"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (ג ה)


א. בגדים מכובדים לתפילה
כשעומדים בתפילה, עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לכן יש להתלבש באופן מכובד לתפילה, כאדם העומד לפני שר חשוב.
הכבוד מוגדר לכל מקום לפי מנהגו, לא הרי עיר כהרי קיבוץ, ווכן על זה הדרך.
מעיקר הדין יש להתפלל במכנסיים ארוכים, אך במקום בו רגילים ללכת במכנסיים קצרים גם לפני אדם חשוב, רשאים להתפלל כך.

ב. תפילה יחף
בפרשתנו הקב"ה מצוה את משה רבנו: 'של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא'. לפי זה, לכאורה היה מקום להתפלל יחפים, כביטוי למורא שמיים שעלינו בתפילה.
אך, למעשה מאחר ואין לנו 'גילוי' שכינה בתפילה אלא רק 'השראת שכינה', אנו מחויבים בכבוד ה' יותר מאשר ביראתו, ולכן אין להתפלל יחף במקום בו הרגילות היא ללכת לפני שר חשוב בנעליים.
הוא הדין לסנדלים- אם רגילים ללכת בהם לפני שר חשוב, רשאי להתפלל בהם. ואם לא חובה לנעול נעליים לתפילה.

ג. החזקת פלאפון בתפילה
בעת התפילה חייב האדם להיות מרוכז בה ולא להסיח דעתו לדברים אחרים. לכן אסרו האמוראים להחזיק חפצים שונים ביד מחשש שמא יפלו מידו.
על כן, אין להחזיק פלאפון בידו בתפילה, מאחר ודעתו מוסחת שמא יפול המכשיר. ויש לכבות את המכשיר לפני התפילה.
אמנם, כשאין לו סידור, ורוצה להתפלל מסידור המותקן בפלאפון, נראה שרשאי להחזיקו, כי אדרבא בזה הוא מכוון שקורא את התפילה מתוך הכתב. בתנאי, שיסדר את המכשיר באופן שלא יתקבלו ושיחות והודעות בזמן התפילה, על מנת שלא תוסח דעתו ודעת אחרים.