בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תולדות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

עינבל בת אלון

על הארץ, על הבריאות ועל הפרשה

מדוע יצחק דומה לאברהם ומהו גדרם של הליצנים; רבקה הולכת לדרוש את ה' - מקצת דיני חולה ורפואה; מה בין עשיו ליעקב ולמי שייכת הארץ? זכוו של עשיו.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

חשוון התשס"ו
5 דק' קריאה
אברהם הוליד את יצחק
פרשתנו פותחת בפסוק "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כה, יט). שואלים המפרשים, מדוע כפלה התורה בלשונה "יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק"? ומתרץ רש"י, וז"ל: "הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק". כשנולד תינוק הוא דומה בדרך כלל לאביו או לאימו או לדודים, וכשהוא גדל הוא מתפתח עם אותה דמות שהיתה לו בקטנותו.

מובא במדרש (תנחומא נשא סימן ז', וכן מובא בילקוט שמעוני במדבר פרק ה'):
מעשה במלך אחד ששאל את רבי עקיבא, אני כושי ואשתי כושית וילדה לי בן לבן, וחושד אני בה. אמר לו ר"ע, צורות ביתך שחורות או לבנות? אמר לו המלך, לבנות. א"ל ר"ע, שמא עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהם, ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב שלקח מקל ויפצל בהם פצלות לבנות וכו' (בראשית פרק ל').
כלומר זו לא הוכחה שזה בנו ומתחילים ליצני הדור לדבר, וכדי לסתום את פיהם מתהפכת הצורה לצורת אברהם אביו, ובזה כולם מודים שאברהם הוליד את יצחק.

לכאורה יש להבין, מדוע מכנים חז"ל את אנשי דורו של אברהם בשם "ליצנים", מן הראוי היה לקרותם "רשעים", וכי איזו ליצנות יש כאן, רשעות יש כאן! אלא, אומרים חז"ל (שכל טוב בראשית פכ"א) "ורבותינו דרשו למה נסמכה פרשת פקידת שרה לענין אבימלך, והלא רחוק ענין אבימלך מפקידת שרה כחצי שנה, ומן הלידה שנה אחת, אלא לדרוש בה גבורי כח, שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה - מה כתיב למעלה מן הענין, ויתפלל אברהם על אבימלך, וסמוך לו וה' פקד את שרה כאשר אמר, אברהם - ויעש ה' לשרה כאשר דיבר, לאברהם בתפלתו של אבימלך - בן לזקוניו, דומה לזיו איקונין שלו", עכ"ל (ועיין ב"ק צ"ב ע"א). לפי זה, היו אנשי דורו של אברהם מתלוצצים ואומרים שלא היתה ראויה שרה להתעבר מאברהם כלל, אלא רק בזכות זה שהתפלל על אבימלך והיה צריך לאותו עניין נענה, אבל לא בזכותו ובזכותה של שרה - על כן אין זה רשעות גרידא אלא דברי ליצנות, ומשום כך נקראו בפי חז"ל בשם "ליצני הדור".

ותלך לדרוש את ה'
ובהמשך הפרשה כתוב אצל רבקה:
"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'. ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבד צעיר" (בראשית כה, כב - כג).
בתחילה חשבה רבקה שיש לה בן אחד בבטנה, וכשעוברת על פתח בית המדרש הוא רוצה לצאת, וכשעוברת על פתח עבודה זרה הוא רוצה לצאת, ועל כן אמרה "למה זה אנכי", אבל כשאמר לה ה' שישנם שני בנים בבטנה, נתיישבה דעתה. רבקה אינה הולכת לרופא או לקופת חולים, אלא - "ותלך לדרוש את ה'", היא הולכת לשאול בבית המדרש של שם ועבר מה עליה לעשות ושיתפללו עליה. ומכאן שהחולה, צריך קודם להתפלל לקב"ה שהוא רופא חינם, ורק אח"כ ילך לדרוש ברופאים.

ילך לחכם שיתפלל על החולה
כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י'): "י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת, ולקרא שם חדש כי שינוי השם קורע גזר דינו. ניחום אבלים קודם לביקור חולים".

דרך ארץ בביקור חולים
לפעמים בא אדם לבקר החולה, והחולה לא ישן כל הלילה, וגם בבוקר לא ישן, עד שהרופא נתן לו זריקה שישן. ואם בא אדם לבקרו אע"פ שטרח ובא מחוץ לעיר, לא יעיר את החולה אלא יתן לו לישון. וכדי להדר, יכתוב על פתק הייתי כאן ובאתי בשעה פלונית לבקר אותך וישנת, אך לא רציתי להעיר אותך, ויה"ר שהקב"ה ישלח לך רפואה שלמה.

יהי רצון קודם נטילת תרופה או כשהולך לרופא
כשהולך לרופא או לפני שנוטל תרופה יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שיהא עסק זה לי לרפואה, ותרפאני רפואה שלמה, ברוך רופא חולים כי אל רופא חינם ונאמן אתה", כי לעיתים הרופא טועה במתן התרופה. ואין אומרים שם ומלכות אלא מהרהרים בלב (עיין שו"ע סי' ר"ל סעי' ד' ומש"ב וכה"ח שם. ובסידור קול אליהו עמוד 902). וידע האדם שלא הרופא מרפא, אלא הוא רק שליח של הקב"ה לרפאותו.

ניחום אבלים וביקור חולים - מה קודם?
אדם שיש לפניו שתי מצוות, ביקור חולים וניחום אבלים - מה יקדים? כתב הרמב"ם (פי"ד הל' אבל הל' ז'): "יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים". ביקור חולים זה מצוה עם החיים, אבל ניחום אבלים זה חסד עם החיים ועם המתים. עם החיים שהם מתאבלים, ועם המתים - כי אם האבל מתנחם, גם המת מתנחם.

ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי
בהפטרה של הפרשה אנו נקרא את דברי הנביא (מלאכי א, ב- ג):
"אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאום ה' ואהב את יעקב. ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר".
בעל הבא"ח זיע"א מבאר את הויכוח שהיה בין עשיו ליעקב. אומר עשו ליעקב כתוב "כבד את אביך ואת אמך" - ודרשו חז"ל: "את" -לרבות אחיך הגדול, א"כ אתה חייב בכבודי, עונה לו יעקב אבינו כתוב "את ה' אלוקיך תירא", - ודרשו חז"ל "את" - לרבות תלמידי חכמים, וא"כ אתה חייב בכבודי. וזהו שכתוב "ותלך לדרוש את ה'", רבקה שואלת איזה "את" גובר, האם "את" - לרבות ת"ח שאומר יעקב, או "את" - לרבות אחיך הגדול, שאומר עשו. וה' עונה לה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו וכו' ורב יעבד צעיר" - הגדול יעבוד את הקטן, כלומר "את ה' אלוקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים, חשוב יותר. וכן אנו אומרים בהפטרה "ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי" - אומר הקב"ה, ואוהב את הדרשה מהמילה "את" שמביא יעקב אבינו, אבל את הדרשה שמביא עשו מהמילה "את", שנאתי.

ארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד
בהמשך הפרשה כתוב שהיה רעב בארץ, ויצחק רצה ללכת למצרים, ואמר לו הקב"ה:
"אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך. גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך" (בראשית כו, ב- ג).
אומר בעל אוה"ח הקדוש:
"עוד נתכוין להבטיחו כי אין לישמעאל חלק ונחלה בהבטחות אברהם זולת ליצחק לבד והוא אומרו לך. ודקדק לומר ולזרעך לשלול חלק מבניו כי דוקא אותו שנקרא זרעו דכתיב (כ"א י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע (נדרים לא) ולא כל יצחק".
וכל מי שחולק על כך שיתווכח עם בעל אוה"ח הקדוש. וכבר ידוע מש"כ אוה"ח הקדוש בספרו 'פרי תואר' שאינו מסכים שיחלקו עליו.

כי ירא אנכי אותו
לפני המפגש של יעקב אבינו עם עשיו, הוא מתפלל לה' ואומר "הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים" (בראשית לב, יב). נשאלת השאלה, ממה חשש יעקב אבינו? אלא אמר יעקב אבינו, שמא לעשו ישנה זכות שתעמוד שלו, שהרי הוא קיים שתי מצוות חשובות, מצוות ישוב ארץ ישראל, ומצוות כיבוד הורים. עשו קיים מצוות כיבוד אב ואם אבל בערמה, וכדברי חז"ל על הפסוק (בראשית כה, כח) "כי ציד בפיו" שהיה צד את אביו באמרי פיו ושואל אותו כיצד מעשרין את התבן ואת המלח וכו'. ואומרת רבקה אמנו, אני גרתי בין רמאים ואני מכירה בשקרים של עשו, ועל כן "ורבקה אוהבת את יעקב", כי הוא איש תם וישר.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il