בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אהבת ה'
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת צביה

אהבת הקב"ה לעם ישראל

צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?

undefined

הרב משה צוריאל זצ"ל

טבת תשע"ט
5 דק' קריאה
(1) ספר דברים פרק ז
(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם...

צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם 1 "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?

שמא מענה על כך נמצא בדברי הנצי"ב שם: 2
"מאהבה שבאה כמה פעמים בלי טעם נגלה לאחר, כי אם התקשרות הרוח. כמו שמזדמן האב והבן שלא הכירו זה את זה מעולם על פי סיבה, ובפגישה מועטת נקשרים באהבה נפרזה. והיינו משום ד'מזלייהו חזו' 3 , שרוחם מקושר בתולדה. כך אהבת ה' לישראל הוא משום שהמה חלק אלוה ממעל'. 4 ומשום זה נקראו 'בנים' למקום 5 והקב"ה מכנה עצמו 'אב', כדכתיב בשירת האזינו 'הלא הוא אביך'". 6

שוב במקרא הנוסף, שם כתוב:
"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה". 7 כתב שם הנצי"ב:
"דמשמעות 'חשיקה' הוא משום שטוב בעיניו ביותר... 'ויבחר בזרעם אחריהם': שיהיו המה חלק אלוה... כאהבת האב לבן אע"ג שאין מעשיו רצויים כל כך".

ומהפירוש הנפלא הזה הבננו כי הקב"ה אוהב את ישראל למרות שמעשינו אינם בשלימות הראויה בעבודת הקב"ה. ודבר זה כמעט מפורש במקרא, לענין ביטוי "אהבה" של הקב"ה אלינו. כתוב בספר מלאכי: 8
"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? [עונה ה'] הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה', וָאוֹהַב אֶת יַעֲקֹב".

מה פשט מלים אלו? שאפילו אם אנו דומים במעשינו למעשי עשו אחינו, שהוא התאום שלנו, ה' אוהב אותנו ולא את עשו. כך הגדיר הרב קוק בספר "שמונה קבצים": 9
'ואני קרבת אלהים לי טוב, שַׁתִּי בד' אלוהים מחסי, לספר כל מלאכותיך'. 10 ומלאכות ד' היא דבר ד' ביד מלאכי, 'הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב'. שהיא תשובה נצחית מספקת לכל תואנָתָם של מתאוננים קטני-אמנה, האומרים בכל דור ודור, וביותר בדור התגלות אור ישועה, 'במה אהבתנו?'. ובאמת 11 'אהבת עולם ואהבה רבה אהבתנו ד' אלהינו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו. אבינו מלכנו, בעבור שמך הגדול, ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלַמדם חוקי חיים. כן תחננו ותלמדנו, והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואומר: מהר והבא עלינו ברכה ושלום, כי אל פועל ישועות אתה, ובנו בחרת מכל עם ולשון, להודות לך וליחדך באהבה'. וחותם 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', להיות הקדמה לייחוד ד' ב'שמע ישראל', ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', הנאמר בחשאי. 12 אף על פי שהגלוי סותר זה לפעמים אין בכך כלום, כי האמת הברורה הוא מאמר השבטים כולם, 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'....
כלומר, למרות שאנו דומים הרבה מאד לעשו, בחיצוניות מעשינו, הקב"ה אוהב אותנו. דברים דומים כתב הרב צדוק הכהן, בסוף ספרו "רסיסי לילה": 13
"אבל באמת 'יעקב בחר לו י"ה, ישראל לסגולתו'. כידוע הפירוש על 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. דרצה לומר כמו סגולה שהוא בלא טעם נגלה, רק כך הדבר מסוגל בסגולה; כך מה שבני ישראל לו יתברך מכל העמים הוא בלא טעם בהתגלות בעולם הזה כלל. דהגם דשניהם שוין למראית העין בעולם הזה ואוהב את יעקב שהוא היפך הזימה שהשם יתברך שונא ואת עשו שנאתי שהוא מלא זימה, אף דלמראית העין אינו כן. מכל מקום השם יתברך מכיר שורשם הנעלם מעיני בני אדם בעולם הזה הרואה לעינים. והמילה הוא עדות על השורש דבני ישראל הנעלם בעולם הזה, דשורשם גדורים בעריות. 'ועמך כולם צדיקים' וקדושים. ומה שאין נראה כן, הוא רק מצד דמיון עולם הזה, ד'היינו כחולמים':

וחזר על זה בספרו "מחשבות חרוץ": 14
"'ואוהב את יעקב, ואת עשו שנאתי' בלי שום טענה וטעם. אפילו זה יעשה כל טוב למראית עין וזה להיפך, דהאדם יראה לעינים 15 ולפעולה הנגלית ומדות המתגלים מצד התפשטותם, 'וה' יראה ללבב' 16 שממנו תוצאות חיים ומקור המדות והמעשים כולם הנמשכים מהתגלות לבו, ונובעים ממעמקי הלב הנעלם מעין האדם עצמו גם כן רק גלוי לפניו ה' יתברך בוחן לבות, 17 וה' יתברך העיד על פי נביאיו דהוא לבן של ישראל, היינו דמעמקי לבם דבוק באלקים חיים וכמו שנאמר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', 18 וכמו שמובא בזוהר 19 'דאורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולא חד".

ובאמת יסוד זה כבר הוגד לנו ע"י מהר"ל: 20
"כי ישראל מצד שהם בשלימות, רק כי היצר הרע מגרה בהם ומביא אותם אל הרע, ואין הרע בהם מגרה בהם. אבל האומות הם בעצמם בחסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצר שהוא בהם הרע, ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי. ונמצא כי לפי מדרגתם הפחותה שלהם יִמָּצֵא הרע בעצמם בלא גרוי".

ועוד בספר "נצח ישראל" 21
"כבר אמרנו לך פעמים הרבה, שכל חטא שבישראל הוא מצד המקרה, ואין חטא מצד עצם צורתן. ולפיכך היה מצדיק ישעיהו את ישראל, ואמר, אף שהם חוטאים מצד המקרה, מכל מקום מצד עצם ישראל הם טובים. כי הצורה בישראל צורה אלוקית, ולכך אין חטא בהם מצד עצמן, רק מצד המקרה, דהיינו מצד היצר הרע.

על ידי יסוד זה הסביר מהר"ל מדוע רק לישראל יש אפשרות של הסרת החטא ע"י הבאת קרבנות למקדש, ולא כן הגוים. 22
"כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת. כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות...
ודבר זה הוא לישראל בפרט לא לשום אומה. ובשביל כך יתקיימו ואין הַעֲבָרָה להם מן העולם כמו שיש לאומות, שאם היה החטא לישראל בעצם לא היה כפרה להם על ידי קרבן. אך בשביל שהחטא בישראל ענין מקרה כמו שהתבאר, לכך יש להם קרבנות. ובזמן שאין בית המקדש קיים סדר הקרבנות [שקוראים ולומדים, משמש ל]הסרת החטא".

ועוד כתב: 23
"במה שחֵטְא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה, בעבור שעצמם ראוים הם לטהרה ולנקיות מן החטא, ולכך לישראל החטא מקרי להם. ולאומות החטא עצמי להם. ולפיכך החטא אשר הוא בעצם והוא קטן, נחשב יותר ויותר מן החטא גדול שהוא במקרה. ועל זה יש ראיות הרבה מאוד ואין כאן מקומו".

נחזור לענין שהתחלנו בו. הקב"ה כאשר ברא את העולם, התכוין לייסד בעולם אומה אחת שתפרסם כבודו, אומה אחת שתהיה דבקה בו. והם ישראל, כמו שדרשו 24 "בראשית ברא אלוהים" עבור ישראל שנקראו 'ראשית'. 25 ובכן, גם כשאינם זוכים לקיים התורה כראוי, שיחול בהם "חשק", אבל "אהבתו" של הקב"ה אליהם לא תסור לעולמים.




^ 1.מורה נבוכים, ח"ג פרק נא, מהד' הגר"י קאפח, עמ' תט.
^ 2.העמק דבר, דברים ז, ח.
^ 3.ניב על פי מגילה ג, א.
^ 4.כדברי רמב"ן על בראשית ב, ז. "ויפח באפיו נשמת חיים... כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו".
^ 5.דברים יד, א.
^ 6.דברים לב, ו.
^ 7.דברים י, טו.
^ 8.פרק א פסוק ב.
^ 9.קובץ ב, פסקא רפד.
^ 10.תהלים עג, כח.
^ 11.כאן הרב קוק מעתיק מברכה שניה של יוצר של שחרית, לפני קריאת שמע.
^ 12.פסחים נו, א.
^ 13.אות נח, מהד' באותיות רש"י עמ' 177, ובמהד' הר ברכה, עמ' 204.
^ 14.אות יד, מהד' באותיות רש"י עמ' 109; ובמהד' הר ברכה, עמ' 116.
^ 15.ניב על פי שמואל-א טז, ז. וסיפא דקרא "וה' יראה ללבב".
^ 16.סוף הפסוק הנ"ל.
^ 17.כדברי ר' צדוק (רסיסי לילה, אות מט, מהד' באותיות רש"י עמ' 107; ובמהד' הר ברכה עמ' 125) זהו מאמר חז"ל בברכות יז ע"א "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים...". כלומר גלוי וידוע רק לפני הקב"ה עצמו. ולא לעיני הבריות. כי זה במעמקי הלב. ולכן פסק הרמב"ם בהל' גירושין פרק ב' על כפיית גט, אפילו למומרים. כי זה נקרא "רצונו" באמת.
^ 18.דברי הימים-א כט, י.
^ 19.על פי ח"ג עג, א.
^ 20.נצח ישראל, פרק ב, עמ' יד.
^ 21.שם פרק מט, עמ' קצא.
^ 22.ספר גבורות השם, פרק ח עמ' מה.
^ 23.שם, פרק ט, עמ' נז.
^ 24.ויקרא רבה לו, ד. והובא בדברי רש"י לבראשית א, א.
^ 25.ירמיה ב, ג.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il