תקציר המקרה:הנתבע הלוה לאחיו של התובע ולאביו כספים לפני זמן רב, התובע נתן לנתבע צ'ק כערובה להלוואה, הצ'ק הוגש להוצאה לפועל, על סכום של 204,000 ₪, לא הוגשה התנגדות על ידי התובע, אך הליך ההוצל"פ לא מוצה, לאחר כמה חודשים התובע חזר לפעול לגביית החוב הרשום בהוצל"פ כאשר כעת הסכום עומד על כמיליון ₪, הדיון בין הצדדים הוא האם מבחינה הלכתית הם חייבים להגיע לבית הדין לצורך זה, לאחר שבעבר הוא הוציא 'כתב סירוב' כנגד החייב, או שהוא יכול ללכת להוצל"פ ישירות, פסק הדין ניתן כפסק הלכה ולא כפסק דין.

פסק דין: לפי ההלכה נתבע אינו רשאי להסתמך על היתר הפנייה לערכאות שניתן לו בשנת תשנ"ה, לצורך גביית חוב הוצל"פ בשנת תשע"ה, ועליו להתדיין בדין תורה.

נימוקי פסק הדין:
1. חזקת מסירה בהיתר פנייה לערכאות

הלכה פסוקה (259)

רבנים שונים

add_alert

177 - שכר למתווך שרק הראה דירה לרוכש

178 - חוב שתפח בהוצאה לפועל

179 - תלונה לעירייה על חריגת בנייה של שכן

טען עוד

לפי נייר עמדה של הרב הלל גפן, ניתן להסתמך על חזקת מסירה לביתו של אדם כשההזמנה לדין נשלחה בדואר, אבל בדיעבד אם האדם טוען שאינו מתגורר יש לבדוק זאת, כמו כן אם התובע יודע שהנתבע אינו גר שם, הרי שלפי הדין אסור לו להסתמך על היתר הפנייה.

2. האם המקבל היתר פנייה לערכאות יכול לתבוע סכום גבוה מהמגיע לו לפי דין תורה?
לשיטת המהרשד"ם אדם שהגיע לערכאות בגלל סירוב הצד השני להתדיין בדין תורה, זכאי לקבל את מה שפוסקים עבורו בערכאות, הוא מסייג את דבריו לגבי ריבית שאסור לקחת, או על ביטול יום. ישנם שיטות נוספות המסכימות עם דבריו מטעמים שונים כפי שנראה בהמשך:

3. סברות המתירים לקבל סכום גבוה יותר בערכאות אינה שייכת במקרה דנן
א. סברת המהרשד"ם היא שהמסרב לבא לדין תורה קיבל עליו את דין הערכאות, אבל כאשר החייב לא מגיע לערכאות, אלא מתנהל נגדו הליך בהעדרו במסגרת הוצאה לפועל, אין להסתמך על דברי המהרשד"ם.
ב. סברת החתם סופר (חו"מ ג) היא משום שהערכאות הם שליחי בית הדין משום שבית הדין שלח אותם, שיקול זה אינו קיים במקרה דנן, משום שבית הדין כלל לא ידעו את מהות התביעה.
ג. שיטת הרב קוק (אורח משפט כו) שיש דין של הפקר בית דין הפקר שעל ידו הפקיעו בית הדין את רכושו של הסרבן, גם טעם זה אינו שייך משום שהתובע כלל לא כתב לבית הדין מה הוא תובע אלא רק כתב שיש לו תביעה.