- שבת ומועדים
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אורה של תורה
האם הסתיים מאבק המכבים נגד היוונים? האם יש למתייוונים ממשיכי דרך? הרלוונטיות של המאבק בדורנו אנו.
נס חנוכה כזריקת חיסון
אחת השאלות שעולות לקראת חנוכה היא - האם מאבק המכבים נגד היוונים הסתיים או לא? התשובה היא, כמובן, שלא. כלומר, מלכות יוון עם כל תרבותם נמשכת גם היום. תרבות המערב היא המשך תרבות יוון - לרדוף אחרי היופי החיצוני ללא ערכים אמיתיים - והמאבק נגד זה, מאבק האור נגד החושך, מאבק תורת ישראל נגד יוון, עדיין לא הסתיים. חשיבותו של נס חנוכה הוא בזה שהוא נתן לעם ישראל זריקת חיסון נגד כל מיני תרבויות. בזמן המכבים היתה התרבות האלילית ואחר כך הנצרות והאיסלאם, ובימינו גם הקומוניזם והחומרנות על כל תאוותיה. ודאי שהמאבק הזה נמשך, ובחנוכה אנחנו שואבים את כוחות הנפש מעוצמות הרוח ומאורה של תורה - לעמוד מול כל אותן הרוחות השליליות שנושבות בעולם והולכות נגד תורת ישראל. לכן אנחנו צריכים להפיץ את קדושת ישראל ואת אורה של תורה. העובדה שאנחנו מחנכים דור של בני תורה, מחזקת את כושר עמידתנו מול כל אלה שקמים עלינו אידיאולוגית.
תורת חיים
בתפילה בחנוכה מוזכר "בימי מתתיהו... כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - איך אפשר להשכיח תורה, הרי הספר כתוב ונמצא עמנו?
אלא שלרשעים הללו לא היה אכפת עצם לימוד התנ"ך, הפריע להם היחס שבין התורה לשמים. גם היום באוניברסיטאות רבות לומדים תנ"ך כספר תיאולוגי לא מחייב, ואולם כשאנחנו לומדים מהתורה או מהנביאים אנחנו לומדים בעצם איך להתנהג וכיצד לנהוג. וכשם שכותב הרמב"ן, מכל פרק שאנו לומדים אנחנו צריכים לדעת מה השלכתו הלכה למעשה בכל התחומים: בחשיבה, בהתנהגות ובעשייה.
"להשכיחם תורתך" - אם מנתקים את התנ"ך מנותן התורה, אי-אפשר ללמוד מהתנ"ך שום דבר.
היום משתמשים בביטוי "מוסר הנביאים". פוחדים להגיד "מוסר משה רבנו" כי זה מוסר מחייב. הם הטיפו לישרות, לשוויון נגד ניצול, דיברו דיבורים כלליים על מוסר, ואילו תורת משה מתפשטת על כל תחומי חיינו המעשיים והיא מחייבת מאוד.
מעלים את ארץ-ישראל על נס
בתפילה בפורים אומרים: "בימי מרדכי ואסתר... כשעמד עליהם המן הרשע", ובחנוכה כתוב "על עמך ישראל", מדוע יש שינוי? אלא שבפורים הנס היה בחו"ל, לא היה להם מושג של הכרה לאומית, אבל נס חנוכה היה בארץ ועם ישראל בארץ נחשב עם, מה שאין כן בחו"ל. וכותב הרמב"ן בשירת האזינו "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" - כשאנחנו מפוזרים בארצות אנחנו מושבתים מעם; אבל "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - כשאנחנו בארץ אנחנו אחד, לכן חז"ל הדגישו את זה בתפילה.
הצגה ושמה "תרבות"
חיזוק כוח ישראל נגד כל התרבויות מחזיק אותנו גם היום. בני תורה מתחנכים לקדושה ולטהרה, לדבקות בערכי נצח לעומת כל הזוהמה שבחוץ. המאבק נגד התרבות היוונית ממשיך גם היום. היום קוראים לזה אחרת, אבל הכול אותו המשך. כנגד זה יש למלא את חיינו בתוכן אמיתי.
יש אומרים שבחנוכה יש להתעסק בתרבות ולהעלות אותה לקודש, לעשות הצגות של קדושה, אבל ברור הוא שדבר זה אינו שייך לבני תורה, שכן הם צריכים לתגבר את לימודם. אומנם לציבור הרחב שלא מבין זה בבחינת "לחם לפי הטף", שמכיוון שלא מסוגלים לדברים אחרים, צריכים לתת להם דברים כאלה, אבל אין בזה איזשהו ערך מצד עצמו. הצגות הן מעין השלמה, אבל זה לא המצב האידיאלי.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
אחת השאלות שעולות לקראת חנוכה היא - האם מאבק המכבים נגד היוונים הסתיים או לא? התשובה היא, כמובן, שלא. כלומר, מלכות יוון עם כל תרבותם נמשכת גם היום. תרבות המערב היא המשך תרבות יוון - לרדוף אחרי היופי החיצוני ללא ערכים אמיתיים - והמאבק נגד זה, מאבק האור נגד החושך, מאבק תורת ישראל נגד יוון, עדיין לא הסתיים. חשיבותו של נס חנוכה הוא בזה שהוא נתן לעם ישראל זריקת חיסון נגד כל מיני תרבויות. בזמן המכבים היתה התרבות האלילית ואחר כך הנצרות והאיסלאם, ובימינו גם הקומוניזם והחומרנות על כל תאוותיה. ודאי שהמאבק הזה נמשך, ובחנוכה אנחנו שואבים את כוחות הנפש מעוצמות הרוח ומאורה של תורה - לעמוד מול כל אותן הרוחות השליליות שנושבות בעולם והולכות נגד תורת ישראל. לכן אנחנו צריכים להפיץ את קדושת ישראל ואת אורה של תורה. העובדה שאנחנו מחנכים דור של בני תורה, מחזקת את כושר עמידתנו מול כל אלה שקמים עלינו אידיאולוגית.
תורת חיים
בתפילה בחנוכה מוזכר "בימי מתתיהו... כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - איך אפשר להשכיח תורה, הרי הספר כתוב ונמצא עמנו?
אלא שלרשעים הללו לא היה אכפת עצם לימוד התנ"ך, הפריע להם היחס שבין התורה לשמים. גם היום באוניברסיטאות רבות לומדים תנ"ך כספר תיאולוגי לא מחייב, ואולם כשאנחנו לומדים מהתורה או מהנביאים אנחנו לומדים בעצם איך להתנהג וכיצד לנהוג. וכשם שכותב הרמב"ן, מכל פרק שאנו לומדים אנחנו צריכים לדעת מה השלכתו הלכה למעשה בכל התחומים: בחשיבה, בהתנהגות ובעשייה.
"להשכיחם תורתך" - אם מנתקים את התנ"ך מנותן התורה, אי-אפשר ללמוד מהתנ"ך שום דבר.
היום משתמשים בביטוי "מוסר הנביאים". פוחדים להגיד "מוסר משה רבנו" כי זה מוסר מחייב. הם הטיפו לישרות, לשוויון נגד ניצול, דיברו דיבורים כלליים על מוסר, ואילו תורת משה מתפשטת על כל תחומי חיינו המעשיים והיא מחייבת מאוד.
מעלים את ארץ-ישראל על נס
בתפילה בפורים אומרים: "בימי מרדכי ואסתר... כשעמד עליהם המן הרשע", ובחנוכה כתוב "על עמך ישראל", מדוע יש שינוי? אלא שבפורים הנס היה בחו"ל, לא היה להם מושג של הכרה לאומית, אבל נס חנוכה היה בארץ ועם ישראל בארץ נחשב עם, מה שאין כן בחו"ל. וכותב הרמב"ן בשירת האזינו "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" - כשאנחנו מפוזרים בארצות אנחנו מושבתים מעם; אבל "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - כשאנחנו בארץ אנחנו אחד, לכן חז"ל הדגישו את זה בתפילה.
הצגה ושמה "תרבות"
חיזוק כוח ישראל נגד כל התרבויות מחזיק אותנו גם היום. בני תורה מתחנכים לקדושה ולטהרה, לדבקות בערכי נצח לעומת כל הזוהמה שבחוץ. המאבק נגד התרבות היוונית ממשיך גם היום. היום קוראים לזה אחרת, אבל הכול אותו המשך. כנגד זה יש למלא את חיינו בתוכן אמיתי.
יש אומרים שבחנוכה יש להתעסק בתרבות ולהעלות אותה לקודש, לעשות הצגות של קדושה, אבל ברור הוא שדבר זה אינו שייך לבני תורה, שכן הם צריכים לתגבר את לימודם. אומנם לציבור הרחב שלא מבין זה בבחינת "לחם לפי הטף", שמכיוון שלא מסוגלים לדברים אחרים, צריכים לתת להם דברים כאלה, אבל אין בזה איזשהו ערך מצד עצמו. הצגות הן מעין השלמה, אבל זה לא המצב האידיאלי.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.

ערך היוונות ותיקונה באהלי שם
כרך א' שיעור כ"ו חלק 1
הרב זאב סולטנוביץ' | תשס"ה

קרן השור
הרב אביחי קצין | כד' כסלו תשס"ט

נחשים ועקרבים
הרה"ג דוב ליאור | י"ט כסלו תשס"ח

חנוכה
הרב מישאל דהאן זצוק"ל | חנוכה

הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"

מצוות ישוב ארץ ישראל וכיבושה
איר תשס"ט

בזכות מערת המכפלה
כ' חשוון תשע"א
דיני ממון בנכסים במשפחה
הכנס העולמי ה-17 לדיני ממונות
ז' טבת תשס"ח
מדינת ישראל ומדיניות השלטון
מתוך כנס לזכרו של הרצי"ה תשס"ז
א' ניסן תשס"ז
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
קילוף פירות וירקות בשבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
דיני פלסטר בשבת
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תיקון ימי השובבי"ם
האם מותר לפנות למקובלים?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מה המשמעות הנחת תפילין?
מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז
