוצות עדים שהכחישו זה את זה, אינם נאמנים בנושא זה, וכן לא במקרה ששני הצדדים מצטרפים לעדות אחרת, שכן בוודאי יש כאן שקר. מה שאין כן אם כל קבוצה מעידה בפני עצמה, נאמנים. [א-ה]