פרקים כט-לא

צעד קטן במציאות - צעד אינסופי בהתקרבות!

♦ הכל לטובה - להיות בשמחה תמיד, בעיקר בעבודת ה'. ♦ מדוע בגלות התאים ה'מוסר הנוקשה', ובדורנו ה'מופנק' לא? ♦ כיצד ינהג חייל הנמצא בחדר עם חברה מקולקלת ונכשל בגללה? ♦ גם אדם שאין לו קשיים, חייב להתאמץ ולהוציא את כל כוחותיו לפועל. ♦ שורש כל ספר ה'תניא' - יש שתי נפשות שונות באדם. אם הצד הגשמי שבאדם שולט, הנשמה סובלת ב'גלות'. ♦ כאשר אדם מתגבר על ה'נפש הבהמית', הוא מרומם את הנשמה ומשחררה ממאסר, לכן הוא צריך לשמוח מאוד, שמחה של שחרור, במיוחד, אם הוא מרגיש עם הרבה 'נפילות', כי השחרור הוא ממקום יותר נמוך. ♦ לברוח מהרע או לרוץ לטוב? בדורנו מתאימה ה'התקפה' לא רק 'הגנה', עבודת ה' של גבורה, בטחון? ♦ כל מעשה קטן בעבודת ה', הוא בעל משמעות גדולה! ♦ הקב"ה אינסופי, לכן כל התקרבות לקב"ה, כל חיבור קטן הוא עצום, כי הוא חיבור לאינסופי, וכן ההפך, ח"ו. מדוע המזלזל בת"ח אין רפואה למכתו?