בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

העלאת עצמות מחו"ל לארץ ישראל

undefined

רבנים שונים

שבט תשע"ט
2 דק' קריאה
טריאסט, איטליה Trieste, Italy
שבט, תנש"א


שאלה
האם מצווה על הבנים לארגן לקיטת עצמות של אימא, שנקברה לפני עשרים שנה בבית קברות יהודי בחו"ל, כדי לקבור את העצמות בארץ ישראל סמוך לבעלה, שנקבר לא מזמן בירושלים. ישנם נתונים מיוחדים שאפרט בקצרה.
א. הבעל, לאחר מות אשתו, נשא אישה אלמנה שאיתה חי עד מותו, היא עדיין חיה (הביצוע אולי יגרום צער לאלמנה).
ב. הבעל בזמנו קנה מקום ליד קבר אשתו הנפטרת בטריאסט.
ג. אשתו קבורה ליד הוריה.
ד. הבעל הורה לבנים הגרים בירושלים, שיקברו אותו בירושלים רק אם הוא ימות בארץ. ולא נתן שום הוראה לגבי אשתו. אמנם, יש אומרים שהוא ניסה להעלות את עצמות אשתו לארץ ולא ביצע.
ה. הבנים בעצמם חלוקים בדיעותיהם, אם כדאי לשנות את המצב הנוכחי, כאשר הביצוע טעון זהירות גדולה, אחרי 20 שנה מיום קבורת אמם.
במציאות אין במקום עצמו ולא קרוב לו, כוח אדם מתאים לפעולה כזאת.
עם כל השיקולים האלה, מה עדיף לעשות?

תשובה
אע"פ שהאריכו האחרונים אם רשות או מצווה להעלות גופת הנפטרים לקבורה בארץ ישראל 1 , נראה שבנדון דידן ראוי להשאיר האשה במקום קבורתה מהנימוקים הבאים:
א. השואלים מציינים שאין מצוי כוח אדם מתאים לפעולה זו, ופירוש הדברים שהביצוע יהיה כרוך ב"בזיון המת", ולכן בכהאי גוונא מן הראוי להשאירה במקומה.
ב. כיוון שהאשה קבורה ליד הוריה, והבעל נשא אשה אחרת, יש מקום לסברא שנוח לאשה להישאר במקום קבורתה הנוכחי ולא להזיזה ממקומה 2 .




^ 1. שו"ע יו"ד, סימן שס"ג. ובמהרלב"ח סימן ס"ג. וילקוט יוסף, סימן ל"ב, סעיפים ג' — ד'. ועיין כל בו על אבלות, פרק שישי, סימן ו', סעיפים ה' — ו' ובהערות שם.
^ 2. בנסיבות אלה שנראה שאין מצווה לכ"ע להעלות עצמות האישה, מצטרפת הסברא שכיוון שהאחים חלוקים בדעתם – שב ואל תעשה עדיף.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il