- שבת ומועדים
- שיחות לעשרה בטבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ח' בטבת - תרגום התורה ליוונית
בהלכה נפסק שראוי לצום ביום ח' בטבת, שבו תורגמה התורה ליוונית. מדוע? האין במעשה התרגום משום הרחבתה והפצתה של התורה בעולם?
"בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם". כך מובא ב'מגילת תענית' (בפרק ימי הצומות), ולכן נפסק להלכה ב'שולחן ערוך' 1 שראוי לצום ביום זה.
דברים דומים לכך אומרת הגמרא 2 לגבי תרגומו של יונתן בן עוזיאל, שכתיבתו גרמה לכך ש"נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה; יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!" וכו'. תרגום התורה היה צריך להיות לכאורה מעשה חיובי, שכן יש בו משום הרחבת התורה, שהרי מעתה יש יותר אנשים שיכולים ללמוד את התורה. אולם, למעשה גרם הדבר לזעזוע, ויש להבין מדוע?
ראשית, יש בפרסום התרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל. עם ישראל נתייחד בלשון הקודש, והניתוק בין עם הקודש ותורת הקודש לבין לשון הקודש, הוא עצמו גורם לחשכה. אולם מעבר לכך יש בתרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל, מכיוון שהוא גורם למסירתה של התורה שבעל פה לגויים. התרגום - הרי הוא פירוש של התורה שבעל פה, שכן הוא מפרש את כוונת התורה, ומסירתו לגויים מהווה פגיעה בייחודו של עם ישראל.
עם ישראל נתייחד בתורה שבעל פה, וכפי שאומרת הגמרא 3 ש"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'". קודם לכן היתה עדות, ואילו עתה נכרתה ברית על התורה שבעל פה עם ישראל דווקא, ולא עם הגויים.
לגבי הגויים אומרת הגמרא 4 , "שאפילו נכרי ועוסק בתורה, שהוא ככהן גדול". לכאורה נראה שזו היא מעלה גדולה, שהוא ככהן גדול. אולם למעשה מרומז בכך גם חסרונו של הגוי, שהוא ככהן גדול השוהה זמן מועט בקודש הקודשים, ולאחר מכן פורש ממנו 5 . לגבי ישראל נאמר, שהתורה "'יקרה היא מפנינים' - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" 6 , אולם הגוי הרי הוא בבחינת כהן גדול השוהה בקודש הקודשים זמן מועט, ולאחר מכן פורש ממנו, מכיוון שברית התורה שבעל פה נכרתה רק עם ישראל ולא עם הגויים.
והיוונים תרגמו את התורה ליוונית, ועל ידי כך רצו לפגוע בייחודה של התורה שבעל פה, השייכת רק לעם ישראל. מלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך". הגזרה התחילה באופן מתון, בחכמה יוונית, ובתרגום התורה ליוונית, אולם המטרה היתה ניתוקו של עם ישראל מהתורה השייכת רק לו. ועל כן הניצחון על היוונים הוא ניצחון הקשר הבלתי ינתק שבין ישראל לבין התורה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
דברים דומים לכך אומרת הגמרא 2 לגבי תרגומו של יונתן בן עוזיאל, שכתיבתו גרמה לכך ש"נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה; יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!" וכו'. תרגום התורה היה צריך להיות לכאורה מעשה חיובי, שכן יש בו משום הרחבת התורה, שהרי מעתה יש יותר אנשים שיכולים ללמוד את התורה. אולם, למעשה גרם הדבר לזעזוע, ויש להבין מדוע?
ראשית, יש בפרסום התרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל. עם ישראל נתייחד בלשון הקודש, והניתוק בין עם הקודש ותורת הקודש לבין לשון הקודש, הוא עצמו גורם לחשכה. אולם מעבר לכך יש בתרגום משום פגיעה בייחודו של עם ישראל, מכיוון שהוא גורם למסירתה של התורה שבעל פה לגויים. התרגום - הרי הוא פירוש של התורה שבעל פה, שכן הוא מפרש את כוונת התורה, ומסירתו לגויים מהווה פגיעה בייחודו של עם ישראל.
עם ישראל נתייחד בתורה שבעל פה, וכפי שאומרת הגמרא 3 ש"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'". קודם לכן היתה עדות, ואילו עתה נכרתה ברית על התורה שבעל פה עם ישראל דווקא, ולא עם הגויים.
לגבי הגויים אומרת הגמרא 4 , "שאפילו נכרי ועוסק בתורה, שהוא ככהן גדול". לכאורה נראה שזו היא מעלה גדולה, שהוא ככהן גדול. אולם למעשה מרומז בכך גם חסרונו של הגוי, שהוא ככהן גדול השוהה זמן מועט בקודש הקודשים, ולאחר מכן פורש ממנו 5 . לגבי ישראל נאמר, שהתורה "'יקרה היא מפנינים' - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" 6 , אולם הגוי הרי הוא בבחינת כהן גדול השוהה בקודש הקודשים זמן מועט, ולאחר מכן פורש ממנו, מכיוון שברית התורה שבעל פה נכרתה רק עם ישראל ולא עם הגויים.
והיוונים תרגמו את התורה ליוונית, ועל ידי כך רצו לפגוע בייחודה של התורה שבעל פה, השייכת רק לעם ישראל. מלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך". הגזרה התחילה באופן מתון, בחכמה יוונית, ובתרגום התורה ליוונית, אולם המטרה היתה ניתוקו של עם ישראל מהתורה השייכת רק לו. ועל כן הניצחון על היוונים הוא ניצחון הקשר הבלתי ינתק שבין ישראל לבין התורה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
חיבור לצער השכינה בעשרה בטבת
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' טבת תשע"ד
תרגום התורה וחטא העגל
הרב מרדכי גרינברג | ח' טבת תש"פ
עניינו של עשרה בטבת
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' טבת תשע"ח
עשרה בטבת אז והיום
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ויגש תשס"ג

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

ההודיה לה' על מדינת ישראל
אייר תשס"ז

חלוקת ארץ ישראל לעתיד לבוא
בבא בתרא קכא ע"ב
תשנ"ו

תשובה בעניין גירוש יהודים
מנחם אב, ימי בין המצרים תשס"ה

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בפרשת נדרים
תש"ע
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
כשר קצר ולעניין!
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
סוכת עראי דיגיטלית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני קדימה בברכות
הדלקה וכיבוי ביום טוב
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

מהי מהותו של ט"ו בשבט?
רבנים שונים | ט"ו בשבט תשס"ז
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הרב איתן מינקוב | שבט תשפ"ג
שירת הים וט"ו בשבט
הרב אליעזר מלמד | יד שבט תשפ"ג
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג
