בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שיחות לפני הגירוש
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

אין מחסום לכיסופים

הרגשות והמחשבות מכפר מימון.

undefined

הרב אלישע וישליצקי זצ"ל

תמוז תשס"ה
3 דק' קריאה
המחשבות וההרגשות מאז שלושת ימי ההגבלה של עם ישראל חי, אינן מרפות. ממי שהשתתפו בהם, בכל או בחלק, חוו חוויה מיוחדת במינה, מטהרת ומזככת, מעצימה ומחדשת. אם נשיל את הקליפות, ולא נשתעבד לציפיות, ולא נעמיד את המציאות רק לפי גובה עינינו- או אז אפשר קצת להתקרב, ולגעת באדמת גוש קטיף שהתחברה לכפר מימון, לקריית שמונה, לשדרות, לפתח תקווה, ולכל רחבי ארץ ישראל. אנחנו לא מאלו המואסים במי השילוח ההולכים לאט (ישעיהו ח' יט')

אמנם אם רוצה כל אחד למדוד מה יצא לאור רצונותיו שלו, אין אדם חי וחצי תאוותו בידו. אבל, אם "בחנתים כבחון את הזהב וצרפתים כצרוף את הכסף" (זכריה י"ג), או אז עליית קומה הייתה כאן.

ראשית - במסירותם של המגיעים, על משפחותיהם וגילאיהם, בהליכה ובנסיעה, בשהות וב"מגורים" ללא תלונות, ללא תנאים, ללא לאות, ללא עצב.

שנית - בנכונותם של הנמצאים, נשות ואנשי כפר מימון, אשר החזירו עטרת הציונות הדתית להתחדשותה במלוא עוצמתה הכנה של הכנסת אורחים, ופתיחת הלבבות.

שלישית - באהבת חינם, בכפיית היצר (פסחים ק"ט), בחיבור אמיתי עם כוחות הביטחון, בשאגות של אלפי אנשים היוצאות מקירות הלב- "צה"ל, אוהבים אותך".

לא אהבה של רכרוכיות, ותרנות חלילה, אלא של עוצמה פנימית היודעת לא לטשטש בין הביקורת הנוקבת כלפי דורסנות וחסימת חופש הביטוי ואי מוסריותו של המעשה המנתק, לבין הקשר הפנימי בין אחים, קשר של התחברות טהורה.

בהמוני המפגשים הטבעיים בין חיילים ושוטרים לבין תומכי ההתחברות מכל הארץ, נפתחו הלבבות, ועל כולנה- מצעד האיפוק והשליטה העצמית שחדר ללבות החיילים ושוטרים שהיו הם והתקשורת בהלם קרב מול אצילותם של רבבות אחיהם על הנהגתם הרבנית והמעשית. העוצמה של האיפוק יותר גדולה מכוחניות.

רביעית - בחתירה מתוך נאמנות ואחריות לבטא את הכיסופים להתחברות הגדולה של דורנו, אשר גוש קטיף מהווה בה במסירות ובענווה, ראש חץ, אות ומופת.

החתירה הכנה הזאת לא נמדדת בפיזיקה ובטכניקה ובגדרות תיל המפרידים חיצונית אלא ברוח הגדולה שהגיעה עם הגוש וגם ממנו אל הרבבות.

זו הייתה שעת רחמים ועת רצון ולא בכדי הושר שיר התפילה הזאת בעוצמה ובחוויה אמיתית דקות ארוכות במעמד לפני היציאה לדרך.

חמישית - במאבק הנחוש מול דמיונות, הכפשות, שקרים, וכוחניות. למרות סתימת הפיות, הניסיון להפיל אימה על הציבור, קמו רבבות עמך בית ישראל, במעשה המצעד היו שליחי ציבור נאמנים לאותם מאות אלפים שנשארו נדהמים מול מסכים של התקשורת אשר מתוך חולשתה ורפיסותה המוסרית ניסו להסתיר את עוולת ההתנהגות של המשטרה בעריצותה למנוע את המצעד.

שישית - בהצלת כבוד האומה וארצה, המדינה והכנסת, אשר ניתן לה שוב—הזדמנות לשוב בתשובה ולגלות מהי ערבות הדדית אמיתית ומהי אחריות ציבורית, ושוב שמטו הכיסאות והאינטרסים את ההזדמנות הכמעט אחרונה שנתנה להם לתקן את העוולה..

ציטוטי הסמכויות החיצוניות של מערכות חוק ושלטון לא יחפו על אטימות, ריק, חוסר רגשות, והפקרות מוסרית של חוקים המנוגדים וסותרים את כבוד האדם וחירותו.

שביעית - תורת חיים המנצחת את כל הפילוגים, כל המשקעים, מטהרת את הקטנות, מחברת את הכוחות, מצעידה קדימה ובענווה, עומדת בראש הטור הענק, ומובילה כהנהגה רבנית ומעשית את המצעד הגדול של חופש הביטוי הטהור שהיה בליל היום שבו לפני 99 שנה הוקמה אחוזת בית היא תל אביב, העיר העברית הראשונה.

מאות אלפי מתיישבים וחיילים, אזרחים ושוטרים, נוער ומבוגרים, מעגל ראשון ומעגל שביעי, צופים בבית, וחסומים בתדמיות ובקטלוגים ראו מקרוב עין בעין, לב בלב, כיצד תופסת התורה את מקומה הראוי בטהרת המאבק ובגדלותו, כשהיא מגלה את סגולת הנשמה הישראלית הנמצאת בעם ובארץ ובחיבורם של שלושתם, שלא יינתק.

ובשמינית - בניסים הגדולים, שהיה נדמה ברגע ובמצבים, שהגפרור הדמיוני של המתח והניכור המלאכותיים, יצית חלילה את חומר הנפץ, התברר שוב ושוב כי עם ישראל חי, ולא מפחד מדרך ארוכה, וצומח דווקא בשעת משבר, ובמדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, הדור שלנו יקיים את נבואת יחזקאל על לב חדש ורוח חדשה, ומתוך הקשיים נעמוד כולנו בעיר ובכפר, בשפלה ובהר, במרכז ובספר- בכל האתגרים של צמיחת הגאולה. נמשיך במאבק החיובי ללא לאות וללא ייאוש, ונפעל יחד כאיש אחד בלב אחד, ובאמונה ננצח.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il