ברכה בחנוכת בית כנסת חדש בארץ ישראל

הקדמה
ביום העצמאות תשס"ה נחנך ברוב פאר והדר בית הכנסת החדש בכפר דרום ת"ו. היה זה לאחר ריכוז מאמצים גדולים מצד תושבי כפר דרום ומספר קבלנים, שקיבלו על עצמם לסיים את בניית בית הכנסת תוך פרק זמן קצר. 1 לצערנו גם בית כנסת זה, כמו בתי כנסת האחרים בגוש קטיף, נחרב לאחר מספר חודשים, עם גירושם של תושבי כפר דרום ת"ו, והחרבת הבתים. 2

ביחס לבונה בית פרטי נאמר במשנה בברכות פ"ט מ"ג:
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו.
ובגמרא בברכות נט ע"ב, נאמר:

שבות יהודה וישראל (32)

הרב יהודה זולדן

add_alert

2 - עזה בימי התנאים והאמוראים

3 - ברכה בחנוכת בית כנסת חדש בארץ ישראל

4 - שינה בסוכה במקום סכנה

טען עוד

תניא, בנה בית חדש וקנה כלים חדשים – אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה, שלו ושל אחרים – אומר הטוב והמטיב.
האם יש לברך ברכה על חנוכת בית כנסת?

א. הטוב והמטיב, שהחיינו
האם מברכים על חנוכת בית כנסת, ואם כן איזו ברכה? במשנה ובגמרא ואף בראשונים לא מצאנו התייחסות לשאלה זו. הרב יעקב חאגיז (שו"ת הלכות קטנות, חלק ב, סי' קעט) כתב:
שאלה: קהל שבנו או שקנו בית הכנסת, אם מברכין? תשובה: יעמוד הש"ץ ויברך בקול רם: בא"י הטוב והמטיב. ואם נסתר וחזרו ובנאוהו נראה נמי דמברכין, דפנים חדשות באו לכאן.
הרב משה סופר (שו"ת חתם סופר, או"ח סי' נג) הביא את דברי הרב יעקב חאגיז, וציין שבעל הלכות קטנות לא הביא מקור לדבריו. החתם סופר מביא שם כי הפוסקים דנים ביחס לברכת שהחיינו בקניית ספר חדש. יש הסוברים שלא מברכים כי מצוות לאו להנות ניתנו, ויש הסוברים שמברך בשל הקניין, שהרי לא גרע מכלי חדש, ומוסיף:
ואם כן יש לומר דוקא יחיד הקונה ספר תורה, או אפילו ציבור שבנו בית הכנסת דהוי ליה קנין חשוב ולאו כל יומא מתרחיש. אבל ספר תורה של ציבור, אף על גב דעניים הם מכל מקום לא יגיע לכל אחד על חלקו מנה חשובה שראויה לברך על הקנין, ואי משום מצוה, הא לאו ליהנות ניתנו. ולא יהא אלא ספק, מכל מקום ספק ברכות להקל ולא יברכו. 3
לפיו, יש מקום לברך הטוב והמטיב עם סיום בניין בית כנסת חדש בשל השמחה על הקניין שיש לכל אחד בו, לעומת ספר תורה של רבים שאין לברך עליו, מאחר שאין לכל אחד חלק בו, ומצוות לאו ליהנות ניתנו.
במקום אחר דן הרב משה סופר (שו"ת חתם סופר, או"ח סי' קנו) על ברכה בחנוכת בית כנסת חדש שנבנה במקום קודמו שנשרף. בתוך דבריו הוא מספר:
והנה נהירנא אלוף נעורי הרב מורנו הרב מענדל לילג ז"ל רב בבית המדרש בפ"פ סיפר לי, שהיה הוא תלמיד מובהק של הגאון הגדול מו"ה דוד שטרויז כ"ץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק פיורדא ותחלתו היה ראש בפפ"ד, וכשנסע מפ"פ ודרש בפיורדא בבית הכנסת, יען היה שמו דוד, התחיל ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וכו' (או אפשר הטוב והמטיב לא נהירנא), נראה שהיה הגאון ז"ל מסופק וחש לברכה לבטלה על כן עביד כנ"ל.
לאחר דיונו בסוגיה זו הוא כותב:
נראה מהגאון ז"ל מדעסיק בחינוך בית הכנסת בהאי ענינא נראה שבירך ברבים הטוב [והמטיב], ושהחיינו ודאי לא בירך, חדא שמביא דברי מגן אברהם לקמן סוף סימן רכג, ועוד לא שייך שהחיינו אבית הכנסת שנשרף, אבל הטוב [והמטיב] שייך, דאפילו אהרוגי ביתר תיקנו כשניתנו לקבורה [תענית לא ע"א] הכא נמי כשזכו לפאר בית אלוקינו ולרומם חורבותיו יברכו.
ומסיק לבסוף:
היוצא מדברינו – המברך אינו מפסיד, וטוב בתוך דרשה בשבת להמשיך הענין עד שיבא לכעין שכתבתי בשם הגאון מהר"ד שטרויז כ"ץ זצ"ל, והמברך יתברך.
לפיו, ניתן לברך הטוב והמטיב, אך עדיף להבליע זאת כציטוט של פסוק.
החיד"א כותב (מחזיק ברכה, או"ח סי' רכג ס"ק א) שנכח בחנוכת בית כנסת והרב בירך שהחיינו, ושמע שכך נהגו בחנוכת בית כנסת באמסטרדם, אך היה מי שחלק על כך. לפיו, אכן אין לברך שהחיינו מפני שהיא נתקנה לשמחת היחיד, וכאן זו שמחה של הציבור. עוד הוא מציין שהרב יעקב חאגיז בספר הלכות קטנות הורה לברך הטוב והמטיב, אך לא שהחיינו. ומכאן שהתנגדותו היא לברכת שהחיינו, אך לא לברכת הטוב והמטיב.
המשנה ברורה (סי' רכג ס"ק יא) פוסק לברך הטוב והמטיב:
קהל שבנו או קנו בית כנסת יעמוד שליח ציבור ויברך בקול רם הטוב והמטיב להוציא את כולם. 4
הנצי"ב בהעמק שאלה, שאילתא קעא, עמ' שלט, כותב שיש לברך שהחיינו:
הזוכה לבנות בית מדרש לרבים דהיא מצוה שיש בה כבוד ותפארת לו מן האדם ובכלל מזכה הרבים, ראוי לברך שהחיינו.
ויש לומר, שיש לברך כך אם אדם בנה באופן אישי ובית הכנסת שייך לו באופן פרטי, אלא שהוא מזכה את הרבים.
יש פוסקים הסוברים שאין לברך כלל, לא ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב והמטיב. כך כותב הרב חיים פלאג'י, בשו"ת לב חיים (חלק ב, סי' מג), בשם ספר שער הזקנים (בית מלוא דף פב ע"ג):
וכן דעתי מסכמת שלא לברך ברכת הטוב והמטיב ולא ברכת שהחיינו, בפרט דקיימא לן ספק ברכות להקל. 5
הטעם הוא שבית הכנסת נועד לתפילה בלבד, ולא ליהנות ממנו, וכפי שכתבו הפוסקים שאין לברך שהחיינו על קניית תפילין חדשים או קניית ספר חדש וכד'. 6 כיוון שכך, זהו ספק ברכות, והכלל הוא להקל.
אמנם יש שהציעו שהמברך ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש, ויברך שהחיינו ויוציא את הקהל כולו, אך יאמר שהוא לובש בגד חדש או הניח פרי חדש, כדי שלא יחשבו שהוא מברך רק על בניין בית הכנסת. 7 הרב רפאל אהרון בן שמעון, שו"ת נהר מצרים, הלכות בית כנסת, סעיף ז, כותב שכשחנכו בניין בית כנסת במצרים, הורה לברך הטוב והמטיב, ואח"כ שהחיינו על פרי חדש.

ב. מציב גבול אלמנה
הרב יהודה אסאד היה נחשב בהונגריה לפוסק שאחרי החתם סופר. אף הוא נשאל על ברכת שהחיינו עם סיום כתיבת ס"ת, והשיב על כך בשו"ת יהודה יעלה, חלק א, יו"ד סי' רעז:
זה לשון הגאון בספר ברכי יוסף סימן ע"ר ביורה דעה: יש נוהגין דהקונה ספר תורה מברך שהחיינו. ובמקומנו המברך שהחיינו לובש בגד חדש בעת ההיא לפי שיש חולקין וכו', עכ"ל. והיינו כמו שכתב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תר סעיף ב) לענין שופר ביום ב' דראש השנה הכי. וכן ראוי לנהוג לעניות דעתי גם בבני הקהל אחר שגמרו בנין בית כנסת חדשה.
לפיו יש לברך שהחיינו בחנוכת בית כנסת חדש, ומאחר שיש בדבר דעות שונות, יש לברך על פרי חדש, וכשם שנהוג לעשות ביום ב' של ראש השנה.
הוא דן שם בעניינים הקשורים לברכת שהחיינו, וממשיך:
שוב מצאתי בתשובות הלכות קטנות סימן קעט מחלק ב, קהל שבנו או קנו ביהכ"נ אם מברכין וכו' יעמוד שליח ציבור ויברך בקול רם בא"י הטוב והמטיב, ואם נסתר וחזרוהו ובנאוהו נראה נמי דמברכין דפנים חדשות באו לכאן ולא דמי למכר וחזר וקנה עכ"ל, עיין סימן קע"ו שם. ולעניות דעתי לברך על בנין בית הכנסת בחינוכו ברבים בא"י וכו' מציב גבול אלמנה , דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים. שוב מצאתי בפרי מגדים אורח חיים סימן רכד במשבצות, וזה לשונו: וכן בתי כנסת ביופין ברוך מציב גבול בלא שם מלכות, ע"ש. ועין מה שכתבתי לקמן בתשובה סימן רפב, 8 ועי' תשובות רדב"ז חלק ג סימן תיב. 9
בתחילה כתב הרב אסאד לברך ברכת שהחיינו, ולאחר שהביא את דברי הלכות קטנות הסובר שיש לברך הטוב והמטיב, הציע לברך מציב גבול אלמנה. מה הקשר בין חנוכת בית כנסת לבין ברכה זו?

על ברכת מציב גבול אלמנה, נאמר בגמרא בברכות נח ע"ב:
תנו רבנן: הרואה בתי ישראל, בישובן אומר – ברוך מציב גבול אלמנה.
ואילו הרי"ף (ברכות מג ע"ב בדפי הרי"ף), גורס:
הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה.
ייתכן שהרב יהודה אסאד שאב את הצעתו לברך ברכת מציב גבול אלמנה בעת חנוכת בית כנסת מדברי הרי"ף, 10 אך הוא לא מציין לכך במפורש. לעומת זאת הוא מציין את דברי הפרי מגדים. אלא שגם דבריו, כמו דברי הרי"ף, אמורים בראיית בית כנסת ולא בחנוכתו.
ועוד יש להבין מדוע חנוכת בית כנסת חדש בהונגריה או בכל מקום אחר בעולם, היא כמו בנין מ"ערי הקדש, שנבנה אחת מחורבות ירושלים"? ומדוע נזקק ר"י אסאד לנימוק זה, ולא ציין לדברי הרי"ף (שאמנם כותב לברך מציב גבול אלמנה בראיית בית כנסת במקום יישוב יהודים, ולא בעת חנוכתו)?
נראה לנו להציע דברי פרשנות לדברי הרב יהודה אסאד, אם כי יש להודות שיש קושי תוכני ולשוני מסוים בדברינו. 11
נראה להציע לפתוח אחרת את ראשי התיבות שבדברי הלכות קטנות, והרב יהודה אסאד, ובמקום לפתוח את ראשי התיבות: בא"י = ברוך אתה ה', לקרוא: בא"י = בארץ ישראל. בכל תשובות הלכות קטנות, בהם מופיעים ראשי התיבות: בא"י, הכוונה תמיד: בארץ ישראל (14 מופעים). למעט פעם אחת (שו"ת הלכות קטנות חלק ב סי' קסט), כשהרב יעקב חאגיז עוסק בסדר הברכות בברית מילה. שם זוהי תחילת ברכה, אך הוא כתב את הברכה כולה בראשי תיבות: "וכל הפסוקים הוא קורא והקהל עונים אותם אחריו, ואח"כ מברך: בא"י אמ"ה אקב"ו להכניסו בשא"א (=בבריתו של אברהם אבינו)". בתשובותיו, כשהוא עוסק בברכה, לא מצאנו שיכתוב "ברוך אתה ה' " גם ללא ראשי תיבות. הוא מציין רק לסיומת של הברכה. לכן הסבירות היא שגם כאן התכוון הלכות קטנות לומר שבארץ ישראל מברכים הטוב והמטיב.
נראה להציע שהרב יהודה אסאד, הבין שדבריו של הלכות קטנות שגר בארץ ישראל – בירושלים, אמורים בעת חנוכת בית כנסת בירושלים, ועל כן כתב, שנראה לו שבחנוכת בית כנסת בארץ ישראל יש לברך מציב גבול אלמנה, ואז מובנת יותר הנמקתו המתאימה יותר לבית כנסת שנבנה בארץ ישראל: "דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים". 12 הוא איננו מציין את דברי הרי"ף כמקור לדבריו, מכיוון שלפי הרי"ף על הרואה בית כנסת בחו"ל לברך ברכת מציב גבול אלמנה, ועל כן ציין הרב יהודה אסאד לדברי הפרי מגדים הכותב שעיקרה של ברכה זו היא בארץ ישראל, ובחו"ל זה ספק ברכה ועל כן מברכים ללא שם ומלכות. 13
בתשובות הרב יהודה אסאד, מופיעים ראשי התיבות: בא"י 37 פעמים. גם שם ברוב המופעים פתיחת ראשי התיבות היא: בארץ ישראל, ובמיעוטם פתיחת ראשי התיבות הם: באיני יודע (באיני יודע אם פרעתיך, או: באיני יודע אם הלותני). אף פעם לא נכתבת שם תחילת הברכה ברוך אתה ה' בראשי תיבות פעמיים בלבד, הוא כותב ללא ראשי תיבות: ברוך אתה, וגם אז אלו מובאות מחז"ל.
לא רק זאת, בתשובה אחרת דן הרב יהודה אסאד (שו"ת יהודה יעלה, חלק א, או"ח סי' כ), בדינו של אבל בעל ברית, אם הוא יכול לעלות לתורה, ובדבריו הוא מביא מדברי הלכות קטנות והפרי חדש, שנהגו אחרת מדבריו, וכותב על כך:
נראה לי גם שניהם בירושלים עיר הקדש עיר מושבם היה הוראתם בקדושה על פי מנהג ארץ ישראל. אבל ודאי אנן לדידן קיימא לן הלכה כרוב דבתראי הנ"ל....
מכאן, שהוא התייחס לדברי הלכות קטנות, כמי שעוסק לעתים במנהגי ארץ ישראל, ולכן גם כאן נראה להציע שהוא הבין שדברי הלכות קטנות מתייחסים לברכה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל. לפי זה, גם מובן שבתחילת התשובה כתב שיש לברך שהחיינו עם פרי או בגד חדש בעת חנוכת בית כנסת – אך זאת יש לעשות בחנוכת בית כנסת בחוץ לארץ. ואילו בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל, יש לברך מציב גבול אלמנה, "דמקדש מעט דינו כערי הקדש, שנבנה אחת מחרבות ירושלים". הוא מדגיש בתשובתו דווקא את בניין ירושלים, ונראה שהדברים מתאימים לתשובה אחרת (שו"ת יהודה יעלה, חלק א, או"ח סי' ריד), בה כתב:
טעם שיתרחב גבול הר הבית נראה לי על פי הברייתא במגילה כט ע"א: ר' אליעזר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י וכו'. ומינה נראה לי בתי כנסיות ובתי המדרש שבארץ ישראל שהן סמוכים לירושלים עתידין שיקבעו בירושלים בהר הבית וממילא יתרחב גבולו כנראה לעיל. ואפשר שיצטרך להתרחב גבול הר הבית משום שהבטיח "ונלוו עמים רבים ונהרו אליו כל הגוים" לזה צריך הרחבת מקום, וזה נראה לי המשך הפסוק בישעיה ב': "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים", רצה לומר שיתרחב גבולו מאד "ונשא מגבעות" משום "ונהרו אליו כל הגוים".
בתשובה אחרת (שו"ת יהודה יעלה, חלק א, או"ח סי' לג) הוא דן במחלוקת שפרצה בקהילה מסוימת, במה עדיף להשקיע כסף – בבניין בית קברות או בבניין בית כנסת:
פשיטא מלתא כי לאלו שומעים שאומרים כהלכה. [א] דודאי בנין בית הכנסת, מקום תפילה, עדיף קודם מקניית בית הקברות, דהא כל התדיר קודם לשאינו תדיר. [ב] וכן כל המקודש קודם לאינו מקודש כל כך, כמו שכתוב במשנה זבחים פ"ט. והכא נמי בית הכנסת הוא מקודש שם קדושה עליו כדאמרו חז"ל: "ואהי להם למקדש מעט" אלו בתי כנסת, ובית ה' נקרא כמו שכתוב: "לרומם בית אלהינו" שמקדישים בו את ה' בעשרה ושכינה שרוי בתוכו. [ג] וגם עתידין שיקבעו בתי כנסיות כולם בארץ ישראל, מה שאין כן בית הקברות. [ד] וגם בית הכנסת תשמישו תדיר בכל יום ובכל עת הקבועות לתפלה, מה שאין כן בית הקברות אינו תשמיש תדיר תמידי כי אם במקרה... אם כן אפילו אם הגבאים וגם רוב הציבור רוצים יותר להוציא הממון בקנית מקום קברות אין שומעים להם שלא כדין, ולמועט שבוחרים לבנות ביהכ"נ שומעים.
השוני בין תכני הברכות בארץ ובחו"ל, בולט. ברכת שהחיינו, היא ביטוי לשמחה האישית הפרטית עם כניסה לבית חדש או עם רכישת כלי חדש, ואכן בחוץ לארץ זו שמחה פרטית, קהילתית, מאחר שבתי הכנסת הללו אינם עתידים להישאר שם לנצח, והם (או הקהילות המתפללות בהם) עתידים לקבוע את מקומם בארץ ישראל. ברכת מציב גבול אלמנה, היא ברכה על השמחה הכללית, בכך שנוסף עוד נדבך בבניין הארץ. כך הסביר הראי"ה קוק בדבריו בעת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב:
על הפסוק: "ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא, טז), אומרים חז"ל: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל" (מגילה כט ע"א). ועל הפסוק "מעון אתה היית לנו" (תהילים צ, א) הם אומרים סתם: אלו בתי כנסיות" (מגילה שם). והכונה היא כנראה רק לבתי כנסיות שבא"י. כי בתי כנסיות שבבבל הם רק מקדש מעט ונבנו על תנאי ובאופן זמני ועומדים הם להיקבע בארץ ישראל, אולם בתי כנסיות שבארץ ישראל הם בבחינת מעון שלם וקבוע. 14
אמנם אין הוא עוסק שם בברכה על חנוכת בית הכנסת החדש בתל אביב, אך מדבריו ניתן ללמוד על תוכן ברכת מציב גבול אלמנה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל, על פי הצעתו של הרב יהודה אסאד.
סיכום
על חנוכת בית כנסת בארץ ובחו"ל יש לברך הטוב והמטיב, או שהחיינו, וייתכן שעל פי הצעת הרב יהודה אסאד, על חנוכת בית כנסת בחו"ל יש לברך שהחיינו, ועל חנוכת בית כנסת בארץ ישראל יש לברך ברכת מציב גבול אלמנה. 15

כאמור, דברים אלו נכתבו לכבוד חנוכת בית הכנסת שנבנה בכפר דרום ת"ו. הרצון היה שגם בית הכנסת זה, יהיה ביטוי להמשך אחיזתנו בארץ, מעון קבוע ונצחי לקדושה עולמית, ברוח הדברים שכתב הרב צבי יהודה הכהן קוק לזכרו של השר דוד צבי פנקס, אשר שימש כשר התחבורה במדינת ישראל וכגבאי בית הכנסת הגדול בתל אביב, וערך עיתון ספרותי בשם: "בית כנסת":
עם מהלך תקומתה של ארץ חמדתנו הטובה והרחבה, בימין ה' הרוממה אשר במרחב ירושתנו וישיבתנו, כיבושנו ושלטוננו בה, הולכת ומתגלית אמתת קדושתה המוחלטת של אחיזת קרקעיותנו אשר בבתי כנסיותינו שבארץ ישראל. בקרנת תוקפן מתוך תגבורת צפייתנו וקירוב כיווננו אל מול בנינו השלם של נוי עולם ואור עולם של בית מקדשנו ותפארתנו "אשר הללוך בו אבותינו" "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהילתך". 16
לא זכינו לכך, ובית הכנסת זה חרב, כמו גם בתי כנסת ובתי מדרש אחרים שהיו בגוש קטיף. תפילתנו שעוד ייבנו יישובים ובהם בתי כנסיות ובתי מדרשות בגוש קטיף, וקול התורה והתפילה יישמע בהם, אכי"ר.

---