- מדורים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
ר' מנחם מנדל מרגיש שהוא איננו ראוי, שביתו ריק, שהוא איננו מלא דיו להשפיע גם לאחרים, אך החסידים, המביאים באמתחתם את כל צרכם, יכולים לסעוד אף על שולחנו של ר' מנחם מנדל. חסידים כאלו, שכבר נבנו וביססו את עולמם הרוחני, יכולים להיות סמוכים אף על שולחנו של הרבי, שנחשב בעיני עצמו כמי שעדיין לא הוכשר להיות רבי לחסידים.
חסידים מספרים כי לאחר פטירתו של ר' אלימלך הסכימו ביניהם רבים מתלמידיו לנסוע אל ר' מנחם מנדל מרימנוב, שבאותם ימים עדיין לא ישב ברימנוב אלא בעיירה פריסטיק. כשבאו אל ביתו, בערב שבת אחר-הצהרים, היו מונחות על השולחן שתי כיכרות לחם של שבת עשויות קמח שיפון, ושני נרות קטנים תחובים ברגבי עפר. שאלו עליו הבאים, ונודע להם מפי אשתו שעדיין הוא במקווה. ר' נפתלי, שנודע לימים בכינויו ר' נפתלי מרופשיץ, הלך מיד העירה וקנה את כל הדרוש: מפה לבנה, חלות של שבת, גדולות וקטנות, ונרות גדולים הנתונים במנורות נאות. השולחן נערך כהלכה, וכולם ישבו סביב לו.
כשנכנס רבי מנדל, עמדו כולם ממושבם לאות שהם מקבלים אותו עליהם לרבי. נסתכל ר' מנחם מנדל זמן רב בפני כל אחד ואחד, ולבסוף אמר: אלו המביאים באמתחתם דברים הגונים שיש בהם לסעוד את הלב, יכולים לבוא אפילו אלי, שאין לי מה לשים בפני הבאים".
כשנכנס רבי מנדל, עמדו כולם ממושבם לאות שהם מקבלים אותו עליהם לרבי. נסתכל ר' מנחם מנדל זמן רב בפני כל אחד ואחד, ולבסוף אמר: אלו המביאים באמתחתם דברים הגונים שיש בהם לסעוד את הלב, יכולים לבוא אפילו אלי, שאין לי מה לשים בפני הבאים".
הסיפור שלנו הוא אחד מסיפורים רבים המתארים תלמידים הפונים לבחור להם רבי לאחר שהרבי הקודם נפטר. מדובר בתהליך ארוך של חיפוש אחר מורה דרך שיתאים להלך רוחם של התלמידים. לפנינו סיפור על חסידים המבקשים שר' מנחם מנדל יהיה לרבם.
אחת העובדות החוזרת על עצמה בחלק גדול מן הסיפורים אודות ר' מנחם מנדל היא הדלות ששלטה בביתו. על רקע זה אנו מתייחסים אל הסיפור שלפנינו. התלמידים הבאים לקבל תורה מפיו של ר' מנחם מנדל מתוודעים לדלותו הנוראה. הם מבינים שהם אינם יכולים להטיל על ר' מנחם מנדל לארח אותם, כשכל מה שיש לו בביתו לקראת השבת הן שתי חלות מקמח זול. הם הולכים לשוק ומביאים משם מצרכים שיספיקו עבורו וגם עבורם למשך השבת, וכך הם עומדים לקבל את פני השבת בנוכחות הרבי החדש שבחרו לעצמם, ר' מנחם מנדל.

חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
65 - דמעות ודין
66 - שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
67 - אל אמונה ואין עוול
טען עוד
המשפט הזה מתאר את מה שאירע בביתו של ר' מנחם מנדל. אין לו מה לשים בפני הבאים, ואיך יוכל לארח אורחים? רק אורחים היכולים להרשות לעצמם לקנות משלהם את צרכי הסעודה יכולים לבוא ולסעוד על שולחנו של ר' מנחם מנדל.
אלא שר' מנחם מנדל מתכוון בדבריו לרובד עמוק עוד יותר. הוא מתכוון לחסידים החדשים הסמוכים על שולחנו, לחסידים הבאים לקבל ממנו הדרכה רוחנית, לחסידים הבאים לעשות אותו לרבי. ר' מנחם מנדל מרגיש שהוא איננו ראוי, שביתו ריק, שהוא איננו מלא דיו להשפיע גם לאחרים. איך יוכל לשאת על גבו את נטל ההנהגה החסידית, להדריך ולהעניק, כשהוא עצמו עדיין זקוק להדרכה, כשהוא עצמו עדיין לא התמלא כל צרכו, כשהוא עצמו עדיין עני מרוד? אמרו חכמים: "אין עני אלא בדעת" - כלומר עניות רוחנית.
המשפט שאומר ר' מנחם מנדל הוא הצידוק לקבלת ההנהגה. חסידים כאלו, המביאים באמתחתם את כל צרכם, יכולים לסעוד אף על שולחנו של ר' מנחם מנדל. חסידים כאלו, שכבר נבנו וביססו את עולמם הרוחני, שיש להם משל עצמם כבר לא מעט, יכולים להיות סמוכים אף על שולחנו של רבי שנחשב בעיני עצמו כמי שעדיין לא הוכשר להיות רבי.
עיון מעמיק עוד יותר חושף רובד נוסף בסיפור: לכאורה, המצב בסיפור איננו נורמלי. זהו מצב שבו לחסידים יש ולרבי אין. החסידים נותנים לרבי במקום שהרבי ייתן לחסידים. אולם ההבנה העמוקה של הדברים נעוצה בחלק מהגותו החסידית של ר' מנחם מנדל מרימנוב.
ר' מנחם מנדל חש חיבה גדולה לפרשת המן. במשך שנים סבבו דברי התורה על שולחן השבת שלו סביב פרשה זו. באחד מקטעי הזוהר העוסקים בפרשת המן נשאלה השאלה: מהו שכתוב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, וכי מאחר שלא נמצא בו מן, איזו מן ברכה מצויה בו ביום השביעי? על כך משיב הזוהר, ביום השביעי לא נמצא מן משום שברכת כל הימים תלויה ביום השביעי. היום השביעי הוא מקור הברכה, ומשום כך הוא למעלה מן הפרוסות הבודדות של המן - הוא הברכה עצמה.
הסיפור שלפנינו מפגיש אותנו עם מעמד ההכתרה של רבי, רבי שכל מה שמונח על שולחנו הן שתי חלות שיפון, זכר למן שלא ירד בשבת, זכר לדלות שאיננה נובעת ממה שאין אלא מהעובדה שכאן מתגלה מקור הברכה. כאן המקור המצוי מעל לכמויות, למספרים, לחלקים. כאן נמצא הרבי.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

שחמט עם הרבי
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ו

נשמה של תוהו
הרב אריה הנדלר | כסלו תשס"ו

לחפש כמו אברהם אבינו
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

חוט של חסד
הרב אריה הנדלר | אלול תשס"ד

הרב אריה הנדלר
ראש ישיבת רמלה. מרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר אילן ומדריך מסעות בני נוער לפולין.

כל אות וכל נשמה
אלול תשס"ה

ללמוד בספרים וללכת לצדיקים
סיוון התשס"ו

חיילים בצבא ה'
כ"ח בסיוון תשס"ד

אדם ובהמה
כ"ז באדר תשס"ד
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
קילוף פירות וירקות בשבת
למטר השמיים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מי צריך את הערבה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
החשיבות של לימוד אמונה
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים- בְּגִשְמֵי חַיִים תְּחַיֶה אֲדָמָה
פרשת נח תשע"ז
הרב שמואל אליהו | ל' תשרי תשע"ז
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז שבט התשע"ג

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
