המקרה בקצרה:
הנתבעת היא חברה שנתנה צ'קים פתוחים (ללא ציון המוטב) בסך 37,000 ₪ לספק כלשהו, הספק העביר את הצ'קים ללא מוטב ("צ'קים פתוחים") לתובע עבור חוב שהיה חייב לו, ולאחר מכן הספק פנה לנתבעת שתבטל את הצ'קים שנתנה לו, משום שלא קיבל את תמורתם מהתובע. הנתבעת ביטלה את הצ'קים והעבירה לספק צ'קים אחרים. לטענת התובע הוא התקשר לנתבעת להזהיר אותה שלא תבטל את הצ'קים, כעת הוא תובע את תמורת הצ'קים ועוד 550 ₪ עבור אגרת בית דין ושכ"ט עו"ד. הנתבע טוען כי אין לו קשר עם התובע.

פסק הדין:
על הנתבעת לשלם לתובע 37,000 ₪ תמורת הצ'קים שבוטלו בתוספת 550 ₪ עבור אגרת בית הדין ושכ"ט עו"ד.

הלכה פסוקה (259)

רבנים שונים

add_alert

197 - רכב שנפגע לאחר טיפול

198 - אדם שביטל צ'ק לאחר שהצ'ק הועבר לאדם שלישי

199 - מכירה כפולה של חנות

טען עוד

נימוקים בקצרה:
א. מעמדו של צ'ק
מעמדו של צ'ק נידון בהרחבה בשו"ת משפטיך ליעקב, ובשו"ת עטרת דבורה. לדעת שבט הלוי דין צ'ק כהוראת תשלום לבנק, שיכול הנותן לבטלה, הרב זלמן נ. גולדברג הסתפק אם יש לתת לצ'ק תוקף של שטר חוב. מסקנת בית הדין שיש לראות את הצ'ק לפחות כמו שטר חוב.

ב. ביטול צ'ק לפי ההלכה
כיון שמקובל להעביר צ'קים מאדם לאדם, ודבר זה מעוגן בחוק, הרי שאדם המוסר לחבירו צ'ק ללא נכתב בו שם המוטב, דינו כשטר חוב למוציא כתב זה (למוכ"ז) המכונה בהלכה – ממרני. חוב שבשטר כזה ניתן להעברה לאדם אחר גם מבלי לבצע את פעולות הקניין של כתיבה ומסירה הנדרשות בהקנאת שטר חוב רגיל. יתכן גם שהעברת הצ'ק מקנה את הכסף בבנק, מדין "מעמד שלושתן" או מדין "סטומתא" (פד"ר ירושלים ח, עמ' לז).
על פי המנהג, התחייבות בצ'ק אינה ניתנת לביטול. כמו כן מצד החוק חל איסור לבטל צ'קים אם התקבלה תמורה בעבורם (שו"ת מנחת יצחק ה, קיט). לכן אין רשות לכותב הצ'ק לבטלו, קל וחומר בצ'ק שאין בו מוטב, שהרי הוא שייך לכל המחזיק בו.
המסקנה: אסור היה לנתבעת לבטל את הצ'קים.

ג. חיוב הוצאות
כיון שמעשה ביטול הצ'קים היה מעשה אסור, על הנתבעת לשאת גם בכל ההוצאות הכרוכות בתביעה. לכן על הנתבעת לשלם את סכומי ההוצאות בסך 550 ₪.