בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • חידוש הסנהדרין בימינו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

סמיכה על ידי מי? - פרק ג'

מהי הסיבה שבמקרים מסוימים נסמכו חכמים וסמיכתם לא תפסה ובמקרים אחרים היא כן תפסה?

undefined

הרב יוסף כרמל

תשס"ד
2 דק' קריאה
בשיעור קודם התחלנו להוכיח כי סמיכת חכמים הייתה תלויה בהסכמת הציבור ובקבלת המועמד על ידי החברה. השיעור נביא שלש הוכחות נוספות.

בהמשך לסוגיא שהבאנו בשיעור קודם הגמרא מספרת לנו כך:
"ורבי מאיר רבי יהודה בן בבא סמכיה? והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל האומר רבי מאיר לא סמכו רבי עקיבא - אינו אלא טועה! - סמכיה רבי עקיבא ולא קיבלו, סמכיה רבי יהודה בן בבא - וקיבלו" (סנהדרין יד ע"א).

כיצד ניתן להסביר את המציאות שרבי עקיבא סמך את רבי מאיר והסמיכה לא נתקבלה? על ידי מי? הרי רבי עקיבא היה סמוך מפי סמוך? אלא הכוונה היא שהציבור לא קיבלו ומסביר רש"י "לפי שעדיין היה בחור" (שם ד"ה ולא קבלו).
בהמשך הסוגיא מצינו:
"רבי חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד (היה משתדל) רבי יוחנן למיסמכינהו (לתת להם סמיכת חכמים) , לא הוה מסתייעא מילתא (לא הצליח רבי יוחנן לעשות זאת), הוה קא מצטער טובא (לא הבין רבי יוחנן מדוע והצטער על כך), אמרו ליה: לא נצטער מר, דאנן מדבית עלי קאתינן. דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מניין שאין נסמכין לבית עלי - שנאמר (שמואל א' ב') "לא יהיה זקן בביתך כל הימים", מאי זקן? אילימא זקן ממש - והכתיב (שמואל א' ב') כל מרבית ביתך ימותו אנשים - אלא סמיכה".

נשאלת השאלה מה היה חסר כדי שסמיכתו של רבי יוחנן תצא אל הפועל. רש"י במקום מסביר שהוא לא מצא שני חכמים שיצטרפו אליו שהרי צריך שלשה זקנים כדי לסמוך. פירושו של רש"י קשה, מדוע לא הזמין רבי יוחנן לביתו שניים מידידיו ובכך הבעיה הייתה נפתרת. אלא שאם נאמר שהיה צורך בתמיכת הציבור במועמד, לא הייתה סייעתא שמיא לכך, והציבור לא הגיע לטקס או שלא הגיעו מספיק אנשים.

שם בהמשך הסוגיא מצינו:
"כי סמכוה לרבי זירא שרו ליה הכי (בטקס הסמיכה של רבי זירא שרו את השיר הבא): "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס - ויעלת חן" (בעברית פשטוה- הכלה הזו בגלל רוב יופיה איננה זקוקה לאיפור ואמצעים אחרים כדי להתיפות. בנמשל הכוונה היא שמועמד זה לסמיכה הינו כליל המעלות ואיננו זקוק ל"שיפוצים" על ידי מומחים ליחסי ציבור). כי סמכוה לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי: כל מן דין כל מן דין סמוכו לנא, לא תסמכו לנא לא מסרמיטין, ולא מסרמיסין. ואמרי לה: לא מחמיסין, ולא מטורמיסין (כאשר סמכו את רבי אמי ורבי אסי שרו להם שירי תהילה שמשמעותם אנו מעוניינים בדיינים כאלה ולא בדיינים שעלולים לנהוג שלא כהלכה)".

שירים מסוג זה בוודאי באו להביע את תמיכת הציבור במועמד.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il