פרשתנו עוסקת בקניית מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. המשנה במסכת קידושין קובעת: "מתני'. נכסים שיש להם אחריות (קרקעות) - נקנין בכסף".
ובגמרא שם מובא המקור: "בכסף מנלן? אמר חזקיה, אמר קרא: שדות בכסף יקנו (ירמיהו ל"ב מד, שם מצווה הקב"ה על ירמיהו לקנות שדות באזור ירושלים, כדי לחזק את האמונה שהגאולה בא תבא)" (קידושין דף כו ע"א).
בעלי התוס' במקום (ד"ה אמר קרא) הקשו, מדוע הגמרא לא הביאה כמקור את קניית מערת המכפלה בכסף? שנאמר: "וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה" (בראשית כ"ג יג).
מנקודת מבט של דרש ניתן להציע כאן שתי תפיסות עולם, האחת אומרת שקניית שדות בירושלים היא העיקר והשניה טוענת: לא, קניית שדה המכפלה היא העיקר.
ויכוח מעין זה מתואר באגרות הראיה (כרך א אגרת לט, האגרת נכתבה בזמן היות מרן הרב רבה הראשי של יפו, תחילת שנת ה' תרס"ז - 1907). הרקע היה החלטתו של הישוב היהודי בחברון לפרוש מ"הועד הכללי", שחילק את כספי החלוקה בין אנשי ארץ ישראל ולהקים מערכת גיוס כספים עצמאית, עבור תושבי חברון.
אנשי "הועד הכללי תבעו לדין תורה את אנשי חברון. אנשי חברון טענו את הטענות הבאות:
א. האבות בחרו לקבוע את דירתם בחברון ולא בירושלים. לפי זה לחברון יש היסטוריה של ישוב יהודי בן 4000 שנה. לירושלים היסטוריה יהודית הרבה יותר קצרה, רק 3000 שנה.
ב. יהושע בן נון הרג את אדני צדק מלך ירושלים ובמסגרת הקרבות על כיבוש הארץ שרף עם ישראל את ירושלים (שופטים א' ח), לאחר כיבושה. יהודים לא גרו בירושלים (שופטים י"ט יב) עד ימי דוד המלך, שכבש את עיר דוד (שמו"ה ה' ח) ובנה מחדש את העיר.
ג. על פי המדרש פתחו של גן העדן הוא בחברון, במערת המכפלה. וז"ל: "רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריחות גן עדן באותו הריח שהיה שם" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד ב). לעומת זה, פתחו של גיהנום על פי כמה וכמה דעות בחז"ל מצוי בירושלים "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. ... בירושלים דכתיב נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון - זו גיהנם, ותנור לו בירושלים - זו פתחה של גיהנם. ...אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם" (עירובין דף יט ע"א).
ד. לפי זה, לא רק שהאבות בחרו כמקום קבורתם את חברון אלא שהם צעדו בעקבותיהם של אדם וחוה (עירובין נג ע"ב).
ה. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל.
ו. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.

בשבוע הבא נביא כיצד העמיד הראי"ה קוק זצ"ל את אנשי ירושלים על טעותם.

הבה נתפלל כולנו לחיזוקה של ירושלים כמרכז הרוחני האחד והיחיד של עם ישראל לעולם.