סגולות תפילת מנחה יצחק תיקן תפילת מנחה
א. מעלות תפילת המנחה
בפרשת שלנו למדנו על תפילת מנחה. תפילה שתיקן יצחק אבינו ע"ה לדורי דורות. "ויצא יצחק לָשׂוּחַ בַשׂדה לִפנות עָרֶב" (כד, סג). איך לומדים מפסוק זה כי יצחק הלך להתפלל? אומרים חז"ל: 'ויצא יצחק לשוח" – לשוח זה לשוחח, ואין זו שיחה בטלה ח"ו, אלא שיחה של תפילה, שיחה עם ה'. שנאמר "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהילים קב א). מה המיוחד בתפילת מנחה?
אומרים חז"ל במסכת ברכות: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, שנאמר: 'ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר... ענני ה' ענני". ומדוע לא אמר אליהו הנביא 'ענני' רק פעם אחת? אמרו חז"ל אמר אליהו: "'ענני' – שתרד אש מן השמים, ו'ענני' – שלא יאמרו מעשה כשפים הם".
ב. שתי בקשות בתפילה אחת
מדייק מכאן גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי (בספרו 'בן יהוידע' על מסכת ברכות ו:) ושואל, הכיצד זה שביקש אליהו שתי בקשות, והלא אמרו רבותינו ז"ל "אין לשאול שתי שאלות בבת אחת!"? אלא שלומדים אנו מכאן, שכל כך גדולה סגולתה של עת תפילת המנחה, עד כדי כך שהאדם נענה בה יותר משאר עתים, ועל כן לעומת שאר תפילות שיש לו לאדם לבקש בהם רק בעבור דבר אחד, בתפילת המנחה מותר לבקש שתי בקשות בעניינים שונים, והיא אף מסוגלת לכמה עניינים.
ג. מנחה - סגולה לפרנסה
כשבא אדם להתפלל תפילת מנחה, על דרך הכלל, טרם סיים הוא את סדר יומו, עדיין טרוד הוא בעסקיו. עלול אדם לחוש שתפילת המנחה עוצרת אותו באמצע העבודה שלו ולפגום בפרנסתו. על כן לימדו חז"ל שההיפך הוא הנכון. דווקא כשאדם זונח לזמן מה את מחשבותיו איך להשיג את פרנסתו בכוחו וחכמתו, ומקדיש זמנו לתפילה לבורא עולם שימשפיע פרנסה – רק אז זוכה הוא לברכה מאת ה'.
ד. מנחה - סגולה למציאת הזיווג
אומרים חכמינו במדרש, כי בעת שתיקן יצחק את תפילת המנחה – נזדמנה לו רבקה (בראשית רבה, פרשה סח). אומר רבינו יעקב 'בעל הטורים' כי זה מה שכתוב: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך - לעת מצֹא" (תהלים לב, ו), עיקר התפילה היא על "עת מצוא" ומה אדם מחפש ומוצא? "אין 'מצֹא' אלא אשה, שנאמר "מצא אשה, מצא טוב" . מכאן למדו שתפילת מנחה מועילה לבחור ובחורה למצוא את בני הזוג שלהם.

מה ראה אברהם לשלם מחיר כל כך יקר?
אברהם ראה לנכון לשלם מחיר כל כך יקר בעבור שטח זה, למרות שיש לו את ההבטחה מהקב"ה שכל הארץ, ובה גם שטח זה, יינתנו לו ולזרעו אחריו. זו לא סתם הבטחה שנאמרה כמה וכמה פעמים, זו שבועה שנכרתה עליה ברית.
אברהם אבינו לא הרהר על הבטחתו ושבועותיו של הקב"ה. הוא פשוט ידע שצריך לעבוד על כך ששבועת ה' תתגלה. אברהם הכין את הקרקע לדורינו. הדור שבו צריך להתעמת עם ישמעאל על המקום הקדוש הזה.
ובמדרש מובאים דבריו של רבי יודן בר סימון שאמר על מערת המכפלה: "זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר 'גזולים הן בידכם' ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה פרשה עט ז). וכל זה בזכות הקנין של אברהם במערה.
כיום, אנו רואים שאברהם אבינו שילם כל כך הרבה בגלל סיבה. עיקר הצער בו מצערים אותנו הערבים, האו"ם ושאר אומות העולם הוא על שלושת המקומות הללו: חברון, שכם וירושלים. שלוש מקומות שהם שורש הקדושה. מובטחים אנו שקטרוגם לא יועיל מאומה, גם בגלל ש"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", וגם בגלל קנין האבות.

סימן יז אופן הפסיעות לאחר תפילת עמידה פתיחת מקרר בשבת, ועוד
1. בענין ג' פסיעות בסוף "תפילת העמידה", כתב גאון עוזנו ה"בן איש חי" בספרו עוד יוסף חי: "אין לנו אלא דברי המקובלים ז"ל, שיעשה שלוש פסיעות באופן שיהיו שלושתם שווין, גודל בצד עקב". דעתו של ה"בן איש חי" אינה כדעת מרן "הבית יוסף" ו"כף החיים", לכן ברצוני לשאול: באיזה אופן יש לפסוע את ג' הפסיעות שבסוף "תפילת העמידה"?
2. מתי יש לפתוח מקרר בשבת, בזמן שהוא פועל או בזמן שהוא אינו פועל? וכן תנור שמשתמשים בו לחימום המאכלים, האם מותר לפתוח אותו רק בזמן שהנורה דולקת, או גם כאשר הנורה כבויה?
3. אדם שלא הספיק לומר י"ג מידות עם הציבור, האם הוא צריך לאומרן בטעמי מקרא?
4. האם אדם שמשכורתו נמוכה יכול לקנות ספרי קודש לעצמו מכספי מעשר?
5. האם יש מנהג להתעטף בטלית במנחה של שבת?

א. אין מחלוקת בין ה"בן איש חי" לבין כה"ח1 בענין הג' פסיעות שבסוף תפילת י"ח, הכל מודים שלפי הפשט ולפי הקבלה צריך ליתן עקב בצד אגודל בזמן הפסיעות, דהיינו: מתחיל לעקור רגל שמאל ומניח את אגודל שמאל בצד עקב ימין, ואח"כ עוקר רגל ימין ומניח את אגודל ימין בצד עקב שמאל. וכן על זה הדרך. עיין בבא"ח ש"ר פר' בשלח אות כ"ד. ועיין ב"ספר הלכה" ח"ב עמ' ס"ו.
ב. בענין פתיחת מקרר בשבת - יש לפותחו כאשר המנוע פועל. כיום יש שעונים מיוחדים המפסיקים את פעולת המנוע לחלוטין לעיתים קצובות, ואז אפשר לפתוח את המקרר גם כאשר המנוע אינו פועל. בענין פלטת שבת שבתנור אפייה. אין דעתי נוחה להטמין חמין בתנור זה אפי' מע"ש, כדעת מר"ן שאין להקל בכך2. אמנם, נהגו להקל בזה כיון שלדעתם יש בכך עונג שבת, ובלבד שדלת התנור תשאר פתוחה. אין לפתוח את דלת התנור בשבת כאשר הנורה אינה דולקת, כי בכך המנורה תדלק.
ג. בענין אמירת הי"ג מידות, עיין ב"ספר הלכה" ח"ב עמ' קס"ז סע' כ"ג, כ"ז. ובכל אופן, אם הציבור אמר כבר י"ג מידות, יאמרם היחיד בטעמים3.
ד. בספר "בית דינו של שלמה" סי' א' כתב, שמותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר כספים, אך יש לכתוב על הספרים שהם נקנו מכספי מעשר, ועדיף שיאמר כאשר מפריש את הכסף - שמפרישו על דעת ספר "בית דינו של שלמה".
ה. לא נוהגים להתעטף בטלית במנחה של שבת.

סימן יח עשיית פעולות בשבת שיש בהן חשש איסור, ועוד
א. ישנן תרופות שיש ספק בכשרותן משום שמעורבים בהן מרכיבים מן החי. אם כן, כיצד ניתן לדעת האם אפשר ליטול תרופה מסוימת?
ב. בשעת קריאת התורה בשבת, נמצא נטף של שעווה על מספר אותיות בספר התורה באופן שהן נתכסו לגמרי - כיצד צריך לנהוג?
ג. האם מותר לפתוח בשבת ספר שכתובות עליו אותיות בשולי דפיו?
ד. האם מותר לחתוך בשבת עוגה שכתובות עליה אותיות, או שיש בכך משום איסור "מוחק"?
ה. האם כהן יכול להיכנס ב"אוהל המת" כדי להיות עם אשתו בעת הלידה?
ו. האם טוב להחמיר ולנהוג כמנהג רבנו תם לגבי זמן צאת השבת?
ז. האם מותר להניח בשבת בד לבן או אדום על מכה שיוצא ממנה דם, או שמא יש בכך משום איסור "צובע"?
ח. האם מותר בשבת לתת לחולה שאין בו סכנה, לאכול משהו שהוא "מוקצה", כגון: "פירות הנושרין"?
ט. האם מותר לאדם שהצטנן, להריח בשבת משחה הנקראת "ווקס" הפותחת את צינורות הנשימה?
י. האם מותר לחלל את השבת עבור חולה שיש בו סכנה שבודאי לא יקום מחוליו?
יא. מתי צריך למול תינוק שנולד בערב שבת, ספק ב"בין השמשות" ספק בלילה?
יב. האם נשים רשאיות לברך בשם ומלכות את "ברכת האילנות"?
יג. האם מותר בשבת לערבב ביצים, שמן, מלח וחרדל, כדי להכין מיונז, או שיש בכך משום איסור "לישה"?
יד. האם מותר בשבת לרסק בננה לתינוק בשיני המזלג כדי להאכילו לאלתר?
טו. האם מותר בשבת לשטוף פירות וירקות מאבק או לכלוך שעליהם, או שיש בכך משום "בורר פסולת מתוך אוכל"?
טז. האם מותר להשתמש בפסח במוצרים שיש בהם חומצת לימון העשויה מעמילן חיטה?
יז. האם מותר בשבת לערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך תרמוס המשמר את חום המים, או שיש בכך משום איסור "הטמנה"?

א. כל תרופה שאין בה טעם טוב, מותרת לחולה אפי' שאין בו סכנה, גם אם מעורב בה מרכיב שאינו כשר1. אך תרופה מתוקה - אסורה אם יש בה מרכיב שאינו כשר.
ב. אסור לקרוא אפי' תיבה אחת בעל פה שלא מן הכתב בספר תורה, עיין בשו"ע או"ח סי' קמ"ד סע' א'. אמנם, במקום שיש הבדל גדול בין הקרי לכתיב, קורא בעל פה את הקרי, עיין שם בשו"ע סי' קמ"א סע' ח', כיון שזוהי הלכה למשה מסיני. וע"ע כה"ח שם ס"ק מ"ד.
אסור לסלק את השעוה הנמצאת על גבי הכתב בשבת, עיין בשו"ע סי' ש"מ סע' ג' וכה"ח ס"ק כ"ב. ועיין במשנ"ב שם ס"ק י' ובכה"ח סי' קמ"ג ס"ק מ', אם מותר לקרוא בשבת בס"ת שהאותיות נראות בו מתחת השעוה.
ג. עיין בכה"ח סי' ש"מ ס"ק ל' ומשנ"ב שם ס"ק י"ז, שלכתחילה אין לפתוח או לסגור ספר אשר בשולי דפיו כתובים אותיות, ובדיעבד כשאין ספר אחר - מותר. ונראה שיש לפתוח או לסגור את הספר ביד שמאל או בשינוי אחר
ד. אסור לחתוך או לאכול עוגה שכתובים עליה אותיות או כתב כפי שהוזכר לעיל בשאלה ג'. וזה כאשר הכתב עשוי ממין אחר, אולם אם הכתב הוא מגוף העוגה, כמו בביסקויטים או בלחם, מותר לחותכם או לאוכלם גם בשבת, עיין שם בכה"ח ס"ק ל"א. וה"ה לסוכריות שחקוק עליהן שם בית החרושת שמותר לאוכלן בשבת.
ה. ב"ספר הלכה" ח"ב עמ' ק"ח סע' ה' כתב הראש"ל, שאשת כהן מעוברת ראוי לה שלא תטמא למת2.
ו. בענין חומרת ר"ת במוצש"ק. כל חומרא שאדם מחמיר על עצמו, טובה היא ובתנאי שידע שזוהי רק חומרא ולא עצם הדין.
בארץ ישראל אנו נוהגים כדעת מהר"ם אלשקר, שפסק כגאונים ולא כר"ת. ועינינו הרואות, שבמוצש"ק מספיק להחמיר רק 40 דקות אחר השקיעה3.
ז. בענין הנחת בגד אדום על מכה שיוצא ממנה דם בשבת, עיין בשו"ע סי' ש"ב סע' י"א ובסי' ש"כ סע' כ' ומשנ"ב שם ס"ק נ"ט, המיקל אפי' בבגד אדום. ועיי"ש בכה"ח ס"ק קכ"ב. בכל אופן, טוב להחמיר בבגד אדום, ויש להקל במגבת המיוחדת לכך. ועיין בשו"ע סי' שכ"ח סע' מ"ח, שאוסר מדין צובע. ושם בכה"ח ס"ק רס"ד כתב, שאם אי אפשר באופן אחר מותר אפי' בבגד אדום.
ח. חולה שאין בו סכנה מקילים בו באיסור דרבנן ומאכילים אותו ממנו, עיין שו"ע סי' שכ"ח סע' י"ז וכה"ח שם ס"ק צ"ח.
ט. מותר להריח בשבת משחה הנקראת "ווקס", כיון שאפי' בריאים מריחים ממנה, עיין שו"ע סי' שכ"ח סע' ל"ז.
י. אפי' לחיי שעה מחללים את השבת4.
יא. תינוק שנולד בין השמשות של ערב שבת או של שבת - מלים אותו ביום ראשון שלאחריו5. תינוק שנולד חצי שעה אחר השקיעה בערב שבת, נימול בשבת הבאה6.
יב. עיין בהגדה של פסח "אורח חיים" להרי"ח הטוב שכתב, שנשים לא מברכות ברכת האילנות7.
יג. אסור להכין מיונז בשבת דהוי כעין לישה8.
יד. מותר לרסק בננה בשבת לתינוק, אך יש לעשות זאת בשינוי, דהיינו: לרסק בתוך כוס או ע"י כף וכדו'9.
טו. עיין בשו"ע סי' שי"ט סע' ח', שאסור להכניס פירות לתוך סיר עם מים כדי להסיר מעליהם אבק או לכלוך, אך מותר לשטוף פירות מתחת לברז מים10.
טז. אסור להשתמש בפסח במוצרים שמעורבים בהם חומצת לימון העשויה מעמילן של חיטה11.
יז. מותר לערות מים חמים מכלי ראשון לתוך תרמוס. עיין בחזו"א על הל' שבת12 שמיקל בזה.

בן יכבד אב – באור פניך
לאחר שחרור בית-לחם במלחמת ששת-הימים, בא הרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ע"ה והסביר לו למה כהנים יכולים להיכנס לקבר רחל ואין בעיה של טומאת מת בדבר, כי קבורה היא למטה ואין למעלה בעיה של אוהל. וכן דעתו הקדושה שמותר לכהנים להיכנס למערת המכפלה. שמע הרב צבי יהודה והשתכנע. הרב הביא לו ספר של סדר התפילות בקברי הצדיקים, והוא נסע לרחל אמנו. לאחר שחזר משם הרב צבי יהודה שאלו הרב: נו, נכנסת? וענה לרב: לא! נכון, הסברת לי בטוב טעם ודעת שמותר, אבל היות שאבא שלי לא נכנס, אז גם אני לא נכנס. והרב שיבח מאוד תשובה זו. והוסיף שתיקן לו הרב צבי יהודה איזה תיקון בספר התפילות

לא תשחית את פאת זקנך
סיפר הרב: אדם אחד מת לו מת, ולכבוד האבלות היה בא לבית הכנסת להתפלל ולומר קדיש. הרב היה אומר על כך במליצה, "תפילות אבות תקנום", היינו אבא שלו מת, אז הוא בא להתפלל. בכל אופן, הרב לימד לאבל את ההלכה, שאסור לאבל על הוריו להסתפר עד אחרי ה"שלושים", ואז כשיגערו בו יוכל להסתפר. כשלא נכח שם אותו אדם, אמר הרב למתפללים, שאף אחד לא יעיר לו ולא יגער באותו אדם על שערו המגודל. עברו ה"שלושים", והאיש מחכה ומרמז למתפללים שיגערו בו, וכולם שותקים. עד שנודעה לו הסיבה ופנה לרב בשאלה ובתמיהה, מדוע כך אמר הרב לקהל הקודש?! הרב השיב לו: איך יגערו בך, ואז תלך לגלח בתער ותעבור על חמישה "לאווין" בכל פעם שתתגלח? כל יום שאתה משאיר את זקנך אתה ניצל מהאיסור, ועכשיו לכבוד אבא שלך, תקבל על עצמך לא לגלח בתער! וקיבל על עצמו, וגערו בו לחיים טובים ולשלום.

אדון השלום מקדש השבת
ידוע כמה הרב דקדק והחזיק בתפילת שחרית בהנץ החמה, והיה תמיד ממריץ ומעודד לכך. אמר הרב שפעם אחת שינה ממנהגו, והמליץ לאדם לקום מאוחר. המעשה היה בזוג אחד, שהיו מרבים להתקוטט בשבת קודש. כשבאו לרב, הרב שאל אותם האם הם אוכלים חמין בשבת, ואמרו לרב שלא, ומאכלם בשבת זה רק גבינות ונקניקיות, וכל אחד אוכל בנפרד לעצמו בפינתו. יעץ הרב לאשה שלא תעיר את בעלה מוקדם למניין הראשון (שאז היה להם הרבה זמן להתקוטט), אלא למניין האחרון, שיישן טוב, ותכין לכבוד שבת חמין טוב וגדול. כך הוא יהא רגוע, שהרי יישן טוב ויאכלו הרבה חמין שירגיע אותם ויתמלאו, ואז ילכו לנוח, ויבוא להם השקט, השלום והאחווה.
פעם בא לרב זוג שיש להם בעיות בשלום בית, והרב נתן להם את הסגולה להיזהר מאוד בסעודת מלווה מלכה, והוסיף הרב: "אבל לאכול ביחד – כן?!".

סייג לחכמת השתיקה
פעם בא זוג לרב, שהבעל מתחסד ומנהגו לעשות תעניות דיבור בשבת, אך בגלל זה מגיע ל"לא תבערו אש ביום השבת", מידת הכעס, כי לא מבינים בביתו את רצונותיו ורמזיו. יעץ לו הרב שיכתוב לעצמו פתקים מלפני השבת, באחד יכתוב תה, באחד קפה, באחד עוגה, וכך את כל רצונותיו, ויבוא הכול על מקומו לשלום.

יראת ה' היא אוצרו
סיפר הרב, שפעם בא לישיבה חכם אחד וסיפר שאירס את בתו עם בחור תלמיד חכם ירא שמים, אך כסף אָיִן, ונאנח והצטער מאוד אבי הכלה על חסרון זה. אמר לו הרב: דווקא אני שמעתי שהחתן עשיר גדול! אמר אבי הכלה לרב: אבל הרגע אני מספר שלחתן הרש אין כל. והרב אומר לו שוב:
ואני שמעתי שהוא עשיר גדול. שאל האבא: ממי שמעת? אמר לו הרב: ממך. הרי אמרת בעצמך שהוא ירא שמים, ועל זה נאמר "יראת ה' היא אוצרו", זה האוצר וזה העושר, ותשמח בזה יותר מהכול. שבת שלום