בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בחוקותי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

בחוקותי התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

אייר תשע"ט
9 דק' קריאה
לימוד ועמל התורה
פרשתנו פותחת בחובתו של כל יהודי ללמוד תורה על ידי עמל. רש"י מדייק את זה מהפסוק 'אִ ם בְּ חֻ קֹּתַ י תֵּ לֵּ כּ ו וְּאֶ ת מִ צְֹּותַ י
תִ שְּמְּ רּו וַעשִ יתֶ ם אֹּתָ ם', ואומר על זה וז"ל: "יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה. ואת מצותי תשמרו - הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר )דברים ה, א( ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". ביאור הדברים הוא שאדם לא יסתפק בשמיעת שיעורים גרידא, אלא יקבע עתים לשבת ללמוד ולהבין את העניין הנלמד בעצמו. והנה יש היום אפשרות ללמוד תורה על ידי שמיעת שיעורים או הרצאות בקלטות, ואמנם דבר זה חשוב מאוד לעצמו אבל אין לימוד שכזה בגדר של עמל התורה, שכן אדם יכול לשמוע את אותם שיעורים במנוחה ובלי עמל כלל. לכן התורה מצווה שיש חיוב לקבוע עת ללמוד על ידי עיון והבנת הדברים, ואם צריך, שיקבע לימוד עם חברותא ללמוד עניין קבוע, ובצוותא ילמדו ויעמלו בהבנת הדברים הנלמדים. וצריך לדעת שאין גבול לעמל התורה, וכדברי רבנו יונה במסכת אבות שכותב שלפעמים אדם יכול ללמוד אפילו הלכה אחת ימים ואפילו שנים עד שיגיע להבנה מוחלטת ואמיתית של אותה ההלכה. ומכל מקום צריך לדעת ששמיעת שיעורים מקלטות הוא גם דבר חשוב מאוד לעצמו, ועל ידי זה אדם יכול לשמוע דברי תורה בנסיעה ברכב, או בעבודה, וערכו של לימוד זה חשוב שכן זה גם מציל אותו מלשמוע שידורים ממלכתיים ברדיו שמשדרים בהם שירי עגבים ודברי כפירה ל"ע. ואם אדם ינהג כן, וישמע שיעורים דרך קלטות וגם יקבע עתים לעמול ולהתייגע בדברי תורה, או אז יזכה לכל ההבטחות הכתובות בהמשך הפרשה.

תכלית האדם והשגתו על ידי עמל התורה
בעניין המעלות אותן יכול אדם להשיג על ידי עמל התורה, כותב הרב בעל האור החיים הקדוש שכשברא הקב"ה את אדם הראשון, לא ברא אותו כדי לחיות בו כל הזמן עדי עד, שכן זו ירידה ושפלות בשבילו, אלא תכליתו היא לעבוד ולעמול ולהתעלות למדרגה כזאת שיוכל להגיע לעולם העליון בכל עת שיחפוץ וידמה לפניו כבית ועליה על גביו, וכך יש לאדם להשתעשע בתורה ובקיום המצוות וכך יעלה ויתעלה למדרגות יותר רמות משל המלאכים עצמם. וזה כמו שמצינו שאליהו הנביא עלה בסערה השמימה, וזה דבר שיש בו כח עצום מאוד. ולכל המעלה הזאת אדם יכול להשיג ולהגיע על ידי לימוד ועמל התורה הקדושה, וכמו שהאור החיים הקדוש כותב שאם היה אדם יודע את עוצם מעלת למוד התורה היה משתגע.
ואכלתם לחמכם גם בשביעה
התורה מבטיחה למי שלומד ועמל בתורה: 'וְּהִשִיג לָכֶם דַיִש אֶת בָצִיר ּובָצִיר יַשִיג אֶת זָרַע וַאכַלְּתֶם לַחְּמְּכֶם לָשֹּבַע'. רש"י מבאר שהכוונה לכך היא שאדם אוכל קמעא ושבע כיון שהאוכל מתברך במעיו. ונראה לפרש על פי הגמרא במגילה שפעם שלחו את אביי להביא משלוח מנות לרבה שהיה עשיר, והאכילו אותו לפני שהלך אליו כי חששו שיאכל מכל המעדנים שיש בבית רבה, וכך היה שהוא אכל ושבע קודם. ובכל זאת, בהגיעו לבית רבה הביאו לו שלש עשרה סוגי מעדנים בשלוש עשרה צלחות והוא אכל מהכל ואפילו את הצלחות רצה לאכול. והמהרש"א הסביר שם שהכוונה לצלחות העשויות מעוגה או מסוכר. ושם הגמרא אומרת שאביי אכל בתאבון רב למרות שהיה כבר שבע, משום ש"רווחא לבסומי שכיח". מכאן למדנו שכשאדם נמצא במצב של עונג רב, הוא יכול לאכול מאכלים ומעדנים למרות שהוא שבע. ולפי זה מובן שהתורה אומרת שכאשר עם ישראל עמלים בתורה, הם יזכו לכך שהלחם של ארץ ישראל יהיה כל כך טעים שיאכלו אותו גם במצב של שביעה.
ונתתי שלום – ביניכם
כשעם ישראל עמלים בתורה, זוכים לברכה המיוחדת של 'ונתתי שלום בארץ', ומבאר האבן עזרא שהכוונה לשלום ביניכם. גם הרמב"ם כותב שהשלום יהיה בתוך עם ישראל. והכוונה שכאשר יש ברכה בארץ ויש אוכל ומשקה, אבל יש פילוגים בעם, חילוקי דעות ומחלוקות, הרי שאין זו ברכה מושלמת, אלא הברכה המושלמת היא שכל השפע מגיע במצב של שלום פנימי ואחדות מלאה. ולכך זוכים כאשר מקיימים את ציוויי התורה, ועמלים בה בלימוד וביגיעה.
והתהלכתי בתוככם
התורה מבטיחה לעמלים בתורה 'והתהלכתי בתוככם'. אי אפשר לשער את גודל העונג שיש לאדם בשעה שהקדוש ברוך הוא מטייל עמו בכבודו ובעצמו. ינסה אדם לתאר לעצמו איזו הרגשת רוממות יש לאדם אם יטייל - קצין חשוב, ותגדל הרגשתו שבעתיים עם יהיה זה שר גדול, ועוד יותר אם ראש ממשלה בעצמו יטייל עמו ויניח את ידו על כתפו בידידות. ואם כך ההרגשה כלפי אדם בן תמותה, הרי שלא ניתן כלל להעלות על הדעת את ההרגשה כאשר הקדוש ברוך הוא בכבודו יטייל עמו. ופרשתי פעם שהנה האדם לאחר פטירתו לא יכול להגיע למעלת ולמקומם של האבות הקדושים או למקום התנאים והאמוראים, על כן הקב"ה לוקח את האדם ומטייל עמו, ומראה לו את כל ה"אתרים" המיוחדים, את מקומם של האבות ושל כל גדולי העולם, ואחרי כן יביא אותו למקומו, והרי זה דבר נפלא מאוד מאוד, וכל זה הקב"ה
חמדה גנוזה או כלי חמדה
סיפר הרב, שבאחד מביקוריו לחיזוק הקהילות באמריקה, ביקש בבית הכנסת חומש לדרשתו, כדרכו בקודש לצטט מתוך הכתוב את הפסוקים ופירושיהם. ראה הרב את הגבאי נותן לשמש מפתח, והוא מטפס ועולה גבוה, פותח מנעול של ארון, מוציא משם חומש חדש, שלם ונקי, כאילו יצא עכשיו מבית הדפוס, ומגישו לרב. הרב התפעל מהחומש, וכנגדו אמר הגבאי: "אצלנו שומרים את החומשים למעלה, בארון עם מנעול, כדי שידי הילדים לא ימשמשו בחומשים ויבלו ויקרעו אותם". השיב לו הרב בכאב, שעכשיו הוא מבין את טענת מלאכי השרת להקב"ה בשעת קבלת התורה, שאמרו לו: "חמדה גנוזה שיש לך מבקש אתה ליתנה לבני אדם?". המשיך ושאל הרב, מדוע נתעוררו המלאכים עכשיו? אם הם חפצים בתורה, יבקשוה מאז ומעולם, למה דווקא עכשיו כשבא ה' ליתנה לישראל? אלא, אמר הרב, המלאכים קוראים לתורה "חמדה גנוזה". לטענתם, מרוב קדושתה ורוחניותה, היא צריכה להיות גנוזה ונעלמה גם מבני אדם וגם ממלאכי מרום, ולעומתם ישראל, אומרים בפרקי אבות: "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה". כלי – דבר שניתן לשימוש ולצורך בני אדם. לא שייגנז בארון למעלה ולא ימשמשו בו. בדומה לזה דרש בשם הרב אברהם רפול ע"ה את הפסוק "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" על הגמרא, שכביכול אומרת, שהיא אוהבת את אותו אחד שלומד ועמל בה, למרות שמקמט את הדפים ומבלה את הגמרא, מאשר אותו אחד שיודע לנשק את הגמרא ולהניחה בארון בלי ללמוד בה.

והתנחלתם את הארץ – לכבוד ימי התשועה (כו אייר – ב סיון)
הרב היה מחבב מאוד את ציבור המתנחלים, והם מצדם היו משחרים לפתחו, לתורתו, לעצותיו ולברכותיו. הרב היה יוצא ובא למענם, כאב את כאבם, שמח בשמחתם והיה להם לכתובת ולמשענת (לדוגמה סיפר הרב זלמן מלמד שיחיה, שבזמן הקמת היישוב בית-אל, היה הרב נותן לו הדרכה צמודה איך לענות לשאלות הבאות לפניו כרב היישוב, ותמיד דלת הרב הייתה פתוחה לשאלותיהם והרב היה בא באופן קבוע ליישוב הקטן למסור שיעורים, ובשנים מאוחרות יותר היה הרב בא ל"ערוץ שבע" בבית-אל לתוכניות שאלות ותשובות עם מאזינים). וכך כתב עליהם הרב: "המנורה ופרטיה רומזים לעם ישראל, ולכן היא צריכה להיות מקשה אחת. יש בה כפתורים, פרחים, שבעה קנים ועוד. ויש גם אור שיוצא ממנה, החלק בעם ישראל ששווה לאור שיוצא מהמנורה, הם היושבים בהתנחלויות. המתנחלים הם האור, הם גולת הכותרת של המנורה הטהורה, הם המקשה והאחדות של עם ישראל, אותם צריכים לחזק. מי שפוגע בהם פוגע בעם כולו, מי שרוצה לגרש אותם, ירצה מחר לגרש את העם מכל ארץ ישראל. ומי שמוותר על ארץ ישראל כופר בקב"ה שאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

מתורת ארץ ישראל
על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" היה דורש הרב, "וישב" מלשון יישוב, לבנות יישובים ולהתנחל בארץ ישראל, ביחד עם "וישב" מלשון ישיבה שלומדים בה תורה, ושני אלה צריך להרבות בהם, יישובים עם ישיבות. והסביר שעל-ידי היישובים והישיבות יוצא אותו ניצוץ שעליו דיבר רש"י בביאורו על הפסוק, ניצוץ היוצא מיעקב ומיוסף ומכלה את כל הפשתן של עשיו ואלופיו.
על הפסוק "וישלח יעקב מלאכים" אומר רש"י, מלאכים ממש! ומדוע מסביר כך רש"י? ביאר הרב, שיעקב ראה מה קורה בדור שלנו, כששולחים שליחי בשר ודם למנהיגי אומות העולם, איך הם מתקפלים מעמדותיהם ונסוגים ומוותרים חלילה. לכן שלח יעקב מלאכים ממש למפגש עם עשיו, שכידוע מלאך לא משנה משליחותו... על מה שאמר משה לפרעה "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות" היה אומר הרב שילמדו מכאן כל המנהיגים איך מנהלים משא ומתן עם הגויים. יש לכם דרישות מאתנו? דעו לכם, גם דמשק שייכת לנו ותתנו לנו...
אחרי הפעם השלישית שבירך בלעם את ישראל, בלק התרגז וגירש את בלעם מעל פניו – "ועתה ברח לך אל מקומך". שאל הרב, מדוע דווקא עכשיו חרה אפו של בלק? והסביר, משום שבברכה הזאת נאמר "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". וביאר רש"י והתרגום: יתיישבו בארצם בכח ובגבורה ואין מלכות בעולם שתוכל לזעזע אותם ממקומם! בלק לא מסוגל לשמוע ברכה כזאת לעם ישראל, וזה מוציא אותו מדעתו.

רזיאל המלאך
סיפר הרב שמואל אליהו שליט"א: בשבת פרשת "וארא" היינו בחוות גלעד וסעדנו עם משפחתו של הרב רזיאל שבח הי"ד, שנרצח כמה ימים קודם לכן ע"י מחבל ארור. במהלך הארוחה סיפרה אמו של הרב רזיאל שבח הי"ד, כי כשרזיאל היה בן 17 הוא קיבל את החיים שלו במתנה בעקבות עצה מופלאה שהיא קיבלה מהרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
היא סיפרה כי רזיאל חי בקצב חיים מיוחד. היה לו זמן גם ללמוד תורה בשקידה גדולה בכולל דיינות בעינב, גם לעסוק בהצלת חיים במד"א, גם ללמד ילדים כל שבת בחוות גלעד, גם לגמול חסד לכל מי שצריך, גם לשמח אנשים עצובים וגם ליישב את ארץ ישראל. על כן לא פלא שהוא נולד עם שני קוצבי לב טבעיים.
סיפרה האם: האמת היא שכל עוד פעל רק אחד מקוצבי הלב, לא הייתה לרזיאל שום בעיה בריאותית, והוא למד והתקדם והתפתח לשביעות רצון כולם. פעם התאמץ רזיאל מדי, ושני קוצבי הלב החלו לפעול במקביל. הלב החל לפעול בעומס כפול. הפעימות המהירות התישו ועייפו את רזיאל מאוד. הדבר הראשון שעשה רזיאל כשהרגיש שהוא ללא כוחות, עוד לפני שהתקשר לבקש עזרה או ללכת לרופא, היה לבדוק אם הוא לובש ציצית. הוא חשב שבגלל שהיה בלי ציצית נגמר לו הכוח. אבל הוא גילה שלא זה היה העניין, וכעבור זמן הוא הגיע למצב שלא יכול היה לזוז מהמיטה, עד שלא היה מנוס אלא לפנות אותו באמבולנס לבית חולים תל השומר.
בבית החולים אמרו לנו שהגענו עם רזיאל בדקה האחרונה. הם החלו לנסות לייצב את קצב פעימות הלב במכות חשמל ואמרו לנו שהחיים של הבן שלנו בסכנה, כי הם לא מצליחים לייצב את פעולת הלב. כאשר הבנו שהרופאים לא מצליחים לעצור את הפעילות הכפולה של הלב והוא עלול לקרוס, נסענו ללא שהות לביתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
השעה הייתה 02:30 בלילה, ואנחנו הרגשנו בלבנו שהישועה נמצאת שם. אזרנו אומץ ודפקנו על דלת ביתו של הרב. הרב, כדרכו, פתח לנו את הדלת והכניס אותנו לחדרו. לאחר שהוא שמע את הסיפור, הוא פנה אלי ואמר: יש לך בבית הרבה ספרים של רזיאל המלאך. את לא צריכה את הספרים, מספיק רזיאל המלאך שלך. תוציאי את כל הספרים מביתך. לא שאלתי מנין הרב אליהו ידע שיש לי בבית עשרות ספרים של רזיאל המלאך. בגלל הבן שלנו אהבתי את הספרים הללו, ובכל מקום שראיתי מישהו שמוכר את הספר הזה הייתי קונה. במיוחד כששמעתי שיש בהחזקתו של הספר סגולה גדולה. אבל כנראה כמו בכל דבר, גם סגולות צריכות להיות במידה. הרב אליהו אמר לנו להעביר את כל הספרים הללו לגניזה, וכך עשינו. משם המשכנו לבית החולים בביטחון שמעכשיו הכול יסתדר לטובה. ובאמת כך היה. כשנכנסנו לבית החולים בישרו לנו הרופאים שהלב של הבן חזר לפעום בקצב רגיל. רזיאל שלנו ניצל. הרווחנו את הבן שלנו ל-17 שנים נוספות. יהי זכרו ברוך!

זכות ארץ ישראל
סיפר הרב אייל אזולאי: יום אחד גילו אצל אבי גידול בראש. מיד פנינו לפרופסור מומחה שגר בגבעת מרדכי, והוא אמר לנו שיש מומחה בווירג'יניה שמטפל בגידול המיוחד הזה ויש לו 87% הצלחה. גם בארץ מטפלים בזה, אבל אחוזי ההצלחה הם 60% בלבד.
באנו עם הממצאים הללו לרב אליהו זצוק"ל, שאבי היה מקורב אליו מאוד, והוא אמר לנו שבהפרש כזה גדול צריך לטפל בחו"ל. נסענו אפוא לווירג'יניה וטיפלנו אצל הרופא ההוא, ובאמת הגידול נעצר. כעבור חצי שנה עשינו בדיקות נוספות לוודא שהגידול לא מתפשט, וכך כל חצי שנה.
בבדיקות שנעשו אחרי 4.5 שנים התגלה שלא זו בלבד שהגידול לא התפשט, אלא שהוא גדל פי שניים. פנינו שוב לפרופסור המומחה בגבעת מרדכי, והוא אמר לנו שבמשך ארבע השנים הללו הטיפול בארץ השתפר מאוד והם נמצאים כבר ב-80% הצלחה. לעומת זאת בווירג'יניה הם נמצאים גם היום ב-87% הצלחה, לכן אנחנו צריכים להחליט איפה לעשות את הטיפול.
עם הממצאים החדשים פנינו שוב לרב אליהו זצוק"ל, הוא שמע את הפרטים, דפק על השולחן ואמר: "ארץ ישראל היא ארץ קדושה. זכות ארץ ישראל תגן עליך. תטפלו בארץ". ידענו שהרב אליהו מאוד אוהב את ארץ ישראל, וידענו שיש זכות לארץ. "והארץ אזכור". לא ידענו עד כמה כוחה גדולה.
הלכנו למומחים בבית החולים בארץ, ושם הרופא בדק אותנו ואמר: מהבדיקות באמת רואים שהגידול גדל, אבל זו תמונה תלת-ממדית, ואם מסתכלים מהצד הוא בעצם לא כל כך גדל. אולי תבואו בעוד חצי שנה ונראה אם הגידול הזה באמת גדל. יצאנו באנחת רווחה והתחלנו להרגיש את זכותה של ארץ ישראל. כעבור חצי שנה עשינו שוב בדיקות, הגענו אל המומחה, והוא בישר לנו שהגידול הולך וקטן. וכך בכל בדיקה נוספת שעשינו. הבנו שזכות ארץ ישראל עובדת חזק. כעבור זמן הגידול כמעט לא ניכר, וראינו בחוש כמה גדולה זכותה של ארץ ישראל, שמתעוררת על-ידי אוהביה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il