משבר ההנהגה
רבות מדובר כיום על הצורך בהקמת הנהגה לציבוריות הישראלית.
אם נתבונן בהיסטוריה הקרובה אלינו, נמצא, שמאז ראשית ימי הציונות החל שינוי בהנהגה. במהלך הגלות הארוכה, בדרך כלל המנהיגים היו תלמידי חכמים, רבנים או שתדלנים שהיו הולכים בשליחותם. לפני יותר ממאה שנה החלה להתפתח מנהיגות אחרת, של עסקנים ואנשי מעשה. הקונגרסים הציוניים אורגנו על ידי אנשים רחוקים, והרבנים בחלקם רק הצטרפו למהלך. בשואת אירופה עוד ראינו רבנים הצועדים בראשי קהילותיהם, ויחד עמם מוסרים את נפשם. אולם, עם הקמת מדינת ישראל פחתה השפעתם של אנשי הרוח, וסדר היום הציבורי הוכתב על ידי עסקנים. כך ראינו גם את התנועה הדתית, "המזרחי", אשר העמידה בראשה אנשי מעשה, ודברהּ על תורת ישראל נשמע בשפה רפה.

העמדת חזון
מחקרים כלכליים הוכיחו, שכל מערכת עסקית חייבת להתרכז סביב חזון. כל חברה גדולה שוקדת על העמדתו של חזון כזה המשודר לכלל עובדיה, והוא הנותן את המוטיבציה לתרום לחברה זו.
משך שנים, החזיק חזון הציונות את החברה הישראלית, אולם מזה זמן רב שהציונות מוסגרה במרכאות, ולא היה בכוחה להפיח רוח חיים בגוף האומה. כיום, תובעת החברה הישראלית בקול גדול את חידוש הדרך. לשום אל המבנה הנכון, להניף דגל של חזון גדול אשר יסחוף אחריו את הציבור.
דגל השלום אשר הונף לפני כמה עשורים, ניסה לתת מענה לחזון חברתי, ועד היום יש כאלה המנסים להניפו, אולם המציאות טופחת על פני חזון זה, והוא נותר שדוף לחלוטין.

המבנה הראוי
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל, כציבור, אל מול כוח אחר היתה במלחמת עמלק, סמוך ליציאת מצרים. "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". במלחמה זו מסתמנת הדרך הנכונה להנהגה: "ויאמר משה ליהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה".

שלשה גורמים לפנינו:
א. משה אהרון וחור - למעלה על ראש הגבעה.
ב. יהושע ולוחמיו עורכים מלחמה בעמלק.
ג. רוב ישראל הנותרים, צופים ומן הסתם מתפללים.

"כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל". וכדברי המשנה במסכת ראש השנה: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים. מי הסתכל כלפי מעלה?

יהושע ולוחמיו עסוקים בקרב ובודאי אין להם פנאי לכך. רוב ישראל, מתמלאים באמונה, ומבטם כלפי מעלה הוא הנותן עוצמה ללוחמים ולאנשי המעשה.

אם כן זוהי ההנהגה הנכונה: בראש הסולם עומדים אנשי הרוח, היודעים לעלות לראש הגבעה ולהעמיד חזון. אנשי המעשה נשלחים על ידי אנשי החזון, לערוך מלחמה. ואִלו עם ישראל כולו, מתמלא עוצמה רוחנית, מתוך החזון אשר אליו הוא מביט, ובאמונתו הוא תומך בלוחמיו ומביא להכרעת הקרב.

נשכיל גם אנו לבנות את שלוש הקומות: אנשי חזון, אנשי מעשה והציבוריות הישראלית. כך נוכל בעז"ה לנצח את המלחמות ולהתגבר על העיכובים, עד לגאולה השלמה בקרוב.