מדורים
שו"ת "במראה הבזק"

קיום טקס הלויה בבית-הכנסת

102

רבנים שונים

אב תשע"ח

2 דק' קריאה

אוקלנד, ניו זילנד Auckland, New Zealand
שבט תשנ"ג

קיום טקס הלויה בבית-הכנסת

שאלה

שו"ת "במראה הבזק" (481)

רבנים שונים

345 - בית כנסת, מכירתו בשעת הדחק לכנסייה המקומית

346 - קיום טקס הלויה בבית-הכנסת

347 - קיום טקס הלויה בבית-הכנסת

טען עוד

המנהג בעיר אוקלנד (בניו זילנד) הוא להתחיל את טקס ההלויה בבית הכנסת, בנוכחות ארון המת, במקרה שהנפטר היה רב או נשיא לשעבר של הקהילה.

מנהג זה התרחב למקרים בהם נפטרו אנשים חשובים נוספים, כגון סגן ראש העיר או אישיות חשובה אחרת, בלי קשר לשמירת המצוות של הנפטר.
סיבות המנהג הנ"ל, הינן ע"מ לתת כבוד לנפטר, וכדי להכיל את אנשי הקהילה הרבים, הנוכחים בטקס זה.

שאלתי המתיחסת למנהג, הינה כדלקמן:
האם מנהג זה הוא כשר, ואם כן, האם יש ל עשותו בתנאים כלשהם?

תשובה
אין להתיר עריכת הספד או חלק מן טקס ההלוויה בתוך בית-הכנסת בשום אופן, ובוודאי שאין להכניס את הארון להיכל 1 . המנהג לעשות כן הוא רק באלוף וגאון, היינו אדם גדול הן בתורה הן בחשיבות, וזה אשר מביא גם קהל גדול להלוויה. הטעם שלא להתיר הוא, שאין זה מכבוד בית-הכנסת להכניס בו ארון המת ולהספיד בו, כמבואר בשו"ע, הן בהלכות בית-הכנסת 2 הן בהלכות אבילות 3 , ורק בתלמיד-חכם גדול אשר ציבור גדול מתאסף ללוותו - מותר 4 . הצעתנו, שבהגיע צורך כזה (ל"ע), יקיימו את ההספד בחצר בית-הכנסת או באולם הסמוך לו, אם ישנו כזה 5 , ויה"ר שיבולע המות לנצח וכו'.

^ 1. ברייתא במס' מגילה (כח ע"ב) "ואין מספידין בהם" וכו', ומבואר שם בגמרא שהספד של רבים המותר הוא כאשר הנפטר הוא תלמיד-חכם או אשת ת"ח כשרה וצנועה, כך שגם הנפטר היה גדול וגם הציבור המתאסף הוא גדול. וכבר הסביר רמב"ם בשו"ת שלו (סי' קסא) שהספד של רבים הוא "דבר יוצא מן הכלל ובלתי רגיל שבא אליו איש גדול המעלה".
וראה בשו"ת "הר צבי" להגרצ"פ פרנק (חיו"ד סי' רסו) המסביר, שכלתו של רפרם הוכנסה לחדר הסמוך לבית-הכנסת, ולא בתוך ההיכל. ועיין "חכמת אדם" (כלל קנה סעיף יח) המתיחס לעניין זה בחומרא רבה. גם הרב ב"צ מ"ח עוזיאל בשו"ת "פסקי עוזיאל בשאלות הזמן" (סי' לד) אסר זאת בתוקף.
^ 2. אורח חיים סי' קנא סעיף א.
^ 3. יורה דעה סי' שדמ סעיפים יט-כ. והדברים מבהירים את כוונתו באו"ח, שאין ההיתר בכל אדם חשוב שנפטר ואשר כל בני העיר באים ללוותו, אלא דווקא כשהוא היה חכם אלוף וגאון.
^ 4. אמנם בשו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' יב) מקל בזה יותר, ואולם מתוך ההערה בתחילת הסימן משמע שזה היה בזמן, שהנאצים ימ"ש אסרו התאספות של יהודים מחוץ לבתי-הכנסת.
^ 5. ע"פ דברי הרב פרנק והרב עוזיאל הנ"ל.

שו"ת "במראה הבזק"