- פרשת שבוע ותנ"ך
- וירא
"וְאֶת מַעֲכָה", מי זה או מי זאת?
פרשתנו מסתיימת בפסוקים הבאים:
"וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה" (בראשית כ"ב כג-כד).
לפי פסוקים אלה, גם לנחור בן תרח אחי אברהם נולדו שנים עשר בנים, שמונה בני מִלְכָּה אשתו וארבעה בני ראומה פילגשו. בכך נוצרת הקבלה בין השבטים הארמים לשנים עשר שבטי י-ה, בני יעקב נכד אברהם (עיינו ברש"י על פסוק כ וכן שם כ"ה טז בעניין צאצאי ישמעאל).
יש שטענו שכל פרשיה זו נאמרה אלא בשביל רבקה (עיינו רש"י כאן כג).
למרות זאת, ננסה בדברינו הבאים, לברר מי הוא או מי היא מַעֲכָה ומה הקשר בין מעכה ובין עם ישראל בדורות השונים.
לדעת רש"י, מעכה הוא בנה של ראומה. לעומת זאת, לדעת ספורנו, מעכה הייתה בת ראומה.
בדיקה תגלה לנו את הפרטים הבאים. השם מעכה מופיע גם ברשימות היחס של בני מנשה:
"וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה ...: וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ ..." (דברי הימים א ז' טו-טז).
הסיבה לכך נמצאת בפסוק הקודם:
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (שם, יד).
לפי זה, מכיר בן מנשה שהיה נסיך במצרים, נשא כפילגש נסיכה ארמית בשם מעכה.
קשרים מסוג זה רמוזים גם ברשימות היחס של משפחת שאול, בן שבט בנימין:
"וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה: וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ ... וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל..."
(שם, ח' כט-ל-לג).
אם כך, גם סבו של שאול המלך נשא פילגש ארמיה. יתכן וגם קשר זה היה תולדה של הקשרים של בני בנימין עם בני מנשה שישבו בגלעד. קשרים שהביאו לכך שחלק משבט בנימין ישב גם הוא בגלעד. כך נרמז בפסוק שציטטנו לעיל: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה" שהרי חֻפִּים וּשֻׁפִּים הם בני בנימין (עיינו שם, ז' יב).
בכל פעם שמעכה הוא שמה של מַלכה-גבירה, ההקשר הוא שלילי, כמו ביחס לאבשלום: "הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה (אשת דוד המלך) בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר" (שמואל ב ג' ג).
אבשלום נחשב בכבן סורר ומורה, בנה של אשת יפת תואר, אין צורך להאריך בגנותו. תלמי מלך גשור עמד בראש ממלכה ארמית קטנה, ששכנה באיזור רמת הגולן של היום. המעניין הוא שגם אביה בן רחבעם מיוחס למעכה בת אבשלום (מלכים א פרק ט"ו ב). אביה הוא שהרג באכזריות נוראה, במלחמת אחים, חצי מליון ישראלים כמתואר בכתוב:
"וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר" (דברי הימים ב פרק י"ג יז).
וביארו חז"ל במדרש " 'ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה'. מהו מכה רבה, ר' אבא בר כהנא אמ' העביר הכרת פניהם (השחית צורת פניהם כדי שלא יוכלו לזהותם), ...ר' איסי אמר על ידי שהושיב עליהן שומרין שלשת ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם" (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לג [ה]).
מעכה זו נזכרת מאוד לשלילה, גם בתקופת אסא בנו של אביה: "וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן" (דברי הימים ב פרק ט"ו טז).
כל הדוגמאות הללו מחזקות את פירוש הספורנו כי מעכה החותמת את פרשתנו, הייתה בתה של ראומה ולאורך הדורות שם זה רומז לקשרים עם נסיכות ארמיות, קשרים שכמובן עלולים לסכן את עם ישראל רוחנית.
הבה נודה לקב"ה, כי בדורנו יכולה מדינת היהודים לקשור קשרים דיפלומטים
גם בלי המחיר הנורא שיכול להיגרם מחתונות עם נסיכות זרות.
"וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה" (בראשית כ"ב כג-כד).
לפי פסוקים אלה, גם לנחור בן תרח אחי אברהם נולדו שנים עשר בנים, שמונה בני מִלְכָּה אשתו וארבעה בני ראומה פילגשו. בכך נוצרת הקבלה בין השבטים הארמים לשנים עשר שבטי י-ה, בני יעקב נכד אברהם (עיינו ברש"י על פסוק כ וכן שם כ"ה טז בעניין צאצאי ישמעאל).
יש שטענו שכל פרשיה זו נאמרה אלא בשביל רבקה (עיינו רש"י כאן כג).
למרות זאת, ננסה בדברינו הבאים, לברר מי הוא או מי היא מַעֲכָה ומה הקשר בין מעכה ובין עם ישראל בדורות השונים.
לדעת רש"י, מעכה הוא בנה של ראומה. לעומת זאת, לדעת ספורנו, מעכה הייתה בת ראומה.
בדיקה תגלה לנו את הפרטים הבאים. השם מעכה מופיע גם ברשימות היחס של בני מנשה:
"וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה ...: וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ ..." (דברי הימים א ז' טו-טז).
הסיבה לכך נמצאת בפסוק הקודם:
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (שם, יד).
לפי זה, מכיר בן מנשה שהיה נסיך במצרים, נשא כפילגש נסיכה ארמית בשם מעכה.
קשרים מסוג זה רמוזים גם ברשימות היחס של משפחת שאול, בן שבט בנימין:
"וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה: וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ ... וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל..."
(שם, ח' כט-ל-לג).
אם כך, גם סבו של שאול המלך נשא פילגש ארמיה. יתכן וגם קשר זה היה תולדה של הקשרים של בני בנימין עם בני מנשה שישבו בגלעד. קשרים שהביאו לכך שחלק משבט בנימין ישב גם הוא בגלעד. כך נרמז בפסוק שציטטנו לעיל: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה" שהרי חֻפִּים וּשֻׁפִּים הם בני בנימין (עיינו שם, ז' יב).
בכל פעם שמעכה הוא שמה של מַלכה-גבירה, ההקשר הוא שלילי, כמו ביחס לאבשלום: "הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה (אשת דוד המלך) בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר" (שמואל ב ג' ג).
אבשלום נחשב בכבן סורר ומורה, בנה של אשת יפת תואר, אין צורך להאריך בגנותו. תלמי מלך גשור עמד בראש ממלכה ארמית קטנה, ששכנה באיזור רמת הגולן של היום. המעניין הוא שגם אביה בן רחבעם מיוחס למעכה בת אבשלום (מלכים א פרק ט"ו ב). אביה הוא שהרג באכזריות נוראה, במלחמת אחים, חצי מליון ישראלים כמתואר בכתוב:
"וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר" (דברי הימים ב פרק י"ג יז).
וביארו חז"ל במדרש " 'ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה'. מהו מכה רבה, ר' אבא בר כהנא אמ' העביר הכרת פניהם (השחית צורת פניהם כדי שלא יוכלו לזהותם), ...ר' איסי אמר על ידי שהושיב עליהן שומרין שלשת ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם" (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לג [ה]).
מעכה זו נזכרת מאוד לשלילה, גם בתקופת אסא בנו של אביה: "וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן" (דברי הימים ב פרק ט"ו טז).
כל הדוגמאות הללו מחזקות את פירוש הספורנו כי מעכה החותמת את פרשתנו, הייתה בתה של ראומה ולאורך הדורות שם זה רומז לקשרים עם נסיכות ארמיות, קשרים שכמובן עלולים לסכן את עם ישראל רוחנית.
הבה נודה לקב"ה, כי בדורנו יכולה מדינת היהודים לקשור קשרים דיפלומטים
גם בלי המחיר הנורא שיכול להיגרם מחתונות עם נסיכות זרות.

לאורו פרשת וירא
גליון מס 6
רבנים שונים | חשוון תשע"ח

אליהו וה"תפריט" של האלמנה
הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשס"ח
סדום - מקום לידת המשיח
קול צופייך פרשת וירא תשפ"ג
הרב שמואל אליהו | ט"ז חשוון תשפ"ג
מצוות ביקור חולים והכנסת אורחים
הרב אורן נזרית | חשון תשפ"ג

הרב יוסף צבי רימון
רב שכונה ב' באלון שבות, יו"ר סולמות, ר"מ בישיבת הר עציון, וראש בתי המדרש ורב הקמפוסים של מכון לב.
תערוכת שמיטה
חלק א'
אייר תשס"ח
משנה יומית לחופש הגדול- 28
בבא קמא פרק ב' משנה ה'
ה' אב תשע"ו

מדוע אי אפשר היה להסתפק במכת הדם?
טבת תשע"ח

ברכת שהחיינו או הטוב והמטיב על חיסון לקורונה
י"ג טבת תשפ"א
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
זמן הדלקת נרות חנוכה
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

הבריחה של בני אפרים
הרב מרדכי הוכמן | י"ז אדר תשס"ט

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג שבט תשפ"ב
בלבולים בחיים
הרב מעוז שוקרון | תשפ"ג
