- פרשת שבוע ותנ"ך
- לך לך
גליון מס 191
האם ההשתייכות לעם ישראל היא על בסיס גנטי או תורשתי?
הפרשה בראי הרמב"ם.
פרשת לך לך מציינת מהפך. לאחר המבול ומעשה המגדל, הקב"ה זונח את ניסיונותיו "לדבר" עם כלל המין האנושי, תחת זאת הקב"ה פונה אל אברהם מבדילו ומפרידו ממשפחת העמים, ומבטיח לו ישות עצמאית שאינה כלולה "בסל" האנושי. ישות לאומית שתהפוך למקור ברכה לכל האנושות כולה.
"וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".
בחירת ד' באברהם ומשפחתו אחריו, היא לכאורה היסוד והבסיס לעם ישראל. מכאן שהשתייכות למשפחת האבות זהה למושג השתייכות לעם ישראל.
אלא שלרמב"ם שיטה אחרת בשאלת הגדרתו של עם ישראל.
לדעת הרמב"ם להימנות על זרעם של האבות בלבד, זה עדיין לא להיות ישראל.
"... ועל דרך זה היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד עמודו של עולם שהוא אברהם אבינו. כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו... עד שהשיג דרך האמת... והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר, ויצחק הודיעו ליעקב... ויעקב אבינו למד בניו כולם... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים אליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'. עד שארכו הימים לישראל במצרים, וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עבודה זרה כמותן חוץ משבט לוי... וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר וחזרו בני יעקב לטעות העמים ותעייתם. ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה משה רבנו ורבן של כל הנביאים ושלחו, כיון שנתנבא משה ובנו ובחר ה' בישראל לנחלה הכתירן במצוות והודיעם דרך עבודתו" (עבודת כוכבים א, ב-ג).
כלומר, לדעת הרמב"ם בחירת עם ישראל בתקופות האבות, היא בגדר של מציאות הפיכה עד למעמד הר סיני. כמובן שהקב"ה מקיים הבטחות. לכן הוא מחויב לאבות גם כאשר עם ישראל כמעט ועזב את דרכם בגלות מצרים. אבל מכל מקום, הבחירה בעם ישראל כעם, היתה רק במן תורה.
כעת מובן מדוע בתשובה לר' עובדיה הגר, ששאל האם יש לו לומר בתפילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו", כותב הרמב"ם כך:
"יש לך לומר הכל כתקנן ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל... ועקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלמד כל העם והשכילם והודיעם דרך האמת ויחודו של הקב"ה ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה והכניס רבים תחת כנפי השכינה ולמדם והורם וציוה בניו ובני ביתו לשמר דרך ה' כמו שכתוב בתורה 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה" וגו'. לפיכך, כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שכתוב בתורה - תלמידיו של אברהם אבינו ובני ביתו הן... וודאי יש לך לברך 'אשר בחר בש' ו'אשר נתן לנו' ויאשר הבדילנו' שכבר בחר בך הקב"ה והבדילך מן האמות ונתן לך התורה, שהתורה לנו ולגרים נתנה...
ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובן עובדי עבודה זרה היו במצרים, נתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם, עד ששלח הקב"ה משה רבנו ורבן של כל הנביאים והבדילם מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה, לנו ולכל הגרים, ושם לנו חקה אחת. ואל יחי ייחוסך קל בעיניך, אם אנו מתייחסים אל אברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם".
אם כן לדעת הרמב"ם, ישראל במתן תורה היו כגוי הבא להתגייר ולהכנס בברית. מתן תורה הוא שטבע את המעמד הקבוע של עם ישראל כ"אומה חשובה ומעולה". מכאן שאין הפרש בין גוי המתגייר לבין יהודי מבטן ומלידה, שנינו גרים בעצם.
"וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".
בחירת ד' באברהם ומשפחתו אחריו, היא לכאורה היסוד והבסיס לעם ישראל. מכאן שהשתייכות למשפחת האבות זהה למושג השתייכות לעם ישראל.
אלא שלרמב"ם שיטה אחרת בשאלת הגדרתו של עם ישראל.
לדעת הרמב"ם להימנות על זרעם של האבות בלבד, זה עדיין לא להיות ישראל.
"... ועל דרך זה היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד עמודו של עולם שהוא אברהם אבינו. כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו... עד שהשיג דרך האמת... והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר, ויצחק הודיעו ליעקב... ויעקב אבינו למד בניו כולם... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים אליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'. עד שארכו הימים לישראל במצרים, וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עבודה זרה כמותן חוץ משבט לוי... וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר וחזרו בני יעקב לטעות העמים ותעייתם. ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה משה רבנו ורבן של כל הנביאים ושלחו, כיון שנתנבא משה ובנו ובחר ה' בישראל לנחלה הכתירן במצוות והודיעם דרך עבודתו" (עבודת כוכבים א, ב-ג).
כלומר, לדעת הרמב"ם בחירת עם ישראל בתקופות האבות, היא בגדר של מציאות הפיכה עד למעמד הר סיני. כמובן שהקב"ה מקיים הבטחות. לכן הוא מחויב לאבות גם כאשר עם ישראל כמעט ועזב את דרכם בגלות מצרים. אבל מכל מקום, הבחירה בעם ישראל כעם, היתה רק במן תורה.
כעת מובן מדוע בתשובה לר' עובדיה הגר, ששאל האם יש לו לומר בתפילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו", כותב הרמב"ם כך:
"יש לך לומר הכל כתקנן ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל... ועקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלמד כל העם והשכילם והודיעם דרך האמת ויחודו של הקב"ה ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה והכניס רבים תחת כנפי השכינה ולמדם והורם וציוה בניו ובני ביתו לשמר דרך ה' כמו שכתוב בתורה 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה" וגו'. לפיכך, כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שכתוב בתורה - תלמידיו של אברהם אבינו ובני ביתו הן... וודאי יש לך לברך 'אשר בחר בש' ו'אשר נתן לנו' ויאשר הבדילנו' שכבר בחר בך הקב"ה והבדילך מן האמות ונתן לך התורה, שהתורה לנו ולגרים נתנה...
ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובן עובדי עבודה זרה היו במצרים, נתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם, עד ששלח הקב"ה משה רבנו ורבן של כל הנביאים והבדילם מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה, לנו ולכל הגרים, ושם לנו חקה אחת. ואל יחי ייחוסך קל בעיניך, אם אנו מתייחסים אל אברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם".
אם כן לדעת הרמב"ם, ישראל במתן תורה היו כגוי הבא להתגייר ולהכנס בברית. מתן תורה הוא שטבע את המעמד הקבוע של עם ישראל כ"אומה חשובה ומעולה". מכאן שאין הפרש בין גוי המתגייר לבין יהודי מבטן ומלידה, שנינו גרים בעצם.
ההצלחה בחינוך ילדינו -איך?
הרב מאיר גולדויכט | ט' חשוון תשפ"ג

האם סבלו ישראל גלויות מצרים ת' שנה או ת"ל שנה?
ישוב סתירה שבמקרא
הרב משה צוריאל | חשוון תשפ"ג

בחירתו של אברהם
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
ברית בין הבתרים
הרב יצחק בן יוסף | ח' חשוון תשפ"ג
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
סוכת עראי דיגיטלית
האם מותר לפנות למקובלים?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
קילוף פירות וירקות בשבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

רעיונות לפרשת בשלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"א

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

רעיונות לפרשת בשלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"א
בלבולים בחיים
הרב מעוז שוקרון | תשפ"ג
